ריאיון עם בן צרפתי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

גם הפעם בחרנו לערוך ראיון עומק עם שחקן נורדיאני, והפעם על סדר היום: המגן הימני בן צרפתי, שנמצא בכושר מצוין במשחקים האחרונים.

פרק א': מחלקת הנוער בבית"ר – משינוי העמדה ועד למכשולים הבריאותיים

אז בן, איך התחלת לשחק כדורגל?

"כבר בגיל צעיר, אחי רענן הכניס אותי לעניינים, הוא נהג לאמן אותי במגרשים בארמון הנציב. בגיל 12 כבר הצטרפתי למחלקת הנוער של בית"ר ירושלים. כמובן שאחי המשיך ללוות אותי גם בתקופה שלי בבית"ר, כמו כל המשפחה".

באיזה תפקיד התחלת? הרי אף ילד בן 12 לא אומר לעצמו 'כשאהיה גדול, אהיה מגן ימני'.

"התחלתי כקשר התקפי במרכז ובכנפיים. זה עבד טוב, אבל צריך לזכור שבגילאים האלה מנסים שחקנים בכל מיני תפקידים. בשלב מסוים יואב תבריזי, שעבד במחלקת הנוער, ראה אותי משחק כמגן ימני, ובשנה שלאחר מכן, כשהחל לאמן אותי, שיבץ אותי בעיקר בתפקיד הזה. מצד שני, גם בגילאים מאוחרים יצא לי לשחק גם בעמדות התקפיות".

אז מכאן גם נובע הסגנון ההתקפי שלך.

"כן, תמיד אהבתי את העמדות ההתקפיות. בתחילת הדרך שלי כמגן ימני אפילו קצת התבאסתי משינוי התפקיד, אבל זה השתנה מרגע שהבנתי שתפקיד המגן הוא חלק בלתי נפרד ממשחק ההתקפה בכדורגל המודרני".

בגיל 15 שיחקת תחת עמית ברבש. מה אתה זוכר מעמית של התקופה ההיא? ומבחינתך כשחקן, מה השוני בין העבודה איתו בנערים לבין העבודה איתו בבוגרים?

"האמת היא שהעונה ההיא תחת עמית הייתה אחת העונות היותר טובות ומהנות שהיו לי כשחקן. אני זוכר אותו כבר אז כמי שדרש מאיתנו הרבה, הקפיד מאוד על משמעת ותפס מקום משמעותי בחינוך שלנו, על המגרש ומחוץ למגרש. לצד זה, הוא ידע להיות גם סוג של חבר שלנו – אחרי אימונים היינו נשארים איתו בחדר ההלבשה לשיחות ולצחוקים".

ובאופן כללי, איך היה מבחינתך לשחק במועדון כמו בית"ר ירושלים, במיוחד כשמגרש אחד לידך מתאמנים שחקני הבוגרים?

"זאת הייתה חוויה ענקית, שהתלוותה גם לתחושת סיפוק מאוד גדולה. כמובן שהדברים האלו רק נתנו לי יותר מוטיבציה להתמיד ולהשקיע, בתקווה להגיע בסופו של דבר גם לקבוצת הבוגרים".

הגעת למחלקת הנוער של בית"ר בתקופת הכסף הגדול של גאידמק. האם ההשקעה הגדולה שלו חלחלה גם אליכם? והאם ההחלטה שלו בהמשך לסגור את הברז השפיעה גם עליכם?

"היו תקופות שבהן ההשקעה חלחלה, למשל זאת שבה פעלה קבוצת מחוננים, שהייתי חלק ממנה, או התקופה בה היה לנו במחלקה גם מאמן קואורדינציה (עידו רוזנר). ועדיין, בסך הכול לא ממש הרגשנו את ההשקעה הכספית של גאידמק. מחלקת הנוער מומנה בעיקר באמצעות כספי השחקנים".

ואז, כשהגיע שלב המעבר מקבוצת הנערים לקבוצת הנוער, ההתקדמות שלך נעצרה. מה קרה?

"האמת שזה סיפור ארוך. השנה הראשונה בנוער הייתה לא פשוטה. אמנם התחלתי אותה טוב, אבל הייתה לי תחרות מאוד קשה עם תומר ירוחם על המקום בהרכב, ששיחק אז בקבוצת הנוער בתור חריג גיל. בתחילת העונה השנייה, שהיא קריטית בגילאים האלו, קרעתי את הרצועה הצולבת בברך במסגרת מחנה אימונים מאולתר שערכנו בבית שאן. זאת אחת הפציעות היותר מסוכנות מבחינת כל ספורטאי, וכמובן שנאלצתי לעבור ניתוח בברך. כך יצא שפספסתי למעשה את כל העונה.

וזה לא נגמר פה. כחודשיים לאחר הניתוח, פרצה אצלי סוכרת נעורים. זאת הייתה בשורה מאוד קשה מבחינתי, והיא לגמרי ניתקה אותי מכל העיסוק בכדורגל ומהליך ההחלמה מהפציעה. רק אחרי שמצבי הבריאותי השתפר ולמדתי איך להתמודד עם הסוכרת, חזרו אצלי הגעגועים לכדורגל".

איך אתה מתמודד עם המחלה הזאת כיום, הן כשחקן והן בחיים האישיים?

"האמת שהתרגלתי לזה. אני עושה מה שצריך כדי לשמור על איזון סוכרים, בין אם זה כרוך בזריקות ובין אם בבדיקות שונות. החלטתי שלא לתת לבעיה הזאת לעצור לי את החיים, ולכן בחרתי להמשיך לשחק וגם להתנדב לשירות צבאי. עד היום אני מקפיד לפני משחקים ובמהלך הפסקת המחצית לבדוק את מצב הסוכר שלי. אם אני רואה שיש בעיה כלשהי, אני עושה את מה שצריך".

הפציעות שאתה גורר עד היום קשורות לעניין?

"חלק קשורות, חלק לא".

אחד השחקנים שאיתם גדלת בבית"ר מאז גיל הילדים הוא דוד קלטינס. ספר על הקשר איתו.

"הגענו ביחד לקבוצה, ומאז הוא אחד החברים הכי טובים שלי, בכדורגל ובכלל. תמיד תמכנו ופרגנו אחד לשני. ותמיד הוא גם היה שחקן ענק, שנותן ערך מוסף לקבוצה שלו. אין ספק שהוא ראוי להצלחה שהוא זוכה לה עכשיו, וגם ליותר מזה. כמובן שגם היום אנחנו בקשר, ומקפידים להיפגש".

unnamed (7)
צרפתי עם קלטינס בתקופתם המשותפת בנערים של בית"ר (צילום: האלבום הפרטי של צרפתי)

פרק ב': החזרה למגרשים – להתאקלם בליגה ג'

הגעת לנורדיה אחרי שנה וחצי מחוץ למגרשים. איך זה קרה?

"עבדתי אז בסניף ממילא של "נייקי". יום אחד נכנס לחנות סרגיי טרטיאק, שהכיר אותי מהתקופה שלי בבית"ר. הוא הציע לי להצטרף. שמעתי לפני כן על נורדיה, אז ידעתי בסך הכול במה מדובר. הייתה לי תחושה טובה סביב זה, אז אמרתי לעצמי שזה משהו ששווה לנסות אותו. זמן קצר אחרי תחילת האימונים הצטרפתי לקבוצה, ואני כמובן מאוד שמח לגבי זה".

מה שמעת לפני כן על נורדיה?

"שמעתי שנבנית קבוצה חדשה בירושלים, ושהיא קמה על רקע הגזענות והאלימות בבית"ר ירושלים. אגב, זה משהו שהכרתי מקרוב: השתתפתי במשחקי אימון שנערכו בין קבוצת הבוגרים לבין קבוצת הנוער בתקופה של סדאייב וקדאייב, ואני זוכר את הבלאגן הגדול שהיה סביבם".

הנה שאלת מבחן: מי מופיע על הדגל השחור הגדול של נורדיה, ומה הקשר שלו לקבוצה?

"זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר ומנהיג ציוני, שעל הרבה מערכיו מושתתת נורדיה".

יפה. בחזרה לעניינים מקצועיים, איך אתה מסכם את העונה שעברה, מבחינה אישית ומבחינה קבוצתית?

"זאת הייתה עונת התאקלמות מבחינתי, גם בגלל מה שעברתי, וגם כי הייתי צריך להתרגל לסגנון שמאפיין את הליגה. מהר מאוד הבנתי שלא מדובר בעוד קבוצה. מאוד שימח אותי לקחת חלק בעונה הראשונה וההיסטורית של הקבוצה הזאת. נהניתי מכל אלו שסבבו אותי: מהשחקנים, מסרגיי והעוזר שלו אסי ברוכיאן, ובעיקר מכם האוהדים, החלק הכי מיוחד במועדון הזה".

בניגוד להרבה שחקנים אחרים, לא הגעת לנורדיה מליגות נמוכות, אלא ממועדון מקצועני שמשחק ברמות הגבוהות ביותר. עד כמה התנאים בנורדיה עוזרים לעשות את הנחיתה הלא פשוטה בליגה ג', על תלאותיה הרבות?

"התנאים כאן מאוד מסייעים. זאת גם הסיבה לכך שאני ושחקנים נוספים האמנו בקבוצה כבר מההתחלה. צריך לזכור שלמרות שאנחנו משחקים בליגה ג', מדובר במועדון שמתנהל בסטנדרטים גבוהים בכמה ליגות".

בעונה שעברה סיכויי העלייה שלנו נפגעו משמעותית כבר במחזור החמישי. השנה אנחנו נמצאים משחק-שניים לפני הבטחת העלייה. מה השתנה?

"גם בשנה שעברה שאפנו לעלות, אבל מלכתחילה הסיכויים שזה יקרה היו נמוכים משמעותית. אני חושב שההבדל הוא שמאז העונה שעברה השחקנים, ובהם אני, הפיקו לקחים וצברו הרבה ניסיון. בנוסף, אנחנו עורכים עוד אימון מדי שבוע, והצטרפו אלינו שחקנים מצוינים, שבזכותם אנחנו גם נהנים מסגל רחב מאוד".

בשבוע שעבר סיפרת לנו שהתחרות המקצועית שנוצרה בינך לבין גל ארז בעמדת המגן הימני מוציאה ממך יותר. מצד שני, אפשר להניח שיש לעניין גם צד שלילי – אתה מקבל פחות דקות משחק.

"אני מרוצה מהסיטואציה הזאת. כמובן שהפגיעה במכסת הדקות היא לא כיף גדול, אבל בהחלט חשוב שתהיה התחרות הזאת. בוא נגיד שיותר מבאס שלא לשחק בגלל פציעה".

עמית אמר לנו בשבוע שעבר שאתה מאמין בעצמך יותר בצד ההתקפי, בעוד גל מאמין בעצמו יותר בצד ההגנתי. אפשר לומר שזה מה שכל אחד מכם מביא איתו מבחינה מקצועית?

"לא בדיוק. שנינו מביאים למשחק גם את הצד ההגנתי וגם את הצד ההתקפי, וכמובן ששנינו גם מתאמצים מאוד בכל צד של המגרש. אם זה לא היה קורה, שנינו לא היינו משחקים. בשורה התחתונה, למאמן יש את השיקולים המקצועיים שלו, ואנחנו מקבלים אותם ומתמודדים איתם".

מבחינה מקצועית, אתה כובש לא מעט בתקופה האחרונה. מבחינתך, מדובר בחלק מעבודת המגן, או בבונוס לעבודת ההגנה ולעזרה שאתה מספק על הקו?

"זה שילוב של שניים. תפקידו של המגן הוא בכל זאת להתרכז בעבודת הגנה לפני הכול, אבל יחד עם זאת, התוצרת ההתקפית, כולל שערים ובישולים, הם חלק בלתי נפרד מעבודת המגן כיום. כך שאני רואה בשערים שלי בונוס מסוים, אך גם חלק חיוני מהמשחק".

unnamed (6)
צרפתי בפריצה אופיינית באגף במהלך המשחק נגד טירת שלום (צילום: ינון פוקס)

פרק ג': בין הצבא לכדורגל – כמו מיראז' הוא מתמרן

אתה לא רק כדורגלן, אלא גם חייל. מה אתה עושה בצבא? וכיצד אתה משלב את השירות הצבאי עם האימונים?

"אני משרת בחיל האוויר בטייסת 210 שבבסיס בתל נוף. אני חלק מצוות התחקור של הטייסת, והתפקיד שלי הוא לערוך את הסרטונים המבצעיים שלה. זאת שנה מאוד לחוצה בשבילי, יש הרבה ימים שאני יוצא בהם מהבסיס בשעות מאוחרת, ואני מתבסס על נסיעות בתחבורה ציבורית. כך שכן, אני קצר מאוד בזמנים. לשמחתי, בצבא מתחשבים בי, ומסייעים לי להגיע בזמן לאימונים".

איך זה לשרת באותו מבנה עם הנגד גיא צדיק, הבלם והקפטן של מי שהייתה עד לא מזמן היריבה המרכזית שלנו במאבק על העלייה, הפועל גדרה?

"האמת היא שזה מוסיף הרבה אקשן לשירות שלי. אני פוגש אותו מדי יום, ואנחנו כמובן מדברים גם על המצב בליגה, ועוקצים אחד את השני בהתאם לתוצאות. אני מאוד מעריך אותו, הוא שחקן מנוסה מאוד, שמקפיד לתת לי טיפים טובים".

דאגת לכך שכל הבסיס ישמע על איבוד הכדור המפורסם שלו לאלי טימסיט בהפסד להפועל מצליח?

"טוב, לא כל הבסיס… אבל כן, יש חיילים ונגדים נוספים שמתעניינים במה שקורה בליגה, והם מתעדכנים דרכנו. כמובן שגם השמעתי לו את ההקלטה הגדולה מהמשחק ההוא. הוא מאוד צחק".

בוא נסתכל קדימה. מהן השאיפות שלך כשחקן לקראת המשך הדרך?

"קודם כל, אני רוצה להמשיך ליהנות. כמובן שאני גם רוצה להתקדם מקצועית עם נורדיה, וגם להתקדם באופן אישי. האם אני שואף להיות שחקן מקצועי? בשלב הזה אני מעדיף שלא לענות על השאלה הזאת".

לקראת סיום: ראינו שהתרגשת משיר האוהדים שחיברו עבורך.

"ברור, זה לא מובן מאליו שמחברים שיר עבורך, ואני לא אשקר – זה גם משהו שחיכיתי לו. אני חייב להגיד שכבר בפעם הראשונה ששמעתי את הקלטת השיר, אהבתי אותו מאוד. זאת ההזדמנות להגיד לכם תודה על זה".

המשפחה והחברים שרים אותו בסביבתך?

"ברור. גם בחדר ההלבשה, אגב. כל השירים של נורדיה קליטים ונוחים לזמזום".

מה עוד אתה יכול לספר לאוהדים שהם לא יודעים?

"האמת שאחרי הריאיון הזה לא נותרו יותר מדי דברים שהם לא יודעים. אני יכול לספר שיש לי ארבעה אחיינים, שני בנים ושתי בנות, שמגיעים לפעמים למשחקים שלי, ונותנים לי הרבה מזל. כך היה בשישי האחרון, למשל".

אם יש לך מסר לאוהדים לסיום, זה המקום להעביר אותו.

"חשוב לי להגיד להם שאנחנו השחקנים מאוד מעריכים אותם, ועושים כל מה שאנחנו יכולים בכדי שייהנו בכל משחק. העידוד שלהם שווה הכול".

צרפתי עם קפטן עירוני גדרה והחבר לשירות הצבאי, גיא צדיק (צילום: האלבום הפרטי של צרפתי)
הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

פברואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *