"אני מאמין שעליית ליגה משיגים דרך משחק התקפי" – ראיון עם רונן זייגרמן מנכ״ל ס.כ. נס-ציונה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

למרות היכולת העקבית על המגרש והפער המבטיח בראש הטבלה, מנכ"ל סקציה נס ציונה רונן זייגרמן לא מוכן להתייחס לעלייה כאל עובדה מוגמרת. בינתיים, הוא משתף אותנו בדרך שלו להצליח עם מועדון גדול בתקציב שפוי

מאת: אלישי אור ים

לא פחות מ-250 אלף לירות (סכום שיא, שבשעתו, כך אומרים, הספיק בשביל לקנות דירת ארבעה חדרים) שילם הקבלן הידוע שלום גניש לסקציה נס ציונה בסוף שנות השבעית כדי לצרף את הקשר ההתקפי המוכשר בן ה-16.5 רונן זייגרמן לקבוצת הכוכבים הוותיקים שבנה בבית"ר ת"א, בהובלתם של גיורא שפיגל ומוטל'ה שפיגלר.

בשנת 85' עוד הספיק זייגרמן לחזור לעונה אחרונה בקבוצת האם מעיר הולדתו, לפני שפציעה כפתה עליו פרישה מוקדמת. אלא שאת מה שלא הספיק להעניק לסקציה על המגרש, הוא מחזיר לה בשנים האחרונות במשרד המנכ"ל. תקציר האירועים הקודמים: לאחר שנמחקה מהמפה בשנת 2001, הוקמה הקבוצה מחדש ב-2005, הספיקה לעלות ללאומית, לרדת שוב ובמשך שנתיים להתנהל ע"י מפרק, אשר העביר אותה תהליך הבראה מוצלח (כולל מסע הישרדות מרשים, אחרי שכבר הייתה 9 נקודות מתחת לקו האדום).

בשלב הזה נכנסה לתמונה העמותה החדשה, בחסות העירייה שהגדילה את תמיכתה. מלבד זייגרמן, המשמש כמנכ"ל בשכר, שאר חברי העמותה עובדים בהתנדבות, לרבות האיש החזק בה, היו"ר אלי כהן, מנכ"ל כספים במקצועו. אחרי שנתיים שעמדו בסימן 'כמעט', העונה נראה כי החזרה של סקציה לליגה הלאומית מובטחת, כאשר הקבוצה מובילה את הטבלה בגאון בהפרש של 12 נקודות מהמקום השני 11 מחזורים לסיום. לקראת ההתמודדות מחר, שוחחתי עם זייגרמן כדי להבין את סוד ההצלחה של סקציה.

אז רונן, מה גרם לך לחזור לענייני סקציה אחרי כל כך הרבה שנים?

"למעשה, אף פעם לא לגמרי עזבתי. כבר ניהלתי בעבר את מחלקת הנוער של נס ציונה במקביל לעסקי הפרטיים, אבל ב-2013 החלטתי שכבר עשיתי מספיק לביתי ושאני צריך להתמסר לחלוטין לכדורגל".

מטבע הדברים, ההצלחה הגדולה שלכם גורמת לרבים לנחש לגבי גובה התקציב שלכם.

"אנחנו מתנהלים עם תקציב מאוד שפוי, ולמעשה מינימליסטי. אני יודע שזורקים מספרים כאלה ואחרים, אבל תקציב שכר השחקנים שלנו נושק ברוטו למיליון שקלים. כמעט כל הכסף מגיע מהעירייה. כל הספונסרים האחרים ביחד מביאים עוד מאה אלף שקלים. אתה צריך לזכור שאנחנו מתבססים המון על מחלקת הנוער הטובה שלנו".

אפשר לומר שמחלקת הנוער מכניסה לכם יותר כסף מאשר מוציאה?

"מחלקת הנוער לא מייצרת הכנסות אלא מחזיקה את עצמה. כלומר, ההוצאות וההכנסות שוות. אנחנו מדברים על 400 ילדים המשחקים ב–11 קבוצות שונות".

הייתה מחשבה סביב האפשרות לעניין בעלי עסקים פרטיים בלקיחת הקבוצה עליהם?

"בעלים פרטיים פחות מתעניינים בקבוצות מהליגות הנמוכות, אלא אם באמת יש להם שיגעון לכדורגל. בעיקרון העירייה חיפשה כאלו, אבל לא היו קופצים. מטבע הדברים, כל רוכש שיבוא ירצה לקבל גם את מחלקת הנוער, וראש העיר, יוסי שאבו, מאוד רגיש לנושא הצעירים פה, ובצדק. הוא לא סומך על אף גורם פרטי – זה הבייבי שלו".

בצד השני של הטבלה אנחנו יכולים לראות את דימונה כדוגמא לכך שניהול עירוני הוא לאו דווקא ערובה להצלחה.

"אכן, ניהול הוא עניין קריטי, במיוחד בליגות החצי מקצועניות. אנחנו באמת משתדלים לנהל את הקבוצה הזאת בסטנדרטים אחרים משאר הקבוצות בליגה. בשלוש השנים האחרונות –  בהן אלי כהן מכהן כיו"ר, לאחר שהמפרק סיים את עבודתו – העסק מנוהל באופן מאוד שפוי. אנחנו לא מסתמכים על שום כסף ש'אולי' יגיע".

ועל אף השפיות, כיוונתם לצמרת.

"נס ציונה תמיד שואפת לעלות ליגה, גם עם תקציב של 400 אלף שקלים, כי המקום שלה הוא בליגה הלאומית – לא יעזור כלום. יש כאן מתקן יוצא מן הכלל, זאת עיר של כדורגל ומדובר גם אגודה עם עבר".

אבל עם כל הכבוד לעבר ולשם, כדי לעלות ליגה צריך שחקנים בכירים.

"ברור. אז קודם כל, יש בין 8 ל–9 שחקני בית בכירים בסגל בכל שנה. זה השלד שלנו. הוא כולל גם שחקנים ותיקים, כמו סהר לוי, שהוא לטעמי השחקן הכי מוכשר בליגה הזאת. גם הרכש הגדול שהבאנו השנה, יוסי אסייג, הוא למעשה שחקן בית שלנו במקור. כמובן שהבאנו גם שחקני רכש שהשתלבו נהדר, כמו גיא עובדיה ונאור סבג. שחקן שמגיע לפה לא יכול שלא להתאהב במה שהוא רואה. התנאים הם תנאי ליגת העל, האווירה מצוינת ואנחנו עובדים 24 שעות כדי לתת מענה לכל דבר".

בוא נחזור לתחילת התהליך, לפני שתי עונות.

"מבחינתי, אנחנו בעצם אלופים כבר שלוש שנים, כי בעונה שעברה רצנו מול מרמורק של אייל גולן לאליפות ולפני שנתיים התמודדנו מול שעריים. בשני המקרים סיימנו במקום השני, אחרי שנתנו פייט עד הרגע האחרון – למרות שליריבה היה תקציב של כמה מליונים, פי כמה מאיתנו. את העונה לפני שנתיים התחיל וסיים כמאמן אוהד בוזגלו, שבהחלט העמיד פה שלד נחמד מאוד. באמצע העונה שעברה הוא קיבל הצעה מהפועל ירושלים, שהייתה אז בליגה הלאומית, והוא החליט לקחת אותה – מה שהסתבר בסופו של תהליך כטעות גדולה מבחינתו. אבל כבודו במקומו מונח; אנחנו לא מחזיקים אף אחד בכוח, אלא נפרדים מכל אחד בצורה הכי יפה שיש. ברגע שהוא ביקש לעזוב, לא עמדנו בדרכו. מבחינתנו זה היה לטובה, כי עופר טלספפה נכנס לנעליו בצורה מצוינת".

מה גרם לכם לבחור דווקא בו?

"כמנכ"ל האגודה וכבעל הבנה בתחום, אני אחראי גם לצד המקצועי, וזה כולל כמובן את בחירת המאמן. אוהד בוזגלו בנה לנו קבוצת הגנה יוצאת מן הכלל, אבל אני מאמין שעליית ליגה משיגים דרך ההתקפה. אחרי שיחה אחת עם עופר הבנתי שהאוריינטציה שלו התקפית, כך שהוא מתאים לנו. מדובר בפריק של כדורגל התקפי, מאמן ותיק מאוד בליגה א' שגם העלה את קטמון לליגה הלאומית ולאחר מכן גם ירד איתה. היו לנו 24 שעות לסגור עם מאמן, כי הכול קרה במפתיע. וזה התלבש לנו בינגו".

כזה בינגו שאולי כבר אפשר כבר לדבר על העונה הבאה.

"ממש לא. אנחנו אמנם בדרך הנכונה, אבל אחרי הטראומה מהעונה שעברה – כשהפסדנו למרמורק את העלייה במשחק העונה שני מחזורים לסיום, אחרי שכבר הובלנו 0-1 עד הדקה ה-74 – אין מצב לשאננות אצלנו".

אבל השנה אין את מרמורק שתעצור אתכם. הקבוצות האחרות כבר מזמן הרימו ידיים.

"אנחנו עם רגליים על הקרקע. אנחנו מעדיפים להיות שקטים ולא לצאת מגדרנו. ברור לנו שבכדורגל הכול יכול לקרות ושיש עוד 33 נקודות בקופה. כמעט כל השלד הנוכחי היה כאן גם בשנה שעברה, כך שלכל אחד חקוק בזיכרון כיצד עונה מדהימה נגמרה במשחק אומלל אחד. יש לנו בשישי הקרוב משחק קשה מול נורדיה, אנחנו מאוד מכבדים אתכם. אנחנו יודעים שעברתם הרבה שינויים מאז המשחק האחרון, ולכן מצפים למשחק שווה כוחות".

במפגש בסיבוב הקודם ניצחתם אותנו בצורה משכנעת. הקהל שלכם היה קולני ונלהב, אבל מצומצם יחסית.

"אנחנו כל הזמן מנסים להגדיל ולהצעיר אותו. אנחנו עובדים המון עם בתי הספר ומשווקים בכל מקום שהוא מבחינתי פוטנציאל להבאת אוהדים נוספים. כידוע, לא קל להביא כמויות משמעותיות למשחקים בליגה א' ביום שישי בצהריים. עם זאת, בימים היפים בלאומית היינו שווים 4,000 אוהדים בכל משחק בית. לכל תושב נס ציונה יש סימפטיה לסקציה, כך שאני מאמין שהקהל עוד יגדל".  

לצד ההצלחה בליגה, רשמתם קמפיין מוצלח גם בגביע המדינה, עד שהפסדתם לרעננה מליגת העל. אכזבה?

"קודם כל, כל הפסד הוא בגדר אכזבה, כי אנחנו ווינרים בנשמה. מי שראה את המשחק מבין כמה ההפסד הזה כואב, כי הוא באמת לא שיקף את כל מה שקרה על הדשא. קיבלנו בדקות הראשונות גול נאיבי, אבל בחצי השני לחצנו עליהם והגענו לאין ספור הזדמנויות, רק שהכדור פשוט לא נכנס. הם הבקיעו את השני בגארבג' טיים. בסך הכול, לפי יחסי הכוחות במגרש היינו ראויים לעלות שלב, וגם האמנו שאנחנו מסוגלים לעשות את זה. זה לא שהגענו כאנדרדוג מוחלט; ידענו שאנחנו מגיעים להתמודדות עם קבוצה שאנחנו מסוגלים לעבור".

אז למרות הצניעות, הזהירות והתקציב הנמוך, אתה בעצמך מודה שנס ציונה לא באמת שייכת לליגה א'.

"חד-משמעית. כמו שאמרתי: כל שחקן שבא אלינו מרגיש שהוא בא לעבודה, למקום מקצועי ולמועדון ששווה ליגה הרבה יותר בכירה. אנחנו רואים בכל שבוע את המגרשים של ליגה א', וההבדל ניכר ביחס לאיצטדיון שלנו. הדברים האלה עוזרים לנו להביא שחקנים במחירים הגיוניים. אנחנו מתנהלים באמצעות צוות מצומצם של אנשים שעושים הכול, מגיעים פיזית לכל המשחקים ועובדים קשה מאוד מסביב לשעון".

יש סיכוי שתחגגו השנה שתי עליות, כי במקביל קבוצת הנוער שלכם נאבקת על העלייה לליגת העל, בין היתר עם זאת של קביליו.

"מחלקת הנוער היא הכוח שלנו. זאת מחלקה מאוד יציבה, שגם תומכת בקבוצה הבוגרת. הכל תחת קורת גג אחת. אני כמובן נוכח בכל משחק של הנוער, בין אם זה בית או חוץ. למעשה, לפני שנתיים כבר עשינו היסטוריה כשהיינו לקבוצה הראשונה מליגה א' שמעמידה קבוצה בליגה הראשונה של גיל נוער. החזקנו שם מעמד במשך שנתיים, שזה גם דבר יפה כשלעצמו, כי בדרך כלל העולה החדשה לליגת העל לנוער גם יורדת בתום אותה עונה.

כרגע קביליו מובילה עלינו ב–5 נקודות. אנחנו לא בונים השנה על העלייה, אלא נותנים את הבמה לשחקנים שעלו מנערים א'; אם בכל זאת תגיע העלייה, מה טוב. גם בשאר קבוצות הנערים והילדים אנחנו בליגות הראשונות".

אתה מזהה שחקני נוער שכבר בשלים לבוגרים?

"ודאי, ואנחנו רואים כאן משהו המשכי. שחקנים עולים מהנוער אל הקבוצה הבוגרת, ואם הם לא משחקים אצלנו הם משתלבים בקבוצות אחרות – לדוגמא דין אומדרסקי, שחקן מאוד מבטיח שהשאלנו לכפר שלם במחזור ה-15 כי הוא לא שיחק מספיק. הוא ישוב אלינו בתום העונה. יש גם שחקנים שעברו לליגות גבוהות יותר, למשל לירן רוטמן וניר שרון שמשחקים הפועל ר"ג, ואותו הדבר לגביו אחיו של ניר, עידו שרון, שכבר מכרנו אותו אך פחות הסתדר שם ולכן חזר אלינו בינתיים כמושאל. יש כמובן אחוזים ממכירות עתידיות. אנחנו מקבלים עכשיו כסף מאוסטריה וינה על המכירה של רועי קהת למכבי חיפה; הוא כבר בן 25, אבל גדל אצלנו. זאת הדרך: שלד צעיר, רחב ומוכשר של שחקנים שלא דורשים ישר סכומים אסטרונומיים רק כי הם הבקיעו 7-8 גולים. גם השנה יש לנו בעתודה שחקנים לגיטימיים לליגה הלאומית ואולי אף מעבר לכך, דוגמת רואי בן בסט, אמנון טדלה ודניאל תרועה, שנותן כבר השנה עונה גדולה".

נשמע שאתה מאוד גאה במה שאתם עושים.

"עשינו תהליך שעד עכשיו מוכיח את עצמו. בכדורגל הישראלי הרבה פעמים בונים את הפירמידה מלמעלה, ופשוט מחפשים תוצאות מהירות. אנחנו בונים מלמטה".

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *