"כרגע, נורדיה היא הקבוצה בכושר הכי טוב בליגה" – ראיון עם רון עמיקם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כבר שמונה שנים שאין לרון עמיקם תפקיד רשמי במכבי קביליו יפו, אך הוא נותר אחת הדמויות המזוהות עם המועדון אותו הוא אוהד מילדותו ואשר ביחד עם אוהדים נוספים הקים לתחייה לפני עשור. וכן, גם על בית"ר הוא יודע דבר או שניים. לקראת דרבי קבוצות האוהדים בשישי, חבר העמותה אלישי אור ים שוחח איתו על הכול.

לאחר ניצחון חוץ סנסציוני בהרכב חסר מול האלופה שבדרך נס ציונה, נכנסת נורדיה אל השליש האחרון של העונה הסדירה בליגה א' מנקודת זינוק טובה. אין זמן מתאים מזה לדרבי קבוצות אוהדים מול מכבי קביליו יפו, במשחק שהוא גם קרב על שש נקודות במאבק הישיר על המקום בפליאוף העליון.

קביליו, שגברה על נורדיה בטדי בסיבוב הקודם, החלה את פעילותה במודל של עמותת אוהדים לפני תשע שנים, על חורבותיה של מכבי יפו המקורית, שחדלה מפעילות תחת שם זה לאחר שעברה הליך פירוק. השיבה לחיים כללה עליית שתי ליגות תוך שנתיים, אך לאחריהן מצאה את עצמה יפו כחברת קבע בליגה א' דרום. למרות הגעות לפלייאוף העליון מצד אחד ולתחתון מצד שני, שבע עונות רצופות היא כבר עברה בליגה.

מי שהיה שם בכל הזמן הזה הוא כמובן עיתונאי הספורט הוותיק רון עמיקם. החל מאמצע שנות השמונים ולמשך 16 שנה סיקר עמיקם את בית"ר ירושלים בעיתון "חדשות", ולאחר מכן ב"מעריב". בהתבסס על סיקורים אלה כתב (תחת שם העט 'רון בן הרצל') בהיותו בן 22 את ספר הספורט 'אליפות', אשר תיעד את האליפות הראשונה של בית"ר. לימים אף היה שותף לכתיבת ולעריכת הספר העיוני 'אני אוהב אותך בית"ר', שיצא לרגל חגיגות השבעים למועדון. עם כל זאת, אין לטעות לגבי אהבתו הגדולה מילדות – מכבי יפו. יחד עם אוהדים וותיקים נוספים, היה עמיקם מיוזמי הקמת העמותה. לאחר שנתיים בהן החזיק בה בתפקיד רשמי, זז הצידה ונותר על תקן של אוהד וכמי שמזוהה עם הקבוצה יותר מכל. למרות זאת, הוא מבהיר, "אני מעורב במהלכים הרבה פחות ממה שנדמה. יש לי ידע גדול, ואחת התכונות שמאפיינות אותי היא היכולת לתת לו ביטוי. זה מה שיוצר אולי את הרושם שאני מעורב יותר. אבל אחרי שנתיים בהן הייתי סוג של מנכ"ל בהתנדבות, הבנתי שזה גובה ממני מחיר גבוה מדי ופוגע בעבודתי. מדי פעם עוד מבקשים ממני עזרה במשימה נקודתית כזו או אחרת, ולעיתים יחסית נדירות מתייעצים איתי על שחקן כזה או אחר, בגלל ההכרות שלי עם הליגות והשחקנים. ועדיין, כל זה רק ברמה של נתינת חוות דעת, לא של קבלת החלטות כסמכות מקצועית. עיקר המעורבות שלי מתבטאת בכך שאני ממשיך להגיע לכל משחק, בית וחוץ, לרבות משחקי אימון, ומנתח את מה שאני רואה. זה לא שאני יודע מראש על מהלכים במועדון".

ועדיין, יחסית למי שהתנתק מהניהול, נראה שנשארת בפרונט.

"זה קשור לכך שאני מזוהה תקשורתית עם יפו. לכן גם קורה שמקבוצות אחרות, שלא מכירות את מכבי יפו מקרוב, עוד פונים אלי בעניינים מנהלתיים כמו שינוי מועד משחק של קבוצת הילדים או תיאום הצבע של תלבושת החוץ. אני כמובן מיד מפנה אותם לגורם המתאים, אבל על הדרך אני נשאר בעניינים לגבי מה שקורה במועדון. אני רוצה להגיד בהקשר הזה שיש כיום חברי ועד טובים וראויים שמתאימים לעבודה הזאת הרבה יותר ממני".


הוועד הזה מינה את המאמן הנוכחי אורי קרגולה, שמוביל את מכבי יפו כבר תקופה ארוכה.

"מדובר במאמן צעיר, אוטוטו בן 40. הוא פרש ממשחק פעיל בסיום עונת 14/15, אחרי ששיחק במדי מכבי שעריים, כשלפני כן עוד הספיק לעבור אצלנו כשחקן במשך עונה אחת. כשחקן הוא זוהה בכלל עם מכבי יבנה. הוא התחיל את קריירת האימון שלו אצלנו כעוזר של מאיר סומך, כתוצר של שידוך שהמועדון יצר. בעונת 15/16 סומך התפטר אחרי המחזור ה-16, וקרגולה התבקש שלא להתפטר ביחד אתו אלא להוביל את המועדון במקומו. הוא הביא את הקבוצה מהמקום ה-14 למקום השלישי אחרי סיבוב שני מטורף, כולל 10 ניצחונות ו–3 תוצאות תיקו ב-13 המחזורים האחרונים, בהם ספגנו רק שלושה שערים. כמובן שלאור התוצאות הוא המשיך כמאמן ראשי לעונה נוספת (העונה שעברה). הוא המאמן הראשון בתולדות קביליו שהתחיל וסיים עונה שלמה. אני מאמין שהוא יסיים גם את העונה הנוכחית".

איך אתה מסביר את ההצלחה?

"אני חושב שיש לו תכונות נהדרות שביחד מחברות קבוצה. במונחים של ליגה א' הוא נחשב לכדורגלן עבר מפואר, והכריזמה שלו משחקת תפקיד. מעבר לזה, הוא מאמן שלוקח סיכונים ושחושב מחוץ לקופסא. החיבור שלו עם מכבי יפו הוא נהדר. לפני משחקים הקהל קורא בשמו עוד לפני שהוא קורא בשמם של השחקנים".

ובכל זאת, בעונה שעברה סיימתם במקום השביעי המשעמם – לראשונה לא בפלייאוף וגם לא במשחקי המבחן נגד הירידה.

"עונה שבה אתה לא נמצא במתח היא עונה מצוינת. נכון, הגענו שני מחזורים לסיום העונה הסדירה לדימונה לקרב ישיר על כניסה לפלייאוף, הבאנו 250 אוהדים, וכמו קבוצה יפואית אופיינית הפסדנו את המשחק. ובכל זאת, צריך לזכור שרק לפני שלוש עונות עוד היינו במבחני ההישרדות, כשרק בשלב הזה גברנו על קריית אונו. העונה ההיא הייתה עונה שנתנה לנו סטירה מקצועית, אבל עוד יותר מזה – סטירה כלכלית. הגענו למצב הפיננסי הכי קשה מאז שהוקמה קביליו. מספרית אמנם לא מדובר בגירעון שיפיל אנשים מהכיסא, אבל עבור קבוצת אוהדים עם אג'נדה ברורה אנחנו לא יכולים להשלים עם מצב של קושי שכזה בתזרים המזומנים. לכן התקבלה החלטה על מסגרת תקציבית נוקשה ומחמירה יותר".

כלומר, העונה שעברה הייתה עונה פיננסית?

"אם היה יותר כסף, היינו יכולים להעמיד סגל יותר מנוסה עם שמות יותר מוכרים אבל לאו דווקא סגל איכותי יותר. הסגל שלנו הוא מאוד איכותי גם היום. התקציב שלנו אכן נמוך יחסית, אבל העובדה שהצלחנו לסגור את הגירעון היוותה הישג גדול מבחינתנו, בטח כשבמקביל סיימנו במקומות השלישי והשביעי בטבלה, מבלי שנהיה בסכנת ירידה. אני חושב שהעובדה שאנחנו לפעמים מדשדשים בתחילת העונה היא חלק מהדי.אן.איי של המועדון מזה 60 שנה".

אז נראה שמצאתם את מקומכם הקבוע בליגה א', כשהליגה הלאומית לא ממש על הפרק.

"מכבי קביליו יפו רוצה לשחק בליגה הלאומית ואף ששם מקומה האמיתי – ונניח לרגע בצד את ליגת העל. עם זאת, אנחנו לא רוצים לעלות ללאומית אלא לשחק בלאומית. כלומר, העלייה לבדה אינה מספקת. אפשר לראות קבוצות שעלו ללאומית ושעכשיו מתרסקות או שעוד יתרסקו, משום שהן תוקפות את הליגה הזאת לא לפי כוחן האמיתי. קבוצות כמו שעריים, יבנה ונשר הן קבוצות שאין להן בסיס ותשתית, והתוצאה בהתאם. אותנו זה מפחיד. יפו כבר התפרקה פעם אחת כדי לקום מחדש פעם שנייה, אבל אני חושב שלא תהיה פעם שלישית".

כמה כסף צריך כדי לתקוע יתד בלאומית להערכתך?

"קבוצה בריאה יכולה לעשות זאת אפילו עם 4 מליון שקלים. לקבוצה לא בריאה לא יעזרו גם 8 מיליון. לא בריא ולא נכון למועדון להחזיק סגל שלם בשכר מלא; בלי תשתית בדמות שחקני נוער וקבוצת נוער – שממוקמת במיקום מקביל אם לא טוב יותר ביחס לקבוצת הבוגרים – לא תגיע לשום מקום. תסתכל על מרמורק: אני מאוד אוהב את האנשים שם, אבל היא מתנהלת מעל המידות שלה. היא בלאומית, אבל הנוער שלה אפילו לא בליגה הארצית".

אז לשיטתך, גם לנורדיה אין סיבה להתלהב מעלייה אפשרית לפלייאוף העליון?

"אין לכם סיבה להתלהב, אבל כך גם לגבי רובי שפירא חיפה, שעוברת תהליך דומה במחוז המקביל בצפון. אם בית"ר ירושלים תועיל להעביר אליכם את כל ילידי שנת 98' חריגי הגיל וחלק מילידי 99', כך שיהיו לכם 5-6 שחקני בית שגדלו בבית וגן בקבוצת נוער מהליגה הראשונה, זה יוכל לעזור לכם מאוד. רק שזה לא יקרה".  

ומאיפה יפו משיגה משאבים?

"יש לנו 150 ספונסרים קטנים, כשכל אחד מהם מזרים מינימום 1,200 שקלים בשנה. לצד זה יש לנו את חברי "אגודת הידידים", כשכל חבר תורם סכום שמתחיל ב-10,000 שקלים בשנה. לגבי הספונסרים, חלקם בעלי עסקים קטנים, בעיקר אוהדי קביליו, שגם מפרסמים אותנו. משם אנחנו מניבים בערך רבע מיליון שקלים. החזון הוא 1,000 ספונסרים קטנים שייצרו ביחד מיליון שקלים. אנחנו עוד לא הצלחנו, קטמון כן עשתה את זה, ועל כך אני מסיר בפניה את הכובע. בוא לא נשכח שהמועדון הזה לא היה קיים במשך שמונה שנים, ושעוד לפני כן האוהדים שלה לא היו צעירים. הילדים שלהם בינתיים הלכו לאהוד קבוצות מליגת העל, כך שלא נולד לנו דור אוהדים חדש. מאוד קשה להחזיר אותם, אבל זה קורה לאט-לאט".

איפה רבבת האוהדים שמילאה בזמנו את בלומפילד במשחק העלייה של קביליו מליגה ג'?

"לדעתי לפחות מחצית האוהדים האלו היו חובבי יפו. אל תשכח שבשיאה מכבי יפו הייתה הקבוצה השנייה של רוב אוהדי הכדורגל, 'המאמי הלאומית', במה שהיום הוא כנראה התפקיד של הפועל ב"ש. חלק גם באו בשביל אבוקסיס ושאר השמות המוכרים שליוו אותנו. בכל זאת, זה היה דבר מדהים, לא אשכח כל ימי חיי איך לאחר שסיימנו לחלק את הכרטיסים (הכניסה הייתה בחינם, אבל נדרש מעקב אחרי כמות הקהל) נכנסנו לבלומפילד וראינו את המעטפת הענקית הזאת, במשחק בליגה ג', כשהשמות "מכבי יפו" ו"עירוני בית דגן" מופיעים על לוח התוצאות. שנה לאחר מכן היו לנו 2,000 אוהדים במשחק נגד אזור ו-2,500 במשחק העלייה נגד בני יפו. גם לפני פחות משנתיים הבאנו 1,200 איש לפלייאוף. כלומר, במאני טיים, במשחקים המעניינים, אנחנו שווים כמה אלפים".

אז אפשר לומר שהתחלתם את העונה באופן מנומנם ושהמשכתם אותה באופן מנומנם?

"אני כמובן מנחס עכשיו, אבל מתחילת הסיבוב השני לא הפסדנו: ניצחון, ארבע תוצאות תיקו ורק שלושה שערי זכות. עשינו עכשיו רענון, שוחררו כמה שחקנים והגיעו כמה שחקנים, אבל אני לא רוצה להיכנס לניתוחים מקצועיים. כולם היו בניי, את כולם אני אוהב ללא תנאי, ולכן אני מעדיף פחות לעסוק בניתוחים ובמתן ציונים. אני כן רוצה לציין לטובה את מייקל צ'ילאקה, שחקן הגנה עם כוח מתפרץ יוצא מן הכלל, שעלה השנה לבוגרים. אתה לא שם לב שהוא בקושי בן 18. אני יודע שהייתה גם התעניינות מליגת העל לגביו, אבל זה לא הבשיל עדיין".

עוד שחקן שהיית ממליץ לנו להיזהר מפניו?

"אסף גובזה? אה, סליחה, הוא אצלכם…"

בוא באמת תספר את הסיפור מנקודת המבט שלכם.

"גובזה היה שחקן הרכש הראשון שלנו בעונה הזאת. הוא שיחק עם קרגולה במכבי יבנה, היה לו רקורד לא רע בקריית מלאכי והוא התאים לנו תקציבית. במחזור הראשון, במשחק נגד הפועל אזור שעבורנו הוא דרבי לכל דבר, הוא הבקיע בדקה השנייה. מבחינתי, זה לבד הצדיק את הבאתו. אבל אני מניח שהוא התקשה להתמודד עם תחרות על מקום בהרכב. נתי ארג'ואן חזר אלינו אחרי שנתיים ערב המשחק נגדכם בטדי, ובאותו משחק גובזה לא שיחק בכלל. הוא ביקש לעזוב, ולאורי קרגולה יש תכונה טובה – הוא לא מחזיק אף שחקן בכוח".

בנורדיה הוא מבקיע בצרורות. אולי ויתרתם מהר מדי?

"אני מאוד אוהב את גובזה כשחקן ומעריך את ההצלחה שלו. אני חושב שהוא בהחלט יכול להוות מטרד להגנה הנהדרת שלנו במשחק השבוע. אבל אני לא בוכה על חלב שנשפך".

לא רצית להתייחס ספציפית לשחקנים שלכם, אז בוא נדבר על הקבוצה כמכלול.

"אנחנו משחקים כדורגל מעניין, אבל גם לא מספיק תכליתי. לרוב אנחנו מגיעים להרבה יותר מצבים ביחס לכל קבוצה אחרת, כולל נס ציונה, גם אם לא רואים את זה במספר השערים. אנחנו אמנם מנומנמים מבחינת רצף התוצאות והמיקום בטבלה, אבל על הדשא אנחנו לא מנומנמים בכלל".

איפה נקודות החוזקה של נורדיה מול קביליו, ולהיפך?

"אני חושב שאתם במומנטום יותר טוב. כשאתה בא למשחק נגד יפו בחוץ, זה משהו שנותן הרבה ביטחון. זה גם יצור התמודדות מאוד פתוחה ומסקרנת. אין ספק שזה אתגר עבורנו לשחק נגדכם, בהתחשב בכך שאתם אולי בכושר הכי טוב בליגה כרגע. למעשה, אתם במקום הכי גבוה שהייתם בו מזה תקופה ארוכה, כשכרגע אתם במרחק ניצחון עלינו כדי להיכנס לפלייאוף. הולך להיות משחק עם הרבה מצבים, אבל אני מקווה שלא מצבים שלכם. בן וולובלסקי שלנו הוא שוער יוצא מן הכלל, והוא אגב גם אוהד בית"ר, אבל אני מקווה שנגדיכם הוא יהיה משועמם". 

גם בן אור שוער טוב.

"ראינו, אנחנו צופים אדוקים של השידורים שלכם, בהובלתם של אבישי סלע וארז טיקולסקר ובהפקתו הנהדרת של מאיר סיקרון".

עוד משהו שתרצה להגיד לסיום?

"קביליו נמצאת בשנת העשור שלה. אנחנו גאים מאוד בעשייה שלנו. אנחנו עובדים לפי הספר, והקמנו מחלקת נוער מהיום הראשון שלנו. לקח לקבוצת הנוער שלנו כמה שנים לעלות מהליגה המחוזית, אבל בסוף זה קרה, והיום היא מתמודדת על העלייה לליגה הראשונה. בנערים א' אנחנו בארצית, וגם בנערים א' ובנערים ב' אנחנו מדורגים במקום הראשון, בשאיפה לעלות בחזרה לארצית. יש לנו קבוצות הישגיות שמייצרות שחקנים שמתמודדים גם על מקום בנבחרות ישראל השונות. קח, למשל, את אדיר קדוש – השוער המחליף שלנו בבוגרים שגם התחיל אצלנו בילדים. אנחנו עובדים עם ילדים שמגיעים ברובם מיפו, שזאת החצר האחורית של תל אביב, ואוספים הרבה נערים שנפלטו מקבוצות אחרות; מה שנקרא, שחקנים 'מהרחוב'. ביניהם ניתן למצוא כמובן גם יוצאי אתיופיה ושחקנים מהמגזר הערבי. לא כולם יכולים לשלם, אבל אנחנו מוצאים את הפתרונות. אף שחקן לא מושלך מאיתנו בגלל בעיות כלכליות".

כתושב יפו אני מוכרח לומר שלא תמיד אני שם לב לנוכחות שלכם בעיר.

"מחלקת הנוער שלנו משחקת במתחם בנווה גולן, ושם גם מתאמנים הבוגרים בחלק מהאימונים. אנחנו מאמינים שכשבשעה טובה ייפתח אצטדיון בלומפילד המחודש, שיושב בלב יפו, עיריית תל אביב-יפו תיקח גם אותנו בחשבון".

בינתיים אתם מארחים בשכונת התקווה. איך המשטח שם?

"ידע ימים יפים יותר. יש לא מעט מהמורות בדשא. אם זה היה אפשרי, הייתי מעדיף לארח בטדי. זה אמנם אצטדיון שפחות האיר פנים למכבי יפו המקורית, בלשון המעטה, אבל למכבי קביליו יפו הוא טוב מאוד".

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

ספטמבר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *