נורדיאן – 22.2.18

הניוזלטר של נורדיה / גיליון 83 22.2.2018


מה בגיליון?
*סיכום הניצחון הגדול על מוליכת הטבלה, סקציה נס ציונה
*כל המידע המקצועי הנדרש לקראת המשחק מחר נגד מכבי קביליו יפו
*ריאיון מיוחד עם בלם הקבוצה, פרדי ציון
*פינה חדשה: "מספרים" – הסטטיסטיקות החשובות לקראת המשחק הקרוב
*ריאיון עם אחד האוהדים היותר מוכרים של קביליו יפו, רון עמיקם


מחזור עשרים ואחת:
מכבי קביליו יפו נגד בית"ר נורדיה ירושלים

שלום בית"רים!

בואו נודה באמת: כשהבטנו על טבלת ליגה א' דרום בתקופה האחרונה, בעודנו מחפשים אחר מקומות אפשריים לצבירת נקודות, רבים מאיתנו דילגו על משחק החוץ נגד סקציה נס ציונה. בכל זאת, מדובר במוליכה הגאה של הליגה, קבוצה שנחלה הפסד אחד בלבד ושצברה ערב המשחק נגדנו ביום שישי האחרון כמות נקודות כפולה ביחס אלינו. פערי הכוחות על הנייר גדלו עוד קצת כשבמהלך השבוע שעבר התברר שמלבד הקפטן והמנהיג שלנו, ציון זקן, שנעדר בשל כרטיסים צהובים, נחסר גם את בעל הבית שלנו במרכז השדה, מיקי רנדי, ואת המגן השמאלי יניב פינק. אליהם הצטרף גם בלם הרכש משה כחלון, ששבר בבוהן אילץ אותו לערוך את כל אימוני השבוע שלפני המשחק בגפו, בלי כדור ובלי נעליים.

אבל בין הכדורגל עלי ספר לבין הכדורגל בפעולה מתגלה לעיתים פער לא קטן: למרות שער מוקדם של הסקורר המקומי יוסי אסייג בדקה ה-12, שהעלה את סקציה ל-0-1, השחקנים בצהוב-שחור לא רק שלא נכנעו אלא עשו את ההפך הגמור – פשוט טרפו את המגרש. הם חיפו אחד על השני בסגירה ההגנתית, נלחמו על כל כדור ויצאו למתפרצות ולהתקפות מעבר קטלניות, בדרך לשלושה שערים וליתרון 1-3 במחצית. גם שער מצמק של רביד אשר (דקה 62) לא עזר למוליכה, ובסיום 2-3 ענק לנורדיה שלנו.

אז מה היה לנו שם? מעל כולם בלטו אופיר עמרם, בתצוגת מנהיגות שמזמן לא ראינו ממנו כמותה, המגן הימני יונתן זדה, שבישל שני שערים נהדרים, שחקני החיזוק שהגיעו אלינו בינואר, דויד גומז ומישל רוס, שכבשו שערי בכורה בצהוב-שחור (דקות 35 ו-37 בהתאמה, כששערו של רוס מגיע לאחר מבצע אישי מסחרר שלו) וסוף סוף העניקו לנו אופציות להבקעה מלבד אסי גובזה (שכמובן הוסיף כיבוש משל עצמו – שער השוויון בדקה ה-16), וכמובן, איך לא, השוערבנימין אור. 4-5 הצלות שלו לפנתיאון במחצית השנייה חיפו על שתי החמצות גדולות של גובזה ועמרם לקראת הסיום, והובילו לכך ששלוש הנקודות יגיעו לבירה.

כדי שהטעם יהיה באמת מושלם, קיבלנו סיוע גם משלוש הקבוצות שהקדימו אותנו בטבלת הליגה ערב המחזור: כולן, ללא יוצא מן הכלל, איבדו נקודות, וכך אפשרו לנו לטפס מעלה-מעלה עד למקום השישי בטבלה, מרחק יריקה מהפלייאוף העליון. כעת, כפי שניתן לראות בטבלת הליגה המעודכנת, אנחנו מרוחקים כבר 8 נקודות מהמקום ה-14 המוביל למשחקי המבחנים על ההישארות בליגה, ומהעבר השני נמצאים במרחק שתי נקודות בסה"כ מהמקום החמישי המוביל לפלייאוף העליון.

בין אם פספסתם את אירועי הקסם של שישי האחרון ובין אם אתם דווקא לא אנשים פראיירים, ברור לנו שתרצו להתענג עוד קצת על הניצחון. אז הנה תקציר המשחק, באדיבותם של ינון פוקס וטומי פדן. רק תדאגו לפופקורן לפני התחלת הצפייה:

אז שמחנו, חגגנו, ועכשיו צריך להמשיך הלאה. מחר (שישי, 13:30) מצפה לנו באיצטדיון המיתולוגי בשכונת התקווה משחק חשוב עוד יותר, נגד מכבי קביליו יפו. ולמה הוא כה חשוב? פשוט חזרו פסקה אחורה, היישר לטבלת הליגה: מצד אחד, מקום חמישי, עם 31 נקודות. מצד שני, מקום שישי, עם 29 נקודות. במילים אחרות, מדובר בקרב ישיר על המקום החמישי, המוביל בתום העונה אל הפלייאוף העליון. בסיבוב הקודם היפואים הגיעו לטדי מתחתית הטבלה, ויצאו עם מלוא תאוותם בידם בזכות שער בודד שלמעשה הוציא אותם לדרך חדשה ומתמשכת של ניצחונות. אלא שמאז התחלפו הרבה גבינות בבולגריה: קביליו תגיע למשחק נגדנו אחרי שהשיגה ניצחון ליגה בודד ב-7 המחזורים האחרונים, דבר שמקנה לנו את ההזדמנות לחלוף על פניה במשחק מחר. מצד שני, כל תוצאה אחרת עשויה לגלגל אותנו שניים-שלושה מקומות אחורה בטבלה ולהרחיק את חלום הפלייאוף מהישג ידינו.


אז מה צפוי לנו במשחק הקרוב?

מכת ההיעדרויות שליוותה אותנו בשבוע שעבר ממשיכה לתת את אותותיה: אמנם הקפטן ציון זקן, שנעדר בשל צבירת כרטיסים צהובים בשישי האחרון, צפוי לחזור אל מרכז ההגנה, ואולם את הדרך ההפוכה יעשה המגן הימני יונתן זדה, שיחסר לאור צבירת תשעה צהובים. גם הצד השמאלי של ההגנה לא מבשר טובות:יניב פינק החלים ממחלתו אך לא חזר להתאמן עם הקבוצה, ונכון לכתיבת שורות אלו המשך דרכו איתנו מוטל בספק (הרחבה בעניין בהמשך הגיליון). בנוסף, השוערבנימין אור סובב את הקרסול במהלך האימון המסכם הערב, וכרגע הוא בספק רב. מיקי רנדי, שנעדר בשבוע שעבר בשל קרע חלקי בשריר התאומים, חזר לאימונים חלקיים אך לא ישחק גם הפעם. מנגד, פרדי ציון, שהתמודד עם מתיחה קלה בשריר הירך האחורי, צפוי להיות כשיר ולפתוח בהרכב.

גם החלק הקדמי לא יגיע בכשירות אידיאלית: ליאור היילה, שספג פגיעה קשה בעצם רגלו במשחק נגד סקציה, הסתפק עד אמצע השבוע באימונים חלקיים. אתמול הוא חזר להתאמן עם יתר השחקנים, אך עוד לא ברור כמה דקות יוכל לשחק מחר. אסי גובזה סבל במהלך השבוע מכאבים במפשעה וגם הערב התקשה לערוך אימון סדיר, אך בקבוצה מאמינים שיוכל להיכלל בהרכב הפותח.

למול כל הפציעות הללו, הבשורות טובות הגיעו השבוע מכיוונו של משה כחלון, שהחלים מפציעתו בבוהן ואף חזר לאימונים מלאים, בהם הוא נראה כמי שרעב מאוד לדקות משחק. במקביל, אוראל חורב ימשיך בתנודת התפקידים שלו, כשהפעם יוסט ממרכז ההגנה אל עמדת המגן הימני, לאור היעדרותו של זדה.

הרכב משוער:

שוער: בנימין אור (אוהד סיידוף)
הגנה: אוראל חורב, ציון זקן (ק), פרדי ציון, אביתר ברוכיאן
קישור: אדי דדון, אופיר עמרם, שי ניסים (ליאור היילה), מישל רוס, דויד גומז
התקפה: אסי גובזה

שחקני נורדיה באימון המסכם, הערב בעמק הארזים (ינון פוקס)

בשיחתנו אתמול עם המאמן ויקטור גניש, הוא לא נראה כמי שנלחץ יתר על המידה מההיעדרויות הצפויות. "כל מי שיעלה יעשה את המקסימום כדי למלא את התפקיד הנדרש. זה גם מה שהיה לפני נס ציונה: שיחקנו בלי מיקי רנדי וציון זקן, שהם שחקני הרכב דומיננטיים. ובכל זאת, ידעתי לאורך השבוע שהם ייעדרו, ולכן יכולתי לתרגל את המחליפים שלהם בעמדות הרלוונטיות. ככה ראינו את אוראל חורב עושה עבודה פנטסטית בעמדת הבלם במקום ציון, ואת אופיר עמרם מבצע עבודה מצוינת בקישור האחורי יחד עם אדי דדון, במקומו של מיקי".

במבט כללי, האמנת שהמשחק יתפתח בצורה טובה כל כך?
"קודם כל, יש לי מסר שאני מעביר לשחקנים באופן קבוע: כל ספורטאי, ולא משנה באיזו תחרות, צריך לשאוף לעשות את העבודה הכי טובה שיש. ובאמת, בכל מגרש העונה היו לנו דקות טובות – אם זה בכפר סבא, בחולון, בשעריים, ואפילו בהפסד במושב תומר לבקעת הירדן". 

"למשחק נגד סקציה הגענו בידיעה שאנחנו הולכים לעשות הכול, ושאין לנו מה לחפש תירוצים. אם אנחנו שמים עכשיו את הדברים על השולחן, המשחק יכול היה גם להיגמר אחרת, ואפילו בניצחון של נס ציונה. פתחנו את המשחק לא טוב: הם הבקיעו גול אחרי שהגיעו לשני מצבים טובות בדקות הראשונות. למרות זאת, חזרנו מהר. זה לא היה עניין של מזל – כשיש איכות, בסוף אתה מקבל תוצרת. ידענו מהם הכלים שעומדים לרשותנו; ידענו שמאחר שפתחנו במערך התקפי, יתפתח משחק שהקהל ייהנה ממנו".

במשחקים קודמים לא שיחקת בצורה התקפית שכזאת. מה היה שונה הפעם? 
"באופן כללי, יש לנו כבר הרבה יכולות בחלק הקדמי, וחשוב לי שלא נסתכן ושנעשה 'רולטה' מול היריבה. לפעמים אומרים שאני יותר מדי טקטי, אבל צריך לזכור שבמשחק נגד הכח רמת גן, למשל, הגענו אפילו ליותר מצבים מאשר נגד סקציה. ההבדל בין המשחקים היה בניצול המצבים. מצד שני, בנס ציונה גם היינו חשופים יותר מאחור בהשוואה למשחק נגד הכח. יש משחקים שבאמת לא שיחקנו בהם כמו שצריך, כמו נגד מחנה יהודה. אבל נגד סקציה, הקהל ראה תצוגה של ממש, עם מעברים מהירים, פחות נגיעות במרכז השדה ויותר משחק של תנועה מהירה מהגנה להתקפה. ידעתי שבמשחק כזה נוכל לייצר את המצבים שלנו". 

"רק אחרי ה-1-3 קצת הלכנו אחורה, כי היה לי חשוב לשמור על התוצאה עד המחצית. הרבה פעמים שואלים קבוצות למה הן הולכות אחורה, אבל קבוצות יותר גדולות מאיתנו עושות את זה – וזה לא קשור להוראות של המאמן. במצב כזה אתה באופן טבעי מתגונן, במיוחד כשאתה משחק נגד קבוצה יותר איכותית. זה משהו שקורה אפילו בתת-מודע שלך. אמנם קיבלנו גול שני, אבל זה חלק מהמשחק. אני לא מאשים אף אחד בגול הזה. ידענו שאם נעמוד ונשמור, נוכל לנצח את המשחק. בסופו של דבר, למרות כל הלחץ, השחקנים שלנו עשו את העבודה, ולא היה חסר שנבקיע את הרביעי ואת החמישי לקראת הסוף. אני חושב שהשגנו תוצאה שהיא כבוד אדיר עבור כל מי שמשתייך למועדון הזה".

ספגנו שער מוקדם, ובכל זאת לא נשברנו. הכנת את השחקנים מראש לאפשרות שניקלע למצב כזה?
"בהחלט, הכנתי את החלק האחורי שלנו. היה לי ברור שלא יהיה לנו סף שבירה נמוך במצב כזה. כל השבוע ערכתי שיחות אישיות עם השחקנים; הייתי מוכן לכל מיני התרחשויות אפשריות שיכלו לקרות תוך כדי המשחק. היה לנו ברור שמצפה לנו יריבה איכותית שגם לא מתכוונת להקל ראש במשחק. זה באמת מה שקרה. מבחינתנו, היה לנו חשוב לבוא ולעבוד קשה. אמרנו לעצמנו שלא משנה מה תהיה התוצאה – אנחנו ניתן כל מה שצריך כדי שנוכל להרגיש שלמים עם עצמנו בסוף המשחק, בידיעה שעשינו הכול". 

בעניין אחר, אנחנו רואים שיניב פינק נעדר מהאימונים בשבועות האחרונים. מה קורה איתו?
"כרגע הוא רוצה לחשוב עם עצמו על המשך הדרך שלו בקבוצה. בשבוע שעבר הוא היה חולה, ולכן הוא גם לא הגיע למשחק נגד נס ציונה. השבוע הוא הגיע לאימון שנערך ביום ראשון. הוא היה במצב רוח ירוד. ערכנו שיחה, גם פנים אל פנים וגם טלפונית, כי היה לי חשוב להרים אותו. דיברתי איתו על העתיד שלו, כמו שאבא מדבר עם בן – ולא כמו שמאמן מדבר עם שחקן. הוא ביקש לישון על הדברים. אל האימון ביום שלישי הוא היה אמור להגיע, אך זה לא קרה". 

"ברור שזה לא פשוט עבורי: מדובר בשחקן שאני הבאתי לקריית מלאכי כשהוא היה בן 19 בסך הכול. נתתי לו את המושכות במשך שנתיים. הוא עשה את העבודה בצורה טובה, וגם העונה הציג משחקים טובים ובלט לחיוב – כמו כל החלק האחורי. אני האמנתי בו; יכולתי להביא מישהו אחר לעמדה שלו, אבל לא רציתי לאיים על המעמד שלו. אף אחד לא האמין בו כמוני – אני הפכתי אותו לשחקן הרכב בליגה א'. מה יהיה הלאה? אני לא יודע מהן התכניות שלו. עשינו את מה שאפשר, ובסוף ההחלטה נמצאת אצלו. כרגע הכול עוד טרי".

מי שנכנס במשחקים האחרונים למשבצת שלו, אף שלא מדובר בעמדה הטבעית שלו, זהו אביתר ברוכיאן. אתה מרוצה מהתפקוד שלו?
"אני חושב שאביתר מתחיל להבין את התפקיד. היה לו קשה, כי זאת באמת לא העמדה הטבעית שלו, אבל הוא לא השחקן הראשון מאז שהגעתי שנאלץ לשחק בעמדה שאינה טבעית מבחינתו. אני עובד עם כולם, וכך גם איתו. צריך לקחת בחשבון שהוא לא פתח בהרכב באופן רציף בתקופה האחרונה. נגד מחנה יהודה הוא לא פתח טוב, אבל במחצית השנייה הוא השתפר. כשהבנתי שפינק חולה לקראת סקציה, לא היססתי – המשכתי לתרגל את אביתר בעמדה. במידה רבה זה עניין של ביטחון, כי יש לו המון כדורגל. גם במשחק נגד נס ציונה הוא פתח לא טוב אבל השתפר מאוד ככל שהמשחק התקדם. אני מאמין שהתוצאה גם תחזק אותו מבחינת הביטחון, בתקווה שימשיך לעשות את הדברים במשחק הקרוב נגד יפו".

מישל רוס בלט במיוחד במחצית הראשונה בנס ציונה. מה הוביל להחלפתו דקות ספורות אחרי פתיחת המחצית השנייה?
"מישל התלונן בתחילת המחצית השנייה על רגישות בהמסטרינג (שריר הירך האחורי). אני יודע מהי המשמעות של מתיחה בהמסטרינג: אתה יכול למשוך את זה 90 דקות, אבל אתה גם יכול ביציאה אחת קדימה לספוג דקירה שתגרום לכך שתיעדר במשך שלושה שבועות עד חודש וחצי. לכן, לא רציתי לקחת את הסיכון. ישר ניגשתי לספסל וביקשתי משי ניסים להתחמם ולהיכנס במהירות. ידענו שאנחנו מובילים וששי יעשה את העבודה כמו שצריך במצב הזה".

מעל כולם היה בנימין אור, ולא בפעם הראשונה בתקופה האחרונה. אתה חושב שהגעתו של אוהד סיידוף כשוער נוסף דרבנה אותו להיות טוב יותר?
"אין ספק. אוהד סיידוף הוא דמות, ואני יכול רק לפרגן לו על האופן בו הוא מתאמן ועל הדרך המקצוענית בה הוא מתייחס לכל אימון. הוא לא ילד, הוא מושך את בן אור קדימה ועובד איתו. עבורנו זה לוקסוס של ממש – כל מאמן היה רוצה שיהיו לו שני שוערים כאלו. אני באמת שמח בשביל בן".

אנחנו נמצאים במרחק ניצחון מהעפלה למקום שמוביל לפלייאוף העליון בסוף העונה. קשה להתעלם מזה.
"אני חושב רק על המשחק הקרוב. ככה חונכתי. גם כשהייתי שחקן זה היה ככה. זה תמיד כיף להצהיר כוונות ולהציב מטרות – אם זה מבחינת מיקום בטבלה או שילוב צעירים – אבל הגישה שלנו בקבוצה מאז שהגעתי היא שהכול מתנהל פר-משחק. ככה אנחנו מתקדמים לאט-לאט, ורואים את זה גם בטבלה".

עכשיו מגיע המשחק נגד יפו. זאת קבוצה שעברה הרבה שינויים מאז שנורדיה פגשה אותה בסיבוב הראשון.
"יפו נמצאת בעונה טובה. מצפה לנו משחק קשה מול קבוצה ממושמעת וצעירה. ראיתי אותה לאחרונה; לא סתם התוצאות שלה טובות. השחקנים שלנו בכללותם יודעים מה המשמעות של המשחק".

"בסופו של דבר, כל משחק בליגה הזאת הוא קשה. אחרי קביליו מצפה לנו מפגש ביתי עם מ.ס דימונה – קבוצה עם תקציב ענק, שהחליפה מאמן ועושה כל מה שאפשר כדי להביא את השינוי. זה יהיה קל? ראיתם גם איך מחנה יהודה עשתה לנו חיים קשים. גם נגד נס ציונה ראינו משחק מעברים פתוח, שהתנהל ברמה שמתאימה לליגה אחרת. המשחק מול הכח כלל גם כן הרבה מצבים וקצב גבוה. אפילו במשחק נגד הוד השרון בהר חומה לא היה לנו קל – הוד השרון השוותה ל-1-1, וכמעט עשתה 2-1 כמה דקות לאחר מכן. לכו תדעו איך המשחק היה מסתיים אם זה היה קורה. אין דבר כזה 'משחק קל' בליגה א' דרום".

"הניצחון הזה הוא כבוד אדיר לכל מי שמשתייך למועדון". גניש חוגג עם השחקנים בסיום

"החלום שלי? לשחק עם בית"ר נורדיה בליגה הלאומית"/ריאיון עם בלם הקבוצה, פרדי ציון 

הרבה שחקנים – קבוצה שלמה, למען האמת – כיכבו במשחק הניצחון נגד נס ציונה בשישי האחרון. לשים את האצבע על שחקן ספציפי זאת לא משימה פשוטה אחרי תצוגה קבוצתית שכזאת, אבל אין ספק שאחד הבולטים על המגרש היה הבלם שלנו, פרדי ציון (24), שחרף היעדרותם של שחקני מפתח בחלק האחורי (יניב פינקציון זקן ומיקי רנדי), היה שם בשבילנו כדי למנוע מספר שערים בטוחים.

באתר "דאבל פס" הגדילו לעשות כשבחרו בפרדי כחלק מנבחרת המחזור של ליגה א' דרום. נבחרת המחזור שלנו אמנם מעוטרת כולה בצהוב-שחור, אך בכל זאת חברי העמותה אמיר אליהו ועמנואל שלמון ניצלו השבוע את ההזדמנות כדי להיפגש עמו ולשמוע ממנו על הדרך הארוכה שעבר כשחקן עד היום, על האופן בו חילופי המאמנים באמצע העונה השפיעו על הקבוצה, על הסיבה שבגללה הוא לא נמצא היום ברמות הגבוהות ביותר והכי חשוב – על דעתו בנוגע לשיר השחקן הפופולרי שלו. את הריאיון המלא והנרחב תמצאו בלחיצה כאן או על הכותרת למעלה, אך הנה לקט קטן ממנו:

איך אתה מסביר את הניצחון בשישי האחרון? 
"אני חושב שניצחנו את המשחק מהסיבה הפשוטה שהיו שני שחקנים, אופיר עמרם ושי ניסים, שבאו ודיברו אל הלב של השחקנים לפני המשחק. הם באו ואמרו 'תחשבו כאילו כבר הפסדנו. אין לכם מה להפסיד, תשחקו כמו שאתם יודעים'באופן אישי, הגעתי למשחק כשכולי בוער מהתלהבות. עשיתי תאקל ראשון טוב, ומשם פשוט הרגשתי שזה המשחק שלי".

מצפה לנו עכשיו משחק על המקום בפלייאוף העליון. אתה חושב שיש לנו סיכוי להגיע לשם בסיום העונה?
"כרגע מה שחסר לנו זה ניצול מצבים טוב יותר. לשמחתי, אנחנו עובדים על זה הרבה באימונים. צריך לזכור שזאת ליגה צפופה ושוויונית מאוד, וכל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה. לנו יש קהל נהדר, ולכן חשוב לנו שיבואו כמה שיותר אוהדים. אני מאמין שבסופו של דבר נהיה בפלייאוף העליון".


הכר את היריבה

והפעם: מכבי קביליו יפו

בסיבוב הקודם כבר סיפרנו לכם בהרחבה על ההיסטוריה העשירה של המועדון, אשר מזוהה יותר מכל עם קהילת הבולגרים בארץ, ועל האופן בו הוקם מחדש כקבוצת אוהדים. מוזמנים לרענן את זכרונכם בעניין בלחיצה כאן.

אף שקביליו יפו היא קבוצת האוהדים השנייה מבחינת סדר ההקמה הכרונולוגי (נוסדה אחרי קטמון), היא כיום הקטנה ביותר מבחינת כמות חברי העמותה. ואולם, עם כלים כלכליים צנועים, סגל צעיר ושאיפות צנועות, חווה קביליו עונה מצויינת עד כה, כשבמשך תקופה ארוכה היא נמצאת חזק מאוד בתמונת הפלייאוף העליון. אלישי אור ים שלנו שוחח השבוע עם רון עמיקם, אחד האישים היותר מוכרים בקרבת המועדון היפואי, כדי ללמוד ממנו על האופן בו חווים שם את העונה הנוכחית וכדי להבין מהו הגורם לכך שגם עשור אחרי היווסדה, הקבוצה עדיין לא הצליחה לעבור את מחסום ליגה א'. מוזמנים לקרוא כאן את הריאיון המלא.

שחקנים בולטים:

הסגל של קביליו עבר שינויים רבים במהלך העונה, כאשר השחקנים הוותיקים היחידים שעמדו לרשות הקבוצה, מורן ז'אן ועומרי עטיה, עזבו לצד לא מעט שחקנים נוספים. שחקן נוסף שנטש הוא לא אחר מהחלוץ ומלך השערים הבלתי מעורער שלנו, אסי גובזה, שהתחיל את העונה בלבן אך עזב במהלך הסיבוב הראשון.

הסגל של קביליו מבוסס בעיקרו על שחקנים צעירים, כשלמעשה קבוצת הנוער של המועדון (שמצויה בימים אלו עמוק בתוך מאבקי העלייה לליגת העל לנוער) מספקת לא מעט שחקנים לקבוצה הבוגרת. חלקם אף משחקים במקביל במדי שתי הקבוצות. בין הקורות מתייצב בן וולובלסקי (25, #1), שבעברו שימש כשוער מחליף בליגה הלאומית. בחוליית ההגנה מתייצבים פיליפ חאיכ (24, #5), בוגר מחלקת הנוער של הפועל ת"א, ו"היהלום שבכתר" של מחלקת הנוער היפואית,מייקל צילאקה (18, #4), בן לאם ישראלית ולאב ניגרי אשר קבוצות ליגת על שונות, בהן מכבי ת"א והפועל ב"ש, כבר מגלות בו עניין.

את מרכז המגרש היפואי מוביל קפטן הקבוצה, אביחי ממן (23, #6), בוגר האקדמיה של מ.ס. אשדוד. למרות גילו הצעיר, זו עונתו הרביעית בקבוצה, כשלצדו משחקים שני שחקנים שהגיעו לקביליו במהלך פגרת החורף: איתמר אופמן (24, #8), שזכור לנו מהסיבוב הראשון בשל השער המרהיב שכבש נגדנו בבעיטה חופשית במדי האקסית שלו, עירוני הוד השרון; ויוסי סולליך (22, #7), שהגיע מהפועל מחנה יהודה. גם החוד של יפו מבוסס כולו על טהרת כשרונות צעירים מהאזור. במוקד ניצב סאן טוריאל (21, #9), שעלה בעונה שעברה מקבוצת הנוער כדי לפרוע את השטרות גם בקבוצת הבוגרים, עם 10 שערים בכל המסגרות. העונה כבש עד כה 4 שערים. לצידו משחק נתי ארז'ואן (23, #20), מלך השערים של הקבוצה בשנתיים האחרונות, שהתקדם הקיץ לבני לוד מהלאומית אך כבר בספטמבר חזר ליפו. עד כה כבש שני שערים בלבד.

"מספרים" – נורדיה VS קביליו
בתת-מדור החדש שלנו, ערכנו השוואת מספרים בין נורדיה לקביליו. דלינו כמה נתונים מעוררי עניין:

1. ממוצע הגיל של ההרכב הפותח במשחק הליגה האחרון של כל אחת הקבוצות: נורדיה עם גיל ממוצע סולידי (27), כשמנגד בקביליו הגיל הממוצע עומד על 21 (!). בהרכב קביליו עלו מייקל צילאקה בן ה-18 ואחד עשר יום, ועילי אטיאס בן ה-17 וחצי.

2. עד כמה התקפת נורדיה תלויה בגובזה? מאז הצטרפותו לקבוצה הבקיע גובזה9 מתוך 14 שערי הליגה שהרשיתה הקבוצה בתקופה זו (64%). מלבדו, אף שחקן בצהוב-שחור לא כבש יותר משער ליגה אחד מתחילת העונה. ומה קורה ביפו? היא כבשה רק שער ליגה אחד יותר מנורדיה העונה (19 מול 18), אך לרשותה ארבעה שחקנים שהבקיעו יותר משער ליגה בודד.

3. ב-7 המחזורים האחרונים צברה יפו רק 8 נקודות, כולל ניצחון אחד בלבד. לעומת זאת, ב-6 מתוך 8 המשחקים שלפני כן יצאה עם שלוש הנקודות, כשהפסדיה היחידים היו למוליכות הטבלה מנס ציונה ומיבנה.


מי נגד מי? 

התוצאה הגדולה של המחזור ה-20 נצורה בראש של כולנו, אבל מסתבר שהיו דרמות נוספות במשחקים המקבילים: מכבי יבנה הייתה בפיגור עד הדקה ה-84 מול הכח רמת גן בוינטר, אך הצליחה להפוך את הקערה על פיה עם שני שערים, כולל פנדל מדויק בדקה ה-92, בדרך ל-1-2. בכך ניצלה את ההפסד של נס ציונה כדי לצמצם את הפער מהפסגה ל-9 נקודות. בית"ר כפר סבא חזרה למקום הרביעי עם 1-4 מוחץ על עירוני קריית גת, אך נותרה במרחק 4 נקודות מהשלישית ירמיהו חולון, אחרי שזו השיגה 1-3 דרמטי על הפועל הוד השרון, שעד הדקה ה-88 הייתה על סף השגת נקודת הבכורה שלה העונה. משחק נוסף שסידר לנו שער מכריע עמוק בתוספת הזמן התרחש במושב תומר, שם משה אסולין קבע בדקה ה-95 1-1 מהנקודה הלבנה כדי להעניק למ.ס דימונה נקודה חשובה מול הפועל בקעת הירדן. יתר המשחקים: הפועל מחנה יהודה – מכבי קביליו יפו 0-0, הפועל אזור – מ.ס כפר קאסם 0-0.

במוקד המחזור ה-21, שייערך כולו מחר, יעמוד המשחק המסקרן (14:15) בין המוליכה מנס ציונה לבין המדורגת שלישית ירמיהו חולון, שתקווה לנצל את הביתיות כדי לבסס את מקומה בפלייאוף העליון. בצד הנגדי של הטבלה, מ.ס דימונה ומאמנה החדש נועם שוהם (מקום 15) יארחו (12:30) לקרב תחתית מרתק את הפועל מחנה יהודה (מקום 14), בידיעה שהפסד עשוי לגזור עליהם את גורל הירידה. יתר המשחקים: מכבי יבנה – הפועל בקעת הירדן (טוטו יבנה, 13:00), מ.ס כפר קאסם  הכח רמת גן (וינטר, 14:00), הפועל הוד השרון הפועל כפר שלם (נוה הדר, 13:00), מכבי שעריים – בית"ר כפר סבא (שעריים, 13:30), עירוני קריית גת – הפועל אזור (קריית גת, 13:30).


לסיום

סיבוב שלם (מאז התבוסה לנס ציונה במחזור החמישי). זהו משך הזמן שחלף מאז הפעם האחרונה שהסתכלנו על קו הפלייאוף העליון מלמעלה. מאז התרחקנו, התקרבנו, התרחקנו פעם נוספת, והנה, כעת אנחנו קרובים לחזור לשם יותר מאי-פעם. אלא שבדרך לשם ממתינים לנו יריבה חזקה וקהל מקומי ותיק ונאמן. כדי להעניק בכל זאת לשחקנים שלנו את תחושת הביתיות, אנחנו חייבים להגיע ליפו בהמונינו כדי לתת את הגרון. זה עלינו.
13:30, שכונת התקווה. נתראה.

יאללה בית"ר. נורדיה!