הקבוצה שאיתי עולה על הדשא
הלב מתרפק וחולם ללא פשר
זה בכלל לא כוחות, היגיון כך אומר לי
אמונה מתעקשת כזבים לספר לי
כי היא אמיתית יותר מכולנו
והיא מזכירה איך בוינטר ניצחנו
רק אני יודע
לקבוצה שאיתי זכרתי את הכתר
ולכן עוד חשבתי שיהיה בסדר
הקבוצה שאיתי קיבלה את הפנדל
וחטפה עוד אחד, לא שומרת בקרן
הקישור בינוני, לא נגיע לשער
וטיקולסקר לוחש: כנראה זה הפער
רק המוח חולם איסטנבול כמו טמבל
כשבניטח כובש, יש נסים בכדורגל
כן, אני יודע
הקבוצה שאיתי, מחצית מסתיימת
מנורה על הלב ותקווה מטומטמת
הקבוצה שאיתי צריכה שעריים
אך כשאין לך חלוץ זה קשה שבעתיים
כל כדור שעולה, ציפיות מפתח
אבל אין אף אחד שעולה ונוגח
ובצד השני בקלות של גן חווה
עוד התקפה ועוד אחת ואז עוד אחת…
והם שמו ת'ארבע
מסכן אבישיטו
אז כבר לא מתלונן על הפאול של פרדי
מאמין מחדש, יש קביליו בטדי