מישהי לאהוב: אבישי סלע עם סיקור הניצחון על בית"ר גבעת זאב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אחרי היעדרות של עונה חוזר אלינו אבישי סלע עם טורו השבועי, כאשר הפעם הוא יבחן את המשחקים מזווית יותר מקצועית. מתחילים עם המשחק הרשמי הראשון של העונה- הניצחון 2:0 על בית"ר גבעת זאב:

שיטת הסלמי. חמישה חודשים שלא ראיתי אותה, והיא השתנתה לחלוטין. למעשה מדובר בשינוי הכי מהפכני שהקבוצה עברה מאז נוסדה. לא פחות משמונה שחקנים חדשים פתחו נגד גבעת זאב. המשמעות היא שבית"ר נורדיה עברה תהליך מאוד גדול גם בתוך עצמה. לדעתי נוצרה שם ההבנה שהשלד שהחזיק אותנו בשנתיים האחרונות, שהיה מספיק טוב כדי לעלות מליגה ג' – לא יספיק לליגה ב' העקשנית, ולכן הסגל עובה וחוזק.
אפשר גם לראות שינויים באופי של הקבוצה. אם בנורדיה של השנה שעברה היה משהו מצד אחד מאוד תזזיתי ומאוד התקפי, כאן אפשר לראות יותר דגש על אחריות במשחק, אחזקת כדור שקטה והמון נחישות. אם ללמוד משהו מהמשחק מול גבעת זאב (ואי אפשר ללמוד הרבה מקבוצה חדשה), הוא בעיקר את רוח הלחימה, שמתבטאת במס' 4 – שתפס את עיני מאוד במשחק – אדי דדון. למעשה אני לא זוכר שחקן קישור "גרזני" ששיחק אצלנו מאז הקמתנו. יש בו יכולת אדירה לחלץ כדורים, והוא סיפק לא מעט שקט לכל החלק האחורי. אפשר לציין גם את דניאל דרעי שהפגין טכניקה ראויה לציון, ואת אדם מזרחי שאמנם לא הבקיע – אבל הפגין יכולת נהדרת של חלוץ תשע, שעזרה לפנות שטח גם לעדיקה ומאוחר יותר גם לאברמסון.
לקבוצה עוד ייקח זמן להתחבר, ומן הסתם היא גם תשתפר במעלה הדרך, אבל יש סיבה מרכזית אחת להתעודד: יש קבוצה. יש כיוון שבו אפשר ללכת לקראת האתגרים הרבים שליגה ב' צפויה לספק לנו השנה – ושלא תטעו, הם רבים. אם יש מסר שאני לקחתי מהמשחק הזה, הוא שמדובר במשחק אחר לגמרי. ליגה ג' היתה חביבה ומלאת פולקלור, אבל השביעיות והשמיניות שהרעפנו לכל עבר בשנתיים האחרונות היו מחזה קצר מועד. בליגה ב' ניתקל בהרבה יותר יריבות דוגמת גבעת זאב: קשוחות, עיקשות, שלא צפויות להקל את החיים על שחקני ההתקפה – מוכשרים ככל שיהיו.

געגוע. היא תמיד ארוכה מדי, הפגרה. מלאת מחשבות וספקולציות. בשבילי זו היתה פגרה טהורה – מאז המשחק האחרון נגד מבשרת ציון לא ראיתי את נורדיה משחקת. שילוב של מחויבויות קודמות, נסיעות לחו"ל או סתם רצון להתגעגע. חמישה חודשים שבהם כבר הספקתי לחשוש כי סיפרו שהקבוצה עדיין לא דופקת, ואז להתמלא תקווה מחודשת עם החתמות כמו ניר מנצור (החתמנו שחקן של ריאל מדריד, אלוהים ישמור) עד המשחק הראשון. עד שאוכל סוף סוף לראות את אהובתי.
וקשה לומר שזה היה כמו שחלמתי, אבל גם 0-2 בהופעת בכורה הוא משהו שאפשר להתרפק עליו. שוב לראות אותה לוחמת וזוהרת וכובשת, אפילו גול מלמיליאני מובהק כמו השני של אביתר – תופס את השוער קצת מחוץ לשער, ומקפיץ מעליו. מרגעי הנחת ששום דבר לא ישתווה אליהם בעולם.
אחרי הרבה זמן, סוף סוף, יש מישהי לאהוב.

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

דצמבר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *