ראיון עם מנו דהן מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער ומאמן קבוצת נערים ב׳

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

קבוצות מחלקת הנוער של בית"ר נורדיה נמצאות מעט אחרי מחצית הדרך של הליגה, כך שזהו זמן מצוין לסיכום ביניים של העונה. חבר העמותה עמנואל שלמון שוחח השבוע עם המנהל המקצועי של המחלקה ומאמן קבוצת נערים ב', מנו דהן, כדי ללמוד ממנו על אופן ההתקדמות של הקבוצות השונות, על סדרי העדיפויות המקצועיים שמנחים אותו כמי שאמון על דור העתיד של נורדיה ועל התכניות העתידיות לקראת המשך צמיחת המחלקה בשנים הבאות.

אז מנו, איך אתה מסכם את העונה עד עכשיו, במישור החברתי ובמישור המקצועי?

"קודם כל, אנחנו מייצרים המון פעילויות חברתיות במחלקה: אנחנו מחוברים לתנועת "ערכים בספורט" ולעמותת "צו פיוס", שמעבירה לשחקנים שלנו סדנאות בנושאים כמו שיתוף פעולה ומנהיגות. מבחינתנו חשוב מאוד להעניק לשחקנים מסגרת משמעתית וחינוכית, כדי שלא יסתובבו ברחובות".  

"במישור המקצועי, שתיים משלוש הקבוצות הן כאלו שנבנו השנה ולמעשה נפתחו מאפס. בעונה שעברה נפתחה הקבוצה הראשונה (קבוצת נערים ג' של השנה – ע"ש), ואז התוצאות היו נוראיות. השנה שלוש הקבוצות מדורגות באמצע הטבלה ומעלה: נערים ג' בהדרכת מתן פרנסיס והעוזר ראובן טרקו במקום החמישי וילדים א' בהובלת אלירן ממן והעוזר יאיר קורן במקום הרביעי. נערים ב' מדורגים במקום נמוך יותר, אבל צריך לקחת בחשבון שהפחיתו לנו 7 נקודות בשל שיתוף שחקן שהכרטיס שלו לא הונפק באתר ההתאחדות; אם לא ההפחתה, הקבוצה הייתה במרכז הטבלה. התוצאות האלו לא מובנות מאליהן כשמדובר במחלקה בתחילת דרכה. אז כן, ההתקדמות של השחקנים היא מצוינת".

עד כמה ישנה הכרות מוקדמת בין השחקנים בכל אחת מהקבוצות?

"בנערים ג' חלק מהשחקנים ממשיכים ביחד מהעונה שעברה, אז הם כבר שיחקו יחד בקבוצת ילדים א', אבל לצידם הרבה הגיעו מבחוץ. נערים ב' מתבססים על שחקנים 'מהשכונה' – כלומר, כאלו שאף פעם לא שיחקו על דשא. קבוצת ילדים א' נבנתה חצי-חצי: גם שחקנים שבאו מהמועדונים האחרים בעיר (הפועל קטמון, בית"ר ירושלים והפועל ירושלים) וגם שחקנים שבאו 'מהשכונה'".

עד כמה אתה כמנהל מקצועי מתערב בהתנהלות השוטפת של יתר המאמנים במחלקה (נערים ג' וילדים א')?

"אני לעולם לא מתערב בהרכבים, בחילופים, בשיטת המשחק או באימונים עצמם. אבל המאמנים יודעים שיש דברים בסיסיים שאני דורש, ושבהתאם אליהם הם צריכים לבנות את האימון. תכנית האימונים הכללית היא שלי; אני מכתיב למאמנים את העקרונות הבסיסיים שצריכים לקבל ביטוי. ועדיין, יש להם אוטונומיה מוחלטת בבנייה הפרטנית של האימונים".

"מעבר לכך, כשאני יושב לידם במגרש במהלך המשחק אני לא מדבר איתם; רק במחצית אני נותן להם הערות. אותו הדבר לגבי האימונים: אני אף פעם לא עוצר אימון באמצע. את מה שיש לי להגיד למאמנים אני אומר להם בצד. בכלל, אני עושה כל מה שצריך לטובת המאמן, כולל להילחם עבורו בנוגע לתנאי השכר שלו. כמובן שהוא צריך ללכת בדרך שלי ולעמוד בקו שלי כמנהל מקצועי, אבל כמי שמגיע עם 14 שנות אימון מאחוריו ושחווה אינספור מנהלים מקצועיים, האג'נדה שלי ברורה: לא לעשות למאמנים את מה ששנאתי שמנהלים מקצועיים אחרים עשו לי כמאמן".

אז מהם האלמנטים הבסיסיים שאתה דורש מהמאמנים?

"שניים מהדברים הכי חשובים מבחינתי הם קצב האימון ומיצוי זמן האימון. זאת אומרת, מתוך שעה וחצי אני רוצה שהילדים יעבדו שעה ועשרה-שעה ורבע. הכול חייב לעבוד בקצב מהיר ותוך חשיבה מהירה. כמובן שיש גם דגשים על טכניקה, הנעת כדור ועמידה נכונה על המגרש. אנחנו עורכים גם מבדקי כושר של אמצע עונה ושל סוף עונה, בשאיפה לדעת מהו המצב של כל שחקן באמצע העונה ביחס למצבו הצפוי בסופה".

ה, לטווח הארוך ולטווח הקצר?

"מהניסיון שלי, מי שמסתכל לטווח ארוך מדי בכדורגל לא עומד ביעדים שלו, כי הדברים מאוד נזילים ומאוד משתנים. ברור שהמטרה הסופית היא ששחקני נוער יעלו לשחק עם הקבוצה הבוגרת, זה הדבר הכי חשוב, אבל זה תלוי בשני הצדדים. כלומר, גם קבוצת הבוגרים חייבת לחתור לשתף בשורותיה שחקנים ממחלקת הנוער, כך שיהיה ערוץ פתוח בין המחלקות".

"בטווח הקצר, אין לנו יעדים בדמות הישגים ספציפיים. היעד הראשי המוגדר, בהתחשב בכך שאנחנו מחלקה בתחילת דרכה, הוא להוות יריב לכל קבוצה".

אתה בטח מכיר את הוויכוח בנוגע למשקל שצריך לייחס לתוצאות המשחקים בגילאים האלו.

"אני לא רואה סתירה בין השאיפה ארוכת הטווח לבנות דרך ולהשתית ערכים לבין השאיפה קצרת הטווח להשיג ניצחונות. אני מכיר את הטענות לפיהן הניצחון פחות חשוב בגילאים האלו, אבל בעיניי מאמן שאומר שלא חשובה לו ההישגיות חוטא למטרה או פשוט משקר לעצמו. אפשר לבנות דרך טובה ונכונה, עם חינוך וערכים, ועדיין לרצות לנצח מצד שני. ניצחון הוא לא מילה גסה. לטעמי, לספורטאי שמתעסק במקצוע הישגי אבל לא מחפש גם הישגיות אין מה לחפש בתחום".

אז איך השאיפה להישגיות באה לידי ביטוי במחלקה שלנו? הרי אתם נאלצים להתמודד גם עם תבוסות בהפרשי שערים משמעותיים.

"אנחנו רואים בהפסדים כאלו כשכר לימוד. אני חושב שהמאמנים יעידו שמעולם, גם אחרי תוצאות פחות טובות, לא באתי אליהם בתלונות לגבי התוצאות. אני בעיקר שואל אותם איך התנהל המשחק, האם הם מבסוטים והאם הקבוצה רצתה יותר מהיריב. ברור לנו שבכדורגל יכול לקרות, ולכן אנחנו לא חוגגים אחרי שאנחנו מנצחים 0-10 ולא נכנסים ליום אבל אחרי שאנחנו מפסידים 5-0".

עד כמה אתם מדברים עם השחקנים על הרקע הרעיוני שעומד מאחורי נורדיה?

"כל שחקן קיבל בתחילת העונה ספר שעוסק בהיסטוריה של בית"ר – איך היא נוסדה ומה זה 'בית"ר'. היו לנו גם הרצאות לגבי האג'נדה של בית"ר נורדיה. בנוסף, המוטו שהמאמנים מדגישים כל הזמן הוא 'לא לאלימות ולגזענות', בדגש על כך שההצלחה והתוצאות יכולות להגיע בלי הדברים האלו. לאט-לאט אנחנו משרישים בשחקנים את ערכי נורדיה".

הליגות המחוזיות מזמנות לשחקני המחלקה משחקים פיקנטיים נגד בית"ר ירושלים ונגד היריבות העירוניות. הם מתייחסים אחרת למשחקים האלו?

"ממה שאני ראיתי עד עכשיו, כל משחק דרבי, אפילו נגד מעלה אדומים, נתפס עבורם כמשחק שונה. ראיתי מחויבות שונה במשחקים האלו".

אנחנו מכירים ממקומות אחרים את התופעה של התערבות יתר מצד הורים של שחקנים. עד כמה זה קיים גם במחלקה שלנו?

"ברגע שהורה מתערב מהיציע, אפילו זורק הערה טקטית באמצע משחק, אני שולח את אחד האנשים בקבוצה לדרוש ממנו להפסיק עם זה, כאן ועכשיו. גם באספות ההורים אני אומר להם את זה חד משמעית, שחור על גבי לבן: הורה שמתערב בעניינים המקצועיים או שמפעיל לחץ על המאמן, יישא בכך שהבן שלו יישב ביציע. לכן, אצלנו אין התערבות של ההורים. זה כמובן בסדר גמור שאבא ישאל את המאמן לגבי מצבו של הילד שלו, אבל לא מעבר לכך".

ישנם שחקנים ספציפיים שאתה יכול להצביע עליהם כפוטנציאל מיוחד לקראת העתיד? כאלו שאולי יוכלו להשתלב בקבוצת הבוגרת בעוד 3-4 שנים?

"להצביע על שחקן כזה או אחר בגילאים האלו כמי שיהיה שחקן בעתיד זה לא מקצועי ולא נכון. אני כן יכול להגיד שבתום הסיבוב לקחתי שלושה שחקנים מכל שנתון שראיתי בהם פוטנציאל לקראת השנה הבאה והעברתי אותם להתאמן באופן קבוע עם הקבוצה שבשנתון מעל: כלומר, שלושה שחקנים מילדים א' (עמית נייגר, עופר גולדמן ועילאי סיקלר) השתלבו בנערים ג' באופן קבוע, ושלושה שחקנים מנערים ג' (רון יונה, יצחק קלה ואורי ממרם) השתלבו באופן קבוע בנערים ב'. הם גם משתלבים במשחקים של הקבוצה הבוגרת יותר. אלו שחקנים שאנחנו רואים בהם פוטנציאל משמעותי".

יש גם קבוצת הכנה לליגה.

"נכון. הרקע להקמה של קבוצה הזאת הוא העובדה שנדרשנו לבנות את הקבוצות מאפס. בימי המבחנים היה קשה מאוד ליצור קבוצה משחקנים שהגיעו 'מהרחוב'. לכן, החלטנו להקים מכל אותם שחקנים קבוצה שהעונה תתכונן לליגה ורק בעונה הבאה תשתלב באופן קבוע בליגת הגיל שלה. כרגע אנחנו בונים את הבסיס של הקבוצה, אבל השאיפה היא שבהמשך יגיעו שחקנים ממחלקות של מועדונים אחרים בעיר. ככה יהיה לנו קל יותר להעמיד קבוצה נוספת. זאת תהיה קבוצת ילדים א', כשמלבדה תיפתח גם קבוצת ילדים ב'. התכנון הוא שבעונה הבאה יהיו לנו קבוצות מגיל ילדים ב' ועד גיל נערים א', כשבעונה לאחר מכן הקבוצה של נערים א' תהפוך בעז"ה לקבוצת נוער, ואז יהיו לנו במחלקה את כל קבוצות הגיל".

איפה בית הספר לכדורגל שהמועדון מחזיק נכנס לתמונה?

"בית הספר לכדורגל נועד להיות חוג כדורגל, אבל כזה שאפשר למשוך ממנו את השחקנים הטובים וכך לבנות קבוצה שמשתלבת במחלקה. אם מתגלים שם הרבה שחקנים מוכשרים, הם מועלים אוטומטית בתור קבוצה, ואם לא, השחקנים המוכשרים משולבים באופן פרטני במחלקה. ככה זה עובד בכל מועדון, תוך מעקב של מנהל מקצועי, כמובן. העונה מחלקת הנוער מעט מבודדת מבית הספר, כי הוא מתנהל במתנ"ס בגילה, אבל בשנה הבאה החיבור צפוי לקבל משנה תוקף – למשל, אנחנו מתכננים לערוך לילדי בית הספר אימון נוסף במגרש בהר חומה, כדי שיחוו משחק בדשא גדול כהכנה לעונה שלאחר מכן".

מהו מרחב התמרון שיש לכם מבחינת מתקנים, בהתחשב בכך שבית הספר צפוי להתרחב?

"המצב השנה מצוין, ולא חסר לנו שום דבר מבחינת מתקנים, ציוד וכו'. אנחנו מקבלים את כל מה שאנחנו צריכים, וכאן גם המקום להודות למנהל הקבוצה רן מבשוב, שעזר מאוד בתחילת העונה. אני לא יודע מה קורה כרגע במועדונים אחרים, אבל בעבר, כשאימנתי במקומות אחרים, התרגלתי לכך שלאורך כל השבוע מתאמנות ארבע קבוצות במגרש אחד".

מהו הערך המוסף של המחלקה שהופך אותה לאופציה טובה עבור ילדים שמחפשים מחלקת נוער להשתלב בה?

"קודם כל, הדבר הראשון שאי אפשר להתכחש אליו זהו עצם העובדה שהקבוצות אצלנו לא משחקות בשבת – דבר שמייצר אופציה לילדים דתיים. מעבר לזה, יש אצלנו שחקנים שמחוברים למועדון; יש גם שחקנים שרואים במועדון אופציה להתקדמות. הם רואים את הבוגרים מתקדמים, ורוצים להתקדם יחד איתם".

"אין כאן הוקוס-פוקוס: ככל שנתקע יתד חזק גם במחלקת הבוגרים וגם במחלקת הנוער – גם מבחינת התוצאות וגם מבחינת התנהלות האגודה – הזמן יעשה את שלו. כבר עכשיו שחקנים מבינים שיש להם עוד אלטרנטיבה בשם 'בית"ר נורדיה'. עם השנים הם יבינו את זה יותר. הכול תלוי בעקביות, ברצינות מצד המועדון ובניהול נכון של המחלקה. אם הדברים ימשיכו כמו עכשיו, שחקנים ירצו להגיע. הם כבר מתחילים להגיע".

כלומר, המחלקה מוכנה כבר מבחינה תשתיתית להפעלת קבוצות נערים א' ונוער.

"לגמרי. זה לא רק שהמחלקה מוכנה – זה כבר שם, זה קורה. השחקנים שכבר נמצאים במחלקה פה כדי להישאר. לא סתם הוצאתי כרטיסי שחקן בהתאחדות לכל אותם שחקנים שהגיעו 'מהשכונה'. בנוסף, בגיל הזה, כששחקנים עולים לנערים א', כבר אי אפשר לעבור באופן חופשי מקבוצה לקבוצה בלי 'הסגרים', כפי שאפשר עד גיל 15. השחקנים האלו יודעים שהם ממשיכים; אני גם מעריך ששלושת השחקנים שעלו מנערים ג' לנערים ב' ישחקו בעונה הבאה באופן קבוע עם קבוצת נערים א'. אנחנו מחלקה עם חזון".

בחזרה להווה, ישנו ממשק ממשי בין שחקני המחלקה לבין קבוצת הבוגרים?

"אנחנו עובדים מאוד חזק כדי להדק את זה יותר. זה כולל הגעה של שחקני המחלקה למשחקי הבוגרת, אימונים משותפים של הבוגרת עם קבוצת נערים ב' ועוד פעילויות. בעתיד הקרוב ממש זה אמור לקרות. בכל מקרה, הילדים מכירים את שחקני הקבוצה הבוגרת והולכים למשחקים שלה, אבל כמו שאמרתי הקשר יהודק יותר בהמשך".

היית רוצה לראות הגעה מאסיבית יותר של אוהדים למשחקי קבוצות המחלקה?

"בוודאי, כל דבר שיעזור בדחיפת השחקנים יסייע לנו. ברור שאם הם יראו את שחקני הקבוצה הבוגרת מגיעים למשחקים זה ייתן להם מוטיבציה, ואותו הדבר לגבי האוהדים עצמם. יכול להיות שזה יגרום להם להתרגשות קלה בהתחלה, אבל זה גם ייצור אווירה טובה ותחושת כיף ואכפתיות".

מהם המפתחות מבחינתך לקראת המשך הדרך?

"יש שיתוף פעולה מאוד טוב ביני לבין חברי הוועד אלית מזא"ה ומוטי פורת והמנהל המקצועי של המועדון, משה בן ארוש. הם המנוע של הנוער; הם דוחפים את כל הדברים. כל מה שאני מבקש, מהפיפס הקטן ועד הדבר הכי גדול, הם מסדרים בתוך שניות. הם כולם מגיעים למשחקים – בקור ובגשם הם רצים אחרינו ותורמים מזמנם. והדבר הכי חשוב הוא שיש להם תכניות לעתיד. זאת גולת הכותרת מבחינתי: כשיש תכניות לעתיד, עם מנהלים מקצועיים שנשארים לאורך זמן, וכשהמחלקה מתנהלת בעקביות ובשיטתיות, יש תוצאות. ככה זה גם עובד במועדונים הכי גדולים. לעומת זאת, כשבכל שנה בעלי המקצוע מתחלפים כמו בתחנת רכבת, הדברים נראים בהתאם".

אתה כבר יודע אם תמשיך בעונה הבאה?

"אני אמשיך בשנה הבאה, וכבר באפריל אשב עם מאמנים לקראת ההמשך. זה עוד משהו שחשוב לי כמנהל מקצועי: לא למשוך את המאמנים עד מאי-יוני, אלא כבר באפריל לשבת איתם כדי שיהיו מודעים לכל התכניות וכדי שכבר יתחילו לעבוד לקראת השנה הבאה. אבל זה לא משנה אם זה אני או מישהו אחר. ככלל, כשאתה רוצה לפתח משהו, אתה צריך זמן ועקביות. אם יש את הדברים האלו, יקרו דברים טובים".

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *