דאבל פס/ריאיון זוגי עם שחקני הקבוצה, יוראי מליח ויעקב מזרחי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

שניהם נולדו בשנת 98', וגדלו בנוער של בית"ר, שניהם משחקים יחד כדורגל מגיל 7, שניהם הצטרפו אלינו כאשר שלומי עמר (המאמן לשעבר) בנה קבוצה המבוססת על שחקנים צעירים, שניהם מצטיינים, ושניהם נכללו בנבחרת המחזור באתרי הליגות הנמוכות. לקחנו את יעקב מזרחי, המגן השמאלי ושחקן הכנף לעת מצוא, ואת יוראי מליח, הקשר/מגן, לראיון זוגי בין חברים

מאת: רותם כהן-לוי

ציפור קטנה לחשה לי שאתם משחקים ביחד מגיל 7. איך זה לגדול  יחד? כמה אתם קרובים?
יעקב:  "נכון, אנחנו משחקים יחד מגיל 7 בערך, מהשנה בה הגענו לבית"ר. לשחק עם יוראי זו זכות הוא שחקן ששיחק בנבחרת ואפשר ללכת איתו לאורך כל הדרך".

יוראי: "זה ממש כיף להגיע לקבוצה חדשה עם חבר קרוב שגדל איתי מגיל צעיר. אנחנו מלווים אחד את השני בכדורגל כבר תקופה ארוכה, כי שנינו היינו בהרכב הפותח. אנחנו די הפכים במשחק שלנו, וכל אחד מאתנו לוקח את הדברים הטובים מהשני".

אתם מבלים ביחד?
יעקב: "מבלים? יוצא לפעמים, אבל לכל אחד יש את החברים שלו. כשזה מגיע לקבוצה, אנחנו חברים טובים. אנחנו מדברים בטלפון כמעט כל יום, והיה לנו מאמן אישי משותף. כן, אני חושב שאפשר להגיד שאנחנו חברים טובים".

יעקב, אתה מגן שמאלי, אך שיחקת אצלנו גם כקיצוני שמאלי. באילו עמדות התנסית בנוער של בית"ר, ובאיזו עמדה אתה מעדיף לשחק?
יעקב:  "בנוער שיחקתי כל השנים בעמדת המגן, וזה התפקיד הטבעי שלי. כשהגעתי לנורדיה, כשחקן צעיר מה שהיה לי חשוב זה לשחק. בגלל שמתן טולדנו גם מגן, שלומי עמר חשב שאוכל לעזור מבחינה התקפית, ואני הייתי מוכן לשחק בכל תפקיד, רק כדי לשחק. מגן שמאלי זה התפקיד הטבעי שלי, אני מעדיף לשחק בתפקיד הזה, ומקווה להגיע איתו כמה שיותר רחוק."

יוראי, אשאל אותך שאלה דומה. אתה במקור מגן ימני אך בפועל התבססת בעמדת הקשר הדפנסיבי. אילו עמדות אתה מכיר מהעבר ובאיזו עמדה  אתה מעדיף לשחק? איך אתה מסביר את היכולת יוצאת הדופן שלך בעמדה שאינה העמדה הטבעית שלך?
יוראי: "אני שונה מיעקב בנושא הזה. התחלתי במחלקת הנוער כמגן ימני, ומיד העבירו אותי לעמדת המגן שמאלי. אחר כך שיחקתי כבלם, קשר אחורי וקשר יותר קדמי. אני חושב שבשנה שעברה שיחקתי בכל התפקידים מלבד שוער וחלוץ 9.

יש שתי עמדות שאני מעדיף: התפקיד שאני מרגיש בו הכי טוב, הוא של המגן הימני, ואיתו הגעתי לנבחרת ישראל; והתפקיד השני הוא קשר 50-50 אחורי, התפקיד בו אני משחק עכשיו".

בציוות שלך עם אבי יוסף, מה לדעתך כל אחד מביא?
יוראי: "אני מאד אוהב לשחק עם אבי יוסף, מפני שאני נהנה מהשקט ההתקפי שלי – לדעת שאני יכול לעלות למעלה, ויש מישהו שתמיד יהיה מאחורי וידע לסגור אותי טוב, ואבי עושה את זה באמת בצורה מדהימה. הוא תמיד יודע לעמוד במקום הנכון, כדי לסגור את האמצע, וזה מקל עלי וגם על הקשר הקדמי לעלות ולתרום להתקפה. לא כל כך הצלחנו להבקיע בתקופה האחרונה, והנה אנחנו מתחילים לאט לאט לחזור לעצמנו, וחשוב שכל שחקן ידע לעלות".

משחקים ביחד מגיל 7. יוראי ויעקב בקבוצת הנערים של בית"ר ירושלים

איך אתם מסבירים את ההתחלה הרעה של העונה? מה לא עבד שם מנקודת מבטכם?
יעקב:  "קודם כל לא התחלנו את העונה רע. היו לנו ארבעה או חמישה ניצחונות ברציפות, אם אני לא טועה. אם להגיד את האמת, שחקנים עזבו ואחרים הגיעו בינואר, ואנחנו לא ממש רגילים להתנהלות של ליגה א' שבה שחקנים יכולים לעזוב אחרי חודש או חודשיים, ובמקומם באים שחקנים חדשים, ואתה צריך להתרגל אליהם והקבוצה צריכה להתחבר ולהתגבש שוב. היו לנו ערב אחד או שניים לגיבוש, אבל המצב היה של חוסר גיבוש. עכשיו אני חושב שאנחנו מאד מגובשים".

יוראי: "אני מסכים עם יעקב שהתחלנו את העונה בצורה די טובה. אני חושב שהסגל ששלומי הצליח לבנות, פחות התאים לאופי שלו כמאמן, וזה יצר חוסר איזון. השינוי בסגלים שינה לנו את תחילת העונה, אבל לאט לאט הצלחנו להתאים את הסגל לאופי של ציון שנכנס כמאמן, ולהתגבש. אנחנו משחקים יותר טוב, וחוזרים להבקיע ולנצח".

שלומי עמר האמין מאוד בצעירים ובין היתר גם בכם. זהו המסר שאתם חוויתם ממנו?
יעקב: "כן. שלומי מאד אוהב צעירים.  יוראי שיחק פחות בהתחלה, עד שהם גילוי מי זה יוראי. שלומי אמר לנו שגם צעירים יכולים להוביל בקבוצה, למרות שיש בה גם ותיקים, ושהקבוצה תתחבר בשלב מסויים. הלכתי בדרך של המאמן, עם כל המאמנים שהיו לי, ואני מעריך מאד מה ששלומי עשה כדי לקדם את הצעירים. זה מה שאנחנו צריכים בארץ, וזה לא כל כך קורה. אני חושב שאם בית"ר נורדיה כמועדון יפתח צעירים כמו שצריך, זה יכול להיות מועדון חזק, ואפילו חזק יותר מאשר הוא היום."

יוראי: "בהתחלה לא הרגשתי כל כך את האמון בצעירים, והרגשתי ששלומי נתן יותר הזדמנויות לשחקנים ותיקים או שחקנים שהכיר כבר. בדיעבד גיליתי שהוא לא מפחד לתת הזדמנויות לאף שחקן, בלי קשר לגילו ולעמדה שלו. את ההזדמנות הראשונה קיבלתי במשחק נגד אשדוד בסיבוב הקודם. לא חושב שהחזרתי לו במלוא היכולת שלי, אבל כמה מחזורים לאחר מכן קיבלתי שוב הזדמנות. שלומי נתן לי מטרה מאד ספציפית שעמדתי בה, ומאז הרגשתי בכל פעם מחדש את האמונה שלו בי, מפני שיכולתי לספק מה שדרש ממני."

איך מקרין עליכם שיתוף הפעולה עם שחקנים ותיקים כמו זדה, גובזה וגומז?
יעקב: "אני לא יודע איך זה בקבוצות אחרות, משום שזו הקבוצה הבוגרת הראשונה שאני משחק בה. אצלנו, זדה, אדי וגומז, מתנהגים אלינו כשווים אליהם באימונים וגם במשחקים. ברור שכשהם צועקים עלינו, מתוך כבוד לא נענה להם. הם גורמים לנו להרגיש הכי נוח כוותיקים מול צעירים, ואני חושב שזה אחד המאפיינים החזקים שלנו כקבוצה".

יוראי: "בבית"ר ירושלים התאמנו עם הבוגרים כשחקני נוער, ולא כחלק מהקבוצה. כשהגענו לנורדיה, לא ידענו איך אמורה להיות מערכת היחסים בין ותיקים לצעירים. יונתן זדה שמשחק באותה עמדה כמוני, לא גרם לי להרגיש שיש בינינו תחרות, אלא שידר לי שהוא יעזור לי להשתפר, ולימד אותי כל מיני דברים קטנים. אני חושב שהדבר הכי טוב לשחקנים צעירים, זה ללמוד משחקנים ותיקים ומהניסיון שלהם. בקבוצה שלנו יש הרבה שחקנים ותיקים עם ניסיון, ואנחנו צריכים להפיק מהם את המירב".

אנחנו רואים אתכם פורחים תחת האימון של ציון זקן. מה אתם חושבים שהשתנה בחילוף המאמנים שאפשר  לכם לבוא יותר לכדי ביטוי?
יעקב:  "ציון נותן לנו לעשות מה שאנחנו יודעים, בלי לחץ, וזה מה שכל שחקן צריך. לא שהוא לא קשוח. זו גם תחילת דרכו של ציון כמאמן, ואני חושב שהוא מאמן פנטסטי כי הוא היה שחקן בעבר, והוא נותן לנו מה שאנחנו הכי רוצים וצריכים – שמחה והנאה מהכדורגל, בלי להיות לחוצים מהדברים שהמאמן אומר".

יוראי: "לכל מאמן יש את האופי שלו ואת הדרך בה הוא בוחר לשחק ולהוביל את הקבוצה, גם מבחינת כדורגל וגם מבחינת חדר הלבשה. ציון פרש השנה ממשחק פעיל, הוא מבין את ליבו של השחקן, והוא יודע באיזו גישה לבוא אלינו, הוא מבין ויודע מה אנחנו צריכים. אולי בגלל זה, בתקופה האחרונה אנחנו פורחים יותר, כי הוא יודע לקחת אותנו למקומות בהם אנחנו טובים. אני חושב שכשהשחקנים שמחים, התוצאות באות לבד, כי כיף לנו לשחק".

נבחרתם לנבחרת המחזור של גולר, מתרגשים?
יעקב: "כן, ראיתי שאבא שלי העלה פוסט בנושא, אבל הוא מעלה פוסט על כל דבר. אני מקווה להתמיד ביכולת הזאת".

יוראי: "תמיד כיף לקבל פידבק חיובי, במיוחד אחרי משחקים טובים. זה מחזק מאד ואני מקווה לחזור לנבחרת הזאת לעוד כמה מחזורים".

יוראי, בקשר למשחק הזה ולאחרים, רואים שאתה לוקח מנהיגות על המגרש. זה תמיד אפיין אותך? זה מאפיין אותך גם מחוץ למגרש?
יוראי: "האמת שכן. מגיל צעיר הייתי קפטן בקבוצה, ואני שחקן שאוהב לדבר ולכוון. דווקא בתחילת העונה היה לי מאד קשה, כי יש פה שחקנים ותיקים עם ניסיון ולא הרגשתי בנוח לכוון אותם ולהעיר להם. עכשיו, כבר התחברנו והשחקנים הותיקים לא נותנים לי הרגשה שאני נחות מהם. הם גורמים לי להרגיש שכמו שאני יכול ללמוד מהם, הם יכולים ללמוד ממני, אז אני תורם במה שאני יכול. גם בצבא ובחיים האישיים שלי אני כזה".

כבשת שער בכורה בבוגרים, אז קודם כל מזל טוב, ועכשיו לשאלות. איך הייתה ההרגשה?
יוראי: "הרגשה מדהימה. אני לא שחקן שמרבה לכבוש שערים, ויעקב יעיד כל כך. הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ לאמא שלי ביציע, והחיוך שראיתי היה שווה הכל. מקווה שזה לא האחרון".

מרגע הבעיטה ידעת שהכדור הולך לשער?
יוראי: "אתם יכולים לשאול את השחקנים האחרים, הם יגידו לכם שעוד כשהכדור היה בדרך אל השער כבר רציתי לקפוץ. ברגע הבעיטה ידעתי שזה הולך להיכנס".

זה מקרי או שחשוב לך לחפש יותר את השער?
יוראי: "כל שנה אני מנסה לשים לעצמי מטרות לשיפור כשחקן, והשנה, אחרי שהתחלתי לשחק כקשר באופן די קבוע, אחת המטרות היתה להצטרף להתקפה ולעזור עם בישולים ושערים. באמת בשלושה ארבעה המשחקים האחרונים, בישלתי שערים. אבל אף פעם זה לא מספיק, תמיד צריך להמשיך קדימה, ואני חושב שאני עדיין צריך לשפר את הבעיטה שלי ואת המיקום שלי ברחבה, כדי לנצל יותר מצבים ולהגיע ליותר מצבים".

יעקב, איך הראש?
יעקב: "הראש טוב, העיקר שיצא מזה משהו טוב למשחק".

מה לדעתך אתה עוד יכול לשפר מבחינה מקצועית, לדוגמה הגבהה בזמן תנועה?
יעקב: "כמו כל שחקן, במיוחד שחקן צעיר, גם לי יש מטרות בכל תחילת שנה. אחת המטרות, היא שיפור במשחק הראש ובהרמה בזמן תנועה. אני חושב שעם הזמן ועם עבודה קשה, זה יגיע, ויהיו לי בישולים, כי אני ויוראי שחקנים שאוהבים לבשל שערים".

אנחנו רואים שאתה מחפש יותר ויותר את השער, אתה מרגיש שאתה יכול לתרום גם באספקט הזה?
יעקב: "אני שחקן שאוהב להבקיע שערים, למרות שהשנה לא הולך לי כל כך. אני תמיד מחפש ותמיד רוצה להגיע למצבים. כל משחק, אני אומר לעצמי שאולי זה המשחק שאני אתן בו גול, ותמיד טוב לאיים על השער, זה מייצר בטחון להמשך המשחק ובכללי. אני מאמין שכבר במשחק הבא, אני אתן את השער הראשון".

"מאמין שכבר במשחק הקרוב יגיע השער הראשון שלי". מזרחי (גלעד אימס)

לצד משחקים שאפשרו לך לצאת קדימה חווית גם משחקים שדרשו ממך יותר עבודה הגנתית, כמו במשחקים מול בני יהודה והכח רמת-גן. איך אתה חושב שהסתדרת מול הכלים המשמעותיים של היריבה?
יעקב: "יש משחקים שונים והתנהגויות שונות. במשחק מול בני יהודה שהגענו אליו נחותים מהיריבה, הייתי צריך להראות יותר יכולת הגנתית, ואם אפשר להשתלב בהתקפות מזדמנות. גם נגד הכח, אני חושב שעשיתי כמה מהלכים של התקפה במחצית הראשונה.
במשחקים נגד קבוצות טובות  מאתנו, אני צריך לחשוב יותר הגנתית".

מה המטרות שלכם בקריירה?
יעקב: "החלום של שנינו היה לשחק בבוגרים של בית"ר ירושלים. אנחנו צעירים ורק בליגה א', אז אין כל כך מקום לחלומות עכשיו. אני מאמין שאם נעשה עונה טובה השנה, אנחנו יכולים לשאוף קדימה, ולאגור חלומות. החלום עכשיו הוא להצליח עם נורדיה, להגיע לפלייאוף, ובעונה הבאה החלום האחר יגיע".

יוראי: "כמו שיעקב אמר, כשאתה גדל בבית"ר ירושלים, החלום הגדול שלך הוא לעלות לטדי עם כל הקהל. השאיפה שלנו היא להגיע הכי גבוה ולמקסם את היכולות שלנו. הייתי רוצה בסופו של דבר גם להתנסות בקבוצות באירופה, והחלום שלי הוא לשחק בקבוצות הגדולות ביותר. השאיפות שלנו לעונה הזאת, הן להגיע לפלייאוף עם נורדיה".

איזה שחקנים בארץ או בעולם מהווים השראה בעבורכם ולמה?
יעקב: "אייסטר ששיחק בבית"ר, היווה לי דוגמא בחלק ההתקפי. למדתי ממנו הרבה פעולות שעשה, כדי להתאמן עליהן. בחו"ל, כמו בחו"ל, אם שואלים מרסלו או ג'ורדי אלבה, אז אני יותר בכיוון של ג'ורדי אלבה. הוא שחקן פנומנלי והמודל היחיד שלי לחיקוי".

יוראי: "גם אני פחות רואה כדורגל ישראל, ואין מישהו שאני יכול להגיד שאני רוצה להיות כמוהו. בעולם, בגלל שאני שחקן עם הרבה תפקידים, אז אין שחקן ספציפי שאני יכול להגיד שהוא השחקן שאני רוצה להיות כמוהו. יש כמה שחקנים שאני לוקח מהם את הדברים הטובים שלהם. הראשון זה פיליפ לאם ששיחק בבאיירן מינכן. הוא לא היה יותר מדי פיזי או טכני, אבל הוא חכם וידע לאן לרוץ, ואני מנסה לקחת את סגנון המשחק שלי לכיוון הזה, גם כמגן וגם כקשר. מבחינה התקפית, יש מגן כמו דני אלבס שעושה דברים מדהימים, פחות נשאר על הקו ויותר נכנס לאמצע. שחקן נוסף שאני מאד אוהב, זה ססק פברגאס שהוא לא מהיר ולא חזק, אבל טכני עם הכדור ויש לו ראיית משחק מדהימה. אני אוהב שחקנים עם ראש, שחקנים חכמים בעיקר".

איך זה להגיע מהנוער של בית"ר ונבחרת הנוער לליגה א'?
יעקב: "לא אגיד שחשבנו להגיע מבית"ר ירושלים לבית"ר נורדיה, אבל אנחנו מאד שמחים להיות פה. יוראי ואני מדברים על זה לפחות פעם בשבוע. נורדיה זה מועדון שאני מאמין שעוד יפרח עם השנים ויעלה למעלה, אם יקדמו שחקנים צעירים".

יוראי: "הבדלי הרמות בין הנוער בליגת העל לבין בוגרים ליגה א' הם לא כאלה גדולים, אבל יש הבדלים ברמה הטכנית וברמה הפיזית. בליגה א' הרמה הפיזית הרבה יותר גבוהה מאשר בנוער, וממש קשה להסתגל למשחק. אני חושב ששנינו צלחנו את זה די יפה. בליגת העל לנוער, השחקנים לא מלוטשים אבל כן טכניים וכישרוניים שעדיין לא פרצו.

גם אני לא חשבתי בשנה שעברה שאגיע לבית"ר נורדיה, אבל אני שמח שהגעתי הנה ואני שמח שנתנו לי הזדמנות ואני משחק. זה מועדון שנותן תחושה של בית, כל האוהדים תמיד סביבך ויש שירים ביציע, ולמרות שאנחנו רק חצי שנה בנורדיה, אנחנו מרגישים כמו בבית. גם אני חושב שהמועדון הזה יכול עוד להתפתח, וכמו שיעקב אומר, ברגע שיקדמו את הצעירים, הרמה רק יכולה לעלות. אני חושב שהשילוב עם הוותיקים מביא תוצאות יפות".

אני מניחה שלהבדיל משחקנים אחרים אני לא צריכה לשאול את מי אתם אוהדים?
יוראי: "כשגדלים בבית"ר ירושלים, אי אפשר לצאת מהמועדון הזה".

איך זה להגיע לנורדיה, לקבוצת אוהדים? התחברתם לקהל, לחזון הייחודי של המועדון?
יעקב: "מהרגע הראשון שיוראי ואני עלינו להופעה בבוגרים, הדגש הראשון היה האוהדים שדוחפים אותנו קדימה גם ברגעים קשים, וגם בפיגור או במשחק לא טוב, אף פעם לא שומעים את הקהל צועק דברים לא יפים לשחקנים או מפסיק לשיר. פשוט תשעים דקות הקהל נותן הופעה כמו עומר אדם, וזה כיף גדול כי זה נותן ביטחון במשחק, ואדרנלין שמאפשר לי להגיע ליכולת הכי גבוהה שלי".

יוראי: "אני עוד לא נתקלתי בתופעה כזאת של קהל ששר תשעים דקות ורק דברים חיוביים. כל משחק מחדש אני צופה בשידור החי שהיה בפייסבוק, ואני מסיים עם השירים תקועים לי בראש, כי אני שומע אותם לאורך כל תשעים הדקות. זה באמת מדהים לקבל כזאת אהדה וכזה חיזוק חיובי.

אני חושב שבקונספט של בית"ר נורדיה, שבו האוהדים אחראים על הקבוצה, יש דברים חיוביים שבכלל לא חשבתי עליהם בעבר. אנחנו רואים את ההנהלה, חווים אותה והם חווים אותנו. יש לנו שיח עם ההנהלה, יש עם מי לדבר ויש למי לפנות".

אתם מרגישים בבית"ר?
יעקב:  "אני חושב שאם לבית"ר ירושלים היו אוהדים כמו שיש לבית"ר נורדיה, היא היתה מגיעה לרמות הכי גבוהות וגם מגיעים גבוה לאירופה. פשוט הקהל של נורדיה גם מבחוץ וגם במשחק, הוא קהל שאוהב ומעריך ויודע להתנהג. גם במשחק מול אשדוד בשבוע שעבר, שהיה בלאגן, ראינו קהל לתפארת".

יוראי: "עדיין לא. עדיין נורדיה בבנייה ואין מה לעשות, זה תהליך. בית"ר זה משהו גדול, משהו עוצמתי. אני חושב שנורדיה עם עבודה נכונה והכוונה טובה מקצועית ותקציב יותר גדול, אין סיבה שהיא לא תגיע לממדים האלה".

איך אתם רואים את המטרות של נורדיה כעת?
יעקב:  "אני חושב שבנורדיה קיבלו החלטות נכונות בעניין השחקנים, ואני חושב שאם כמה קבוצות למעלה ימעדו קצת, אנחנו יכולים להגיע לפלייאוף העליון".

יוראי: "אני קודם כל אציין שאני ויעקב לא באמת ידענו מה זה ליגה א', ולא באמת חשבנו על זה כי רצינו להגיע גבוה יותר, וכשהגענו לנורדיה מאד הופתענו מהרמה והמקצועיות ומהסדר והארגון, וכל מה שסובב את המועדון. אנחנו לא מרגישים בליגה א' בשום מובן שהוא, לא מבחינת השחקנים והיכולת שלהם, ולא מבחינת התנאים שנותנים לנו פה. כיף להגיע למקום כזה, ואנחנו יודעים שזה לא ככה בכל הליגה, ושזו קבוצה ייחודית שנתנה לנו גב מאד רחב להצליח.

כמו  שאני רואה את הסגל ואת הגיבוש שקיים בחדר ההלבשה, אני לא מבין איך הגענו למצב שאנחנו לא מדברים רק על הפלייאוף העליון ועל מקומות גבוהים יותר. יש פה חומר שחקנים מצוין גם מבחינה אנושית וגם מבחינה מקצועית. אני מאד מקווה וגם מאמין שנצליח להגיע לפלייאוף העליון, וזו כרגע המטרה הריאלית ביותר".

הייתם רוצים להישאר גם בעונה הבאה או שעיניכם נשואות לבית"ר , לליגת העל?
יעקב: "אנחנו מאד אוהבים את נורדיה כמועדון והתחברנו אליו, אבל אין לי תשובה בשבילך".

יוראי: "כמו שיעקב אמר, מאד התחברנו למועדון ואני מאד שמח שהגענו הנה. לגבי העונה הבאה, כל עונה לגופה. אני באמת לא יודע להגיד לך, כי אנחנו בכל זאת שחקנים מושאלים מבית"ר ירושלים, והרבה תלוי בבית"ר ובמה הם יחליטו לעשות עם הצעירים בעונה הבאה. הם יכולים להחזיר אותנו, לשחרר אותנו או להשאיל אותנו לעוד עונה. אנחנו תמיד שואפים הכי גבוה שאנחנו יכולים, ולהתקדם כמה שיותר בזמן הקצר ביותר, ואנחנו עובדים קשה בשביל להשיג את זה. אני באמת לא יודע להגיד לך כרגע".

"מנהיג? גם בצבא אני כזה". מליח (ינון פוקס)

יעקב, אבא שלך הוא דמות מוכרת ביציע. הוא תמיד ליווה אותך כך? כמה זה  משמעותי לך?
יעקב:  "אנחנו אמנם לא מפורסמים כמוהם, אבל אנחנו כמו מאור בוזגלו ואבא שלו מבחינת הקשר בינינו. אבא שלי הוא דמות מאד משמעותית בשבילי, ואני ילד שבא עם הערכים של אבא, שבלעדיו אני לא יודע אם הייתי מגיע לרמות שהגעתי אליהן. הוא תומך בי מאוד ומשמעותי בשבילי מאוד, וזה דוחף אותי להצליח. אין כמותו".

יוראי: "אני גדלתי עם יעקב מגיל צעיר, ואבי תמיד היה ביציע ותמיד עודד. בשלב מסוים הוא גם היה מנהל קבוצה. אני איבדתי את אבא שלי כשהייתי בן 14, ואבי תמיד היה שם בשבילי וחיזק אותי. הוא אדם מדהים ויעקב זכה באבי, כמו שאבי זכה ביעקב".

יוראי, שמענו שיש לך קעקוע עם חתימה של אבא שלך, מוכן לספר לנו על זה?
יוראי: "אבא שלי נפטר מדימום מוחי כשהייתי בן 14. זו הייתה הפתעה גמורה כי הוא היה אדם ספורטיבי ששיחק כדורעף וטניס. אני הייתי מאד מחובר אליו, הוא לקח אותי איתו לכל מקום, ותמיד בא איתי לכדורגל ונתן לי הערות. זה משהו שמאד היה חסר לי במהלך הקריירה שלי, ועדיין חסר לי. הדבר החיובי שלקחתי מזה, זה לתת ביקורת לעצמי, במקום הביקורת שלו. שני דברים חיוביים יצאו מהפטירה של אבא. אחד שלמדתי לתת לעצמי ביקורת, והשני הוא שהכנסתי את אמא שלי לעניין של הכדורגל, וקשה לפספס אותה ביציעים. היא מגיעה לכל משחק, בית או חוץ".

אתה אוהב את השיר שלך?
יוראי: "כן. מאד. ממש הופתעתי כששמעתי אותו בפעם הראשונה ומאד אהבתי. זה מחזק".

האוהדים שאלו, אתה חצי פיני חצי תימני?
יוראי: "(צוחק) כן, אפשר להגיד, חצי תימני מהצד של אבא ומהצד של אמא זה מורכב, סבתא שלי פינית ויש לי בגלל זה דרכון פיני ואזרחות אירופאית, וסבא שלי צרפתי ממוצא פולני שהגיע לארץ בגיל חצי שנה".

מה אתם אוהבים מלבד כדורגל (תחביב או כל דבר העולה על רוחכם)?
יעקב: "אני אוהב מאד כדורסל. לפעמים היינו הולכים לשחק טניס, ואז יוראי היה מקבל בראש והיה בוכה".

יוראי: "שקרן כזה, אל תאמינו לו. (צוחקים) גם אני אדם של ספורט. אהבתי לשחק כדורעף, טניס וכדורסל. אבל הכדורגל די ממלא את העולם שלנו כרגע, במיוחד אצלי כי אני בצבא, אז אין לי יותר מדי מקום לדברים אחרים. בפגרה אני משחק טניס, ומשחק פוצ'יבול בים – זה כדורגל חופים שניים על שניים".

מילה לאוהדים?
יעקב: "קודם כל שיהיו כמה שיותר אוהדים, שיבואו יותר. שמעתי שפעם היו יותר אוהדים לנורדיה, ואני מאמין שאם נשחק כדורגל טוב ושמח כמו שאנחנו עושים עכשיו, האוהדים יבואו בהמוניהם".

יוראי: "שימשיכו לתת גב ותמיכה חיובית לקבוצה, זה תורם ועוזר לנו. ככל שיהיו יותר אוהדים, התמיכה תהיה חזקה יותר ואני מאמין שנשחק טוב יותר, ואני מקווה שנצליח להביא תוצאות טובות".

תודה לשניכם!

"פלייאוף עליון? זאת המטרה הריאלית כרגע" (ינון פוקס)

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

תגובה אחת

  1. שלום מדבר משה השמח עם תחזרו אלי יש לי הרבה מה להציע בתור מגן שמאלי בן 20 נשוי עם שתי בנות וכ"ו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *