"ישחקו הנערים לפנינו"/ראיון עם גילי גור ונאור מחלב, מאמני קבוצות נערים א' ו-ב' של המועדון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

האחד איתנו מהיום הראשון, השני הצטרף העונה, אבל כעת שניהם כבר חלק חשוב ממחלקת הנוער הנהדרת שלנו. בעודם נאבקים יחד עם קבוצותיהם על העפלה לליגה הארצית, ישבנו עם גילי גור (מאמן קבוצת נערים א') ועם נאור מחלב (מאמן קבוצת נערים ב') לשיחה מעמיקה על האתגרים הניצבים בפניהם, על העבודה מול הנערים, על החזון המקצועי שלהם, ועל החיבור עם בית"ר נורדיה ירושלים.

וגם: המסר של גילי לקהל לקראת המשחק ההיסטורי בשמינית גמר הגביע מול הפועל תל אביב, וכמה מילים מהמנהל המקצועי של המחלקה, מנו דהאן
מאת: רותם כהן-לוי

שלום גילי ונאור. שניכם נוחלים הצלחה יחד עם שחקניכם, שניכם נאבקים על המקום הראשון ועל העפלה לליגה הארצית, וכל זה ממחלקה שנבנתה כמעט מאפס. איך אתם מסבירים את ההצלחה הזאת?
גילי: "רואים שנעשית עבודה מצוינת במחלקה, כמובן בעזרתו האדיבה של המנהל המקצועי, מנו דהאן. העובדה שיש לנו בכל קבוצה 24 שחקנים לפחות, כשכולם שומרים על סגלים מלאים גם בתקופה הזאת של השנה מדברת בעד עצמה. גם שחקנים שכבר פחות משחקים ממשיכים להגיע ולהתאמן, וזאת עוד הוכחה לכך שיש כאן מחלקה מאוד רצינית ומאוד מקצוענית. אנחנו מקווים להמשיך בדרך הזאת, כך שיהיה הפי אנד לעונה הזאת ונצליח שנינו לעלות ליגה. בואו נחכה לחודש מאי".

נאור: "יש פה שילוב של עבודה נכונה מאוד ויסודית. זה מגיע מהמועדון, כולל ההנהלה, וכולל המנהל המקצועי מנו דהן, שבנה פה את המחלקה. בהתחלה, כשזה רק קרם עור וגידים, היינו בהלם. אבל הנה, מדקה לדקה זה הופך להיות יותר מוחשי. מועדונים מכבדים אותנו; מדברים עלינו, רוצים להגיע לפה. כשאנחנו נוסעים למשחקי חוץ, היריבים מסתכלים עלינו כמובילי טבלה. זה חלום. הלוואי שרק יימשך". 

מה היו הציפיות שלכם מהקבוצות בתחילת העונה?
גילי: "אני חושב שעל השאלה הזאת התשובות יהיו חלוקות. נאור ידע מה יש לו, וגם הכיר קצת יותר טוב את הליגות. אני זוכר אותו מדבר כבר בתחילת העונה על מקומות 2-1. לגבינו, בהתחשב בתוצאות של הקבוצה בשנה שעברה ובכך שסגל השחקנים, לפחות בהתחלה, לא התחזק בצורה משמעותית – ציפיתי פשוט לעשות עונה טובה ולהתקדם עם השחקנים. היה לי חשוב להרגיש שיפור משבוע לשבוע ומחודש לחודש, אבל לא חשבתי על צמרת או משהו כזה. ככל שהעונה התקדמה, ראיתי את חומר השחקנים, את האופי שלהם ואת החיבור איתם. התחלנו להאמין שאנחנו מסוגלים לעשות את זה ולעלות ליגה. ברוך ה', אנחנו היום שם, במלחמה על עליית ליגה".

נאור: "האמת היא שבאופי שלי אני אדם שאוהב להגביר ציפיות, ולא להנמיך אותן. אני מעורה במחוזות האלה, וזו השנה ה-12 שלי כמאמן, כך שאני מכיר את העוצמות ואת היכולות בליגות האלה. לכן, כבר בהתחלה, כשראיתי איזה חומר שחקנים מגיע ואיזו קבוצה נבנית, ידעתי שאנחנו הולכים חזק להתמודדות על העלייה".

גילי, אתה מוכר לנו כמי שהיה שחקן בנורדיה והמשיך כעוזר מאמן של הקבוצה הבוגרת. למעשה, אתה פה ממש משלבי ההקמה. ספר לנו על הקשר שלך עם נורדיה.
גילי (מחייך): "אני מחייך, כי כשאומרים לי "הקשר שלך עם נורדיה: אני מרגיש שיש מן ברית שנחתמה ביני לבין נורדיה. אני באמת רואה את עצמי ממשיך כאן עוד המון שנים. אני מקווה לגעת בכל מקום ולעשות טוב למקום הזה. אין עובד יותר ותיק ממני בנורדיה, אולי חוץ מאביתר ברוכיאן… אני מברך על היום שקמה נורדיה. לאורך הדרך, נהניתי מכל רגע, הן כשחקן, הן כעוזר מאמן, אבל אני יכול להגיד שכמאמן אני נהנה הכי הרבה. זהו סיפוק עצום בשבילי".

ואיך זה לשמש כמאמן ראשי?
גילי: "כמו שאמרתי קודם, אני מרגיש שהכול על גבול המושלם, הכול פנטסטי. הייתי עוזר מאמן בבוגרים, אבל בשלב מסוים הבנתי שלא בשבילי להיות כינור שני. אני באופי שלי אוהב להיות זה שמקבל את ההחלטות, שלוקח את האחריות לטוב ולרע. אבל כמובן שאני מברך על השנתיים שבהם הייתי עוזר מאמן. התקופה הזאת נתנה לי את הכלים להיות מאמן היום".

איך אתה רואה את עתידך בתחום האימון ומה השאיפות שלך?
"אני רואה את עצמי הולך ומתקדם בתחום הזה. אני נהנה, אני עושה את ההכשרות המתאימות כדי שאוכל לאמן בכל מקום אפשרי. בהמשך אני רוצה להגיע לטופ של נורדיה, ואח"כ לטופ של הכדורגל. אבל אלה עוד דברים רחוקים. כרגע אני חושב צעד-צעד. אני רואה את עצמי ממשיך עם הקבוצה שלי גם בעונה הבאה, כשהיא תהיה בגיל נוער. אני מקווה לעלות השנה לליגה הארצית, ובשנה הבאה לעלות עם הנוער כדי לקדם את הקבוצה והמועדון ולהוציא מפה שחקנים לקבוצה הבוגרת".

נאור, ספר על התפיסה המקצועית שלך?
נאור: "בגדול, אני אוהב כדורגל התקפי ופתוח. אמנם גדלתי בהפועל, אבל התפיסה שלי היא במהותה תפיסה בית"רית (צוחק). אני מנסה לשחק כמעט כל משחק באותה צורה, בין אם יש שינויים בהרכב ובין אם אין. כמאמן, אני מאמין שצריך לנסות ליזום; אני לא מאלה שמחכים על ה- 16 ויוצאים למתפרצות, למרות שזאת גם דרך לגיטימית. אני אוהב ללחוץ קדימה ולתקוף עם כמה שיותר שחקנים, ולכן אני גם מחייב את המגנים והקשרים האחוריים לעלות קדימה כשצריך. חשוב לי לתקוף תמיד עם חמישה-שבעה שחקנים. השיטה הזאת נושאת פרי, ולראייה העובדה שאנחנו כובשים שערים. הרבה שערים מגיעים אחרי שאנחנו לוחצים על היריב, מרוויחים את הכדור בחצי המגרש של היריב, כשמשם הדרך לשער קצרה. כשיש לך שחקנים איכותיים מבחינה טכנית כמו שיש לי, זה כמובן קל יותר להביא את הדברים האלו לידי ביטוי".

אנחנו יודעים שיש לך רקע של 12 שנה באימון, ספר כיצד התגלגלה קריירת האימון שלך?
נאור: "לי ולמנו דהאן יש היכרות מוקדמת. מנו עבד בהפועל תל-אביב, בתחילת דרכו, וכשחזר לירושלים, הציע לי לבוא עוזר מאמן שלו בילדים א' בהפועל ירושלים. בדיוק עברתי תאונת עבודה, והוא הכיר את הזיקה שלי לכדורגל. שיחקתי עד גיל 26 באופן פעיל בליגות הנמוכות, במבשרת, גבעת זאב ומעלה אדומים. ההצעה קסמה לי, נהניתי מאד, ומאד הלכנו יחד למעלה אדומים, חזרנו יחד לירושלים (אני אחרי שלוש שנים ומנו אחרי שנתיים). הוא המשיך לבית"ר, אני נשארתי בהפועל; הוא עבר לקטמון, ואני נשארתי בהפועל.

בשנה שעברה מנו קרא לי עבור פרויקט שנקרא "הכנה לליגה" – קבוצה שמורכבת משלושה שנתונים, ילדים א' ב' ו-ג'. כיום יש בכל קבוצת ילדים שניים-ארבעה שחקנים שאימנתי במסגרת קבוצת ההכנה לליגה. זהו שלד של שחקנים מובילים בליגה שלהם".

יש לך הרבה ניסיון באימון ילדים ונוער, מה אתה יכול לספר לנו על התפיסה החינוכית שלך? איך היא באה לידי ביטוי באימונים?
נאור: "גם בנושא הזה אני שונה משאר המאמנים. אני פועל לפי שיטת 'המקל והגזר'. אני מאמין שאין ילד 'רע'; יש ילדים שקצת קשה להם. אני מאמין שאפשר להגיע לכל הילדים, אם דבקים בגישה חיובית, כי זה נותן להם ביטחון. אם תחבק אותם, הם יהיו שחקנים שירוצו וילחמו בשבילך, וזה מוכיח את עצמו. אני צוחק עם הילדים כשצריך, אבל אני תמיד מזכיר להם שיש זמן לרצינות וזמן לצחוק. זה חשוב שהם כמתבגרים לא יפחדו מכל מילה שהם אומרים, אבל גם חשוב לשמור על כבוד הדדי ועל קווי גבול ברורים. בגדול, אני די חבר'מן". 

איך זה בא לידי ביטוי בהתנהלות שלך לאחר התקרית האלימה במשחק מול הפועל מרמורק? איך התמודדת עם התקרית?
נאור: "האמת שהיה לי מאוד קשה, כי בכל השנים בהן אני מאמן, אף פעם לא הייתה לי קבוצה שנקלעה לכזה עימות. זה משהו שאי אפשר להצדיק אותו, בטח לא בעונה כזו ובמצב שבו היינו במשחק הספציפי הזה – יתרון 1-4 לנו, 14 דקות לסיום. קרו שם כמה דברים שגרמו להתלהטות. אנחנו לא היינו צריכים להיגרר, והילדים עברו שיחות מאוד רציניות בנושא ממנו וממני. אני מאמין שאצלנו בקבוצה זה לא יקרה יותר. השחקנים מקבלים עכשיו הוראה בתדרוכים שלפני משחקים שגם אם מרביצים להם בלי כדור, הם לא מגיבים. אסור לנו להיגרר למקומות האלה; אנחנו לא קבוצה שצריכה להתעסק בשטויות האלה. אנחנו מקצוענים מדי בשביל הדברים האלה".

נאור, אנחנו יודעים שגם אתה וגם מנהל הקבוצה שלך, אודי פקר, אדומים במקור. מהבחינה הזאת, איך אתה חווה את העבודה בנורדיה?
נאור: "האמת היא שאני אדום מבחינה היסטורית, כי כבר הרבה שנים שאני לא אוהד הפועל באופן אקטיבי. הייתי אדום בעברי, אבל אני לויאלי למקום שאני עובד בו, ומבחינתי להצליח בנורדיה זו השאיפה היחידה. גם אם יקראו לי לבוא לאמן בהפועל קטמון או בהפועל ירושלים, זה לא ידגדג לי. המטרה והשאיפה היא להיות בנורדיה לזמן רב, ולהצליח איתה. האמת שעכשיו ניתן לומר שאני כבר לא כל-כך אדום".

"עכשיו אני כבר לא כל כך אדום". נאור מחלב

גילי, אחרי מסע של 11 ניצחונות ב-12 משחקי הליגה האחרונים, הפסדתם 3-1 ביום שני להפועל בארי. מהו ההסבר שלך להפסד?
גילי: "לא, אני לא חושב. הכוח והנשק הכי גדולים שלנו הם המחויבות הגדולה של השחקנים, המשמעת הטקטית והמשמעת בכלל. יש כאן התנהלות קבוצתית מיוחדת; אנחנו לא קבוצה שמסתמכת על כוכב אחד. מה שקרה השבוע יכול לקרות לכל קבוצה. התנאים היו קשים מאוד מבחינתנו, ובעיקר היו מאוד שונים ממה שהורגלנו לו בתקופה האחרונה. במשחקים האחרונים שיחקנו על דשא סינטטי. השבוע הגענו למגרש דשא פתוח, עם רוחות, ועוד בשעת צהריים, כשאנחנו רגילים לשחק בערב. כל הנתונים האלה פעלו לרעתנו. חשבתי שנתגבר על זה ושכן ננצח את המשחק, אבל זה היה משחק פחות טוב שלנו. קורה שמפסידים, אנחנו ממשיכים הלאה, כי אין ברירה אחרת. יוצאים מחוזקים מכל דבר".

"הכוח הכי גדול שיש לנו הוא המשמעת הקבוצתית". נערים א' (ינון פוקס)

עם הפנים קדימה, ביום שני הקרוב, 18:45, תשחקו בשמינית גמר גביע המדינה מול הפועל תל-אביב מליגת העל, כשאתם על תקן ה'סינדרלה'. המעמד מרגש עבור כל בית"רי. איך האווירה לקראת המשחק? איך אתה מכין את השחקנים למשחק כזה מבחינה מנטאלית?
גילי: "התחלנו לעסוק בזה אחרי המשחק שהיה לנו השבוע. ראיתי את הפועל לפני שבוע במשחק נגד בית"ר ירושלים. מדובר בקבוצה התקפית מצוינת, עם שחקנים איכותיים, אבל צריך לזכור שהמשחק ייערך בבית שלנו. אנחנו נעמוד נכון, נהיה ממושמעים כמו תמיד, עם אנרגיות טובות והתלהבות. נקווה להפתיע אותם. ברור שזה משחק פיקנטי לקהל: כמי שגדל בבית"ר, אני יודע מה המשמעות של משחק נגד הפועל ת"א. אני מקווה שאחרי ההפסד השבוע נדע לפצות בגביע עם עלייה לרבע הגמר. כמובן שאשמח מאוד לראות את אוהדי נורדיה מגיעים לעודד אותנו".

גילי, ראיתי בראיון איתך ב"ג'וניורליג" שאתה מציין שהקבוצה התחילה לנצח כשהחלה להאמין בעצמה. כמאמן של קבוצת נערים, כמה מהעבודה שלך קשורה בצד המנטאלי, בהשוואה להיקף העבודה המנטאלית בקבוצת בוגרים?
גילי: "אני חושב שהצד המנטלי הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה של שחקן כדורגל. זה נכון גם בקבוצת בוגרים, אבל על אחת כמה וכמה עם נערים. שחקן בגיל נוער צריך להרגיש שמאמינים בו. אני הבנתי כבר באימוני תחילת העונה שמדובר פה בנערים שלא גדלו כשחקני כדורגל, אלא גדלו בשכונות. מרבית השחקנים האלו הגיעו על ידי מנו בעונה שעברה, ואני עכשיו ממשיך את העבודה הזו. קודם כל צריך להנחיל בהם אופי של שחקני כדורגל. היה לנו חוסר בזה בתחילת העונה. זה היה בעוכרינו, ולכן פתחנו עם שני הפסדים. אבל משלב שהקבוצה התחילה לנצח, התחלתי להרגיש את השינוי, את האמונה אצל השחקנים. אני אפילו לא קורא להם 'נערים', כי הם יודעים שאני מתייחס אליהם בדיוק כמו אל שחקני בוגרים. זה גם מה שאני מכיר, אני לא מכיר משהו אחר. אנחנו הולכים ומשתפרים, למרות המעידה אתמול, יותר ויותר מאמינים בעצמנו ממשחק למשחק. קבוצות גם מתייחסות אלינו אחרת. פתאום נרתעים מאתנו ובאים להתגונן נגדנו, מה שלא היה בתחילת העונה. אז יש כאן קבוצה חזקה ומצליחה, וזה כיף".

האם היבול ההתקפי הצנוע של הקבוצה, ביחס ליריבות לצמרת, הוא תוצר של התאמה לחומר השחקנים או של שיטת משחק שאתה מאמין בה?
גילי: "הבנתי בתחילת השנה שאין לי קבוצה של מטאורים שבאה לדרוס את הליגה, ושאני צריך קודם כל להשריש בהם ערכים חזקים של שחקני כדורגל, עם אופי חזק, ועמידה טובה במגרש. קודם כל להפוך אותם לקבוצה שיהיה קשה לשחק נגדה ויהיה קשה להבקיע מולה. המוטו שלי היה מתחילת העונה 'בואו נהיה הקבוצה שספגה הכי מעט בליגה'. עד השבוע זה היה ככה. עכשיו אנחנו בתיקו מול אשדוד, אבל אני מקווה שבסוף העונה נהיה הקבוצה שספגה הכי מעט בליגה. מההתחלה האמנתי שככל שלא נספוג, וככל שכן נדע להבקיע את השערים שלנו, כך גם יבואו עוד שערים. בדיוק בשבוע שעבר אמרתי לשחקנים שאני מצפה שעד סוף העונה נהיה בין שלוש הקבוצות ההתקפיות הטובות בליגה".

מה אתה צופה לשוער הקבוצה, נחום ארגה, שמתאמן כרגע עם השוערים הבוגרים? איך מתנהל שיתוף הפעולה שלך עם מאמן השוערים גיא עמיאל, ואיך אתה מכין אותו להתמודדות עם האתגר?
גילי: "נחום, למרות שהוא ילד צעיר יחסית לשאר הקבוצה, הוא יכול לשחק גם בשנתון 2003 של נערים ב', הוא בחור מאד בוגר שכלית, נער אינטליגנט, עם נתונים להצליח ולהתקדם. זה ילד שההתחלה שלי איתו הייתה לא פשוטה. הוא לא שידר על הגל שלי, הוא ניסה לבחון את הגבולות איתי, אבל אני חושב שעם הזמן הכימיה בינינו הפכה למצוינת. היום הוא יודע בדיוק מה אני דורש ממנו, ושכל הדרישות הן רק לטובתו, ולא לטובת אף אחד אחר. אני לא אהיה המאמן שלו לנצח, אני רק רוצה לעשות אותו יותר טוב. אין ספק שמתחילת העונה הוא הולך ומשתפר והוא דמות משמעותית מאד עבורנו, כל הנערים שמחים בהצלחתו ומפרגנים לו על זה שהוא מתאמן עם הבוגרת, וגם זה חשוב ביותר לקבוצה. עוד מוקדם להגיד, אבל אני אומר לו תמיד שעם עבודה קשה ונכונה על תזונה נכונה ועל שמירה על משקל נכון, ובהתחשב במקצוענות שכבר יש לו, השמיים הם הגבול".

"השמיים הם הגבול מבחינתו". נחום ארגה, שוער נערים א', שמתאמן מדי שבוע עם הבוגרים (ינון פוקס)

גילי, יש לך קבוצה מאוד מלוכדת, שיושבת ביחד לפני האימונים ביחד, אבל רוב השחקנים לא היו במסגרת מסודרת לפני כן. איך הופכים אוסף של שחקנים כאלו לקבוצה חזקה ומובילה?
גילי: "קודם כל, עברנו חיזוק משמעותי אחרי תחילת העונה: רותם לוי ואלימלך שיבאבאו, ששיחקו בשנה שעברה בקטמון, הצטרפו אלינו וחיזקו אותנו מאוד, כמו גם לידור כהן. המילים הראשונות שאמרתי להם באסיפה הראשונה שלי איתם, כשעוד לא הכרתי אותם, היו שקבוצת כדורגל נבנית בחדר ההלבשה, ולא על המגרש. קודם כל צריך חדר הלבשה חזק, עם אנשים שפועלים אחד בשביל השני. לכן חשוב לי ששחקנים יגיעו ארבעים דקות לפני האימון, יכנסו לחדר ההלבשה, יתלבשו ביחד, ורק אז אכנס כדי להסביר להם מה הולך להיות באימון. אני חושב שהדינמיקה הזאת היא חלק בלתי נפרד מקבוצת כדורגל. כדי לעשות אותם טובים יותר על המגרש, חייבים לפני הכול שיהיה קשר מצוין מחוץ למגרש".

נאור, הקבוצה שלך היא הצלחה מסחררת, היא מובילה את הטבלה בפער של 10 נקודות כרגע, האם עליית ליגה הייתה המטרה מתחילת העונה, או שבמהלך העונה ראית את חומר השחקנים והבנת שזה בר-השגה?
נאור: "כשדיברנו בתחילת העונה, אחרי שהגיעו שחקנים, הבנו איזה חומר יש לנו. כאן כבר הרשינו לעצמנו להגיד בקול רם שהמטרה היא לעלות ליגה. למרות שמנו ניסה קצת להוריד ציפיות, ואמר שמבחינתו התמודדות בחלק העליון של הטבלה תהיה הצלחה, אני ידעתי שזה אפשרי. גם היום, בשיחות עם מנו, אנחנו מדברים על כך שזה היה שם מההתחלה".

 "מהרגע שראיתי איזה חומר שחקנים יש לנו, ידעתי שאנחנו ניאבק על העלייה". נאור ונערים ב' 

נאור, אי אפשר להתעלם מהכישרון וההצלחה של רון יונה, שכרגע הוא מלך השערים של מחוז דן 1, עם לא פחות מ-29 שערי ליגה. מה אתה צופה לו, ואיך אתה עובד איתו מבחינה מנטאלית?
נאור: "רון יונה הוא סקורר, הוא חלוץ שבאמת מבקיע הרבה שערים, חי את הרחבה ויודע לעשות את פעולה המסיימת בצורה נכונה, למרות שלפעמים הוא מנסה להתחכם וזה עולה לו בהחמצות ובצרחות שהוא חוטף ממני. אבל בגדול, אני חושב שחוץ מרון יונה יש לנו הרבה שחקנים מוכשרים, וזה הסוד של הקבוצה הזו, שהחזקה אפילו מקבוצות נערים א' באזור".

הקבוצה כמכלול מצליחה מאוד. איך אתה מצליח להשאיר אותה עם הרגליים על הקרקע?
נאור: "כשאנחנו מתכוננים למשחקים, יש אמרה אחת שחוזרת על עצמה – שקבוצות עולות מול קבוצה בלתי מנוצחת, הן עולות מולה באקסטרה מוטיבציה נותנות את כל מה שהן יודעות ויכולות ולפעמים מעבר, ואנחנו צריכים לבוא לכל משחק כאילו הוא גמר גביע, כאילו זהו המשחק שיקבע אם נהיה אלופים.

בינתיים, בלי עין הרע, למעט משחק אחד שלא אהבתי לפני שבועיים מול באר יעקב, שהגענו אליו שאננים והקבוצה שיחקה בהליכה וכעסתי נורא במחצית ואז הייתה התעוררות (ניצחנו 4-1 אבל זה היה משחק גרוע שלנו), ברוב המשחקים הם מבינים ובאים מפוקסים, הם מבינים את המשמעות ומאוד רוצים את זה".

איך אתם רואים את העבודה הנוכחית שלכם בנוער משתלבת בקבוצת הבוגרים בעתיד?
גילי: "אני חושב שיש מספר שחקנים שיהיו מתאימים להשתלב בקבוצה הבוגרת בשנים הקרובות, בין אם כשחקנים משמעותיים יותר ובין אם כשחקני סגל. אני חושב שזה דבר הכרחי במועדון כדורגל שמחלקת הנוער תייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת. אני רואה גם את הקבוצה שלי וגם את הקבוצה של נאור ויש משם הרבה שחקנים שיוכלו להשתלב בעתיד".

נאור: "העובדה שמנו מקפיד על דברים, ובהתאם לכך כבר העלה לאימוני הבוגרים את נחום, השוער של גילי, זו הצהרת כוונות ברורה. זה מראה לילדים שיש פה רצון לקדם ושכדאי להם לעבוד קשה, כי מי שיהיה טוב יעלה, וזה לא קשור לגיל. נחום הוא רק בן 16, ורק עילויים זוכים להתאמן בבוגרים בגיל כזה. הפתיחות של ציון במאמן וכאדם לקבל אותו, ראויה להערכה, ואני מקווה שבעתיד נצליח לשלב עוד נערים שיחוו אפילו אימון פעם בכמה זמן, ויראו שמסתכלים עליהם. אני חושב שכל עוד מנו כאן, זה חלק מהחזון שלו, וברור שזה יקרה".

גילי, השנתון שלך הופך ברובו שנה הבאה לקבוצת נוער, שזו דרגה גבוהה יותר, איך אתה מכין אותם לכך, והאם היית רוצה להשאר עם השנתון שלך?
גילי: "כמובן, אני מאמין שזו התכנית גם שלי וגם של נורדיה. אני מאמין שהכול יסתדר, ושאני אמשיך עם הקבוצה הזו לגיל הנוער. ברור לי שלא כולם יוכלו להמשיך ושנצטרך לחזק את הקבוצה, כי זאת תהיה השנה הראשונה שלהם בנוער, ומולם יהיו גם נערים בני 19. אז חלק גדול ומשמעותי יעלה לנוער, וחלק יישאר עם נערים א'. כרגע לא חושבים על זה, יש לנו מטרה לסיים בצורה מיטבית את העונה הזו".

"מצפה להמשיך עם השחקנים שלי גם כשיעלו לנוער". גילי על הקווים (ינון פוקס)

נאור, איך אתה רואה את הקבוצה שלך בעונה הבאה, כשכבר יעברו לנערים א'? יש שחקנים שחשבת עליהם כמועמדים לבוגרים?
נאור: "לאט לאט. מנערים א' עולים לנוער, ואז יש גיל נוער של שנתיים-שלוש. יש שחקנים שאפשר לזהות בהם פוטנציאל. הזכרת כמה שמות, אבל את יודעת, זה יכול להשתנות. לפעמים שחקן מאוד טוב עד גיל נערים ב' או א', ואז בגיל הנוער דווקא מישהו אחר עושה את הפריצה. לכן, אני נזהר מלנקוב בשמות. אין ספק שיש מספר ילדים שיכולים לראות עצמם מועמדים להגיע פעם לבוגרים".

נאור, אתה רוצה להמשיך עם השנתון שלך גם בשנה הבאה?
נאור: "בוודאי. האמת היא שאני עושה כעת קורס מאמנים, שיקנה לי את האופציה להמשיך ולעבוד איתם גם לנערים א'. כי עד היום הייתה לי תעודת מדריך, שמספיקה רק עד נערים ב'."

נאור וגילי, ספרו לנו על החיבור בין נערים א' ל-ב'?
גילי: "יש קשר מצוין בין שתי הקבוצות, יש הכרות בין המון שחקנים, הם נפגשים הרבה באימונים, בהרבה אימונים אנחנו מתאמנים על חצי מגרש אחד ונערים ב' בחצי השני. אני יכול רק לפרגן לנערים ב' שמתנהלת בצורה פנטסטית, קבוצה שמחה שללא עוררין שולטת בליגה שלה בפור עצום. טביעת האצבע של נאור מאוד מורגשת בעבודה עם הנערים".

נאור: "באופן טבעי אלה הקבוצות הכי בוגרות, ויש בינינו הרבה אימונים משותפים בהם אנחנו חולקים יחד מגרשים. עשינו כמה משחקי אימון בין שתי הקבוצות. גילי ואני יחד בקורס מאמנים, אז אנחנו מדברים כדורגל, ואנחנו מתייעצים לפעמים. אני חושב שגילי הוא איש כדורגל מובהק וגם ממנו אני לומד, וכיף שיש אנשים שפתוחים לדבר וללמוד ולקבל דעות אחד מהשני. הנערים שלנו ושלהם, באים בזמנם החופשי לעודד וזה יפה לראות.".

איך החיבור ביניכם?
גילי: "הקשר ביני לבין נאור הוא מצוין. נאור איש מקצוע, איש עבודה. אני יכול לזכור אולי ויכוח אחד קטן שהיה לי איתו במהלך העונה, שולי לחלוטין. חוץ מזה, באמת שיש אידיליה בינינו, כל אחד עושה בשביל השני ועוזר במה שצריך. בסוף, כולנו פה עם מטרה משותפת – שהמועדון הזה יצליח וייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת".

נאור: "אנחנו מסתדרים, ואין בינינו מחלוקות. אנחנו תומכים אחד בשני, ואני אוהד של הקבוצה של גילי בגלל שהאינטרס שלי הוא שהם יעלו את הקבוצה שלנו למחוז ארצי דרום שהיא יותר תחרותית וקשה. הייתי כמעט בכל משחק בית של הקבוצה של גילי. אני מאוד אשמח אם הם יצליחו להשלים את המטרה ולעלות".

אתם מרגישים שיש צורך בחיבור חזק יותר בין קבוצות המחלקה לבין הקבוצה הבוגרת והאוהדים?

גילי: "כן, אבל אני חושב שזה עוד מוקדם. החיבור יגיע כשיגיעו שחקנים ממחלקת הנוער לקבוצה הבוגרת, כי אז באמת תהיה תוצרת של המקום, של מי שגדל בו, שאוהב אותו ושמשחק בקבוצה הבוגרת. אני חושב שתוך שנתיים-שלוש, החיבור הזה ילך ויתעצם. אני מקווה שיותר ויותר אוהדים יגיעו לראות משחקים של מחלקת הנוער. אני יכול להבטיח שחלק מהשחקנים שלי יהיו בעתיד חלק משמעותי בקבוצה הבוגרת של בית"ר נורדיה".

נאור: "היו לי כמה שיחות על זה עם אלית מזא"ה מהוועד המנהל, שגם מקפידה להגיע למשחקים שלנו. רצינו לגרום לקהל לבוא לראות את הנערים, ורצינו שהנערים יבואו בימי שישי למשחקי הבוגרים. אנחנו תמיד מעדכנים אותם על המועדים של המשחקים. לפעמים, מאחר שזהו היום היחיד בשבוע שבו אין להם כדורגל, הם מעדיפים לנצל אותו לדברים אחרים. אשמח אם יהיה קשר חזק יותר".

השחקנים מרגישים מחוברים למועדון, או שזה בגדר 'חוג' בשבילם? האם יש להם שאיפות לשחק בנורדיה בעתיד?
גילי: "יש להם שאיפות לשחק בנורדיה בעתיד, בתקווה שזה יהיה בליגה יותר גבוהה, ושנצליח כמועדון לעלות לליגה הלאומית. 'חוג' זו המילה האחרונה שאפשר להגיד על הקבוצות שלנו, כי הכול מתנהל בצורה הכי מקצוענית והכי רצינית שיש. הילדים מתנהלים כמו שמתנהלים שחקני הבוגרים: הם מתאמנים ארבע פעמים בשבוע, והם מגיעים ארבעים דקות לפני כל אימון כדי להתארגן. כשזה המצב, אין להם דרך להתייחס לזה כאל 'חוג'".

נאור: "אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים? כשאני רואה שכשקבוצות הילדים והנערים מסיימות משחק, כל השחקנים יושבים ושחקן אחד מוביל את "שיר 3", אני מבין עד כמה הם מחוברים. אני גם מרגיש באימונים ובמשחקים את המחוייבות שלהם, ומה לבישת הסמל של בית"ר עושה להם. מבחינתם, בית"ר נורדיה באה היום לפני בית"ר ירושלים".

גילי ונאור, מה אתם חושבים שאפשר לשפר מקצועית, בקבוצות ובמחלקה?
גילי: "כל הזמן אפשר לשפר ואפשר להרים את הרמה, אפשר לצרף למחלקה דברים שדיברנו עליהם גם באספות מאמנים שאנחנו מקיימים אחת לחודש עם מנו, להוסיף מאמן כושר, להגדיל את כמות האימונים של השוערים, לנסות ליצור מצב שיהיו לנו יותר מגרשים פנויים כדי שנוכל לשחק על שטח גדול, להגדיל את המחלקה בשחקנים, עוד קבוצות – זו עבודה כל הזמן. ככל שנהיה טובים ומקצוענים יותר אין ספק ששחקנים ישאבו ויגיעו וירצו להיות בנורדיה. זה בא לידי ביטוי השנה כשקבוצות התחילו עם 16 ו-18 שחקנים ובעבודה קשה של המאמנים ושל מנו היום אין קבוצה עם פחות מ 24 שחקנים, שזה הישג עצום ופנטסטי".

נאור: "תמיד יש מה לשפר, זה כמובן עניין של היצע וביקוש. ככל שיהיו פה יותר משאבים, ויהיו יכולות יותר גדולות מבחינה כלכלית, והתנאים פה ימשיכו להיות טובים, כך יותר שחקנים טובים ירצו להגיע ולשחק פה. קבוצות יוכלו להתקדם ושנתונים יוכלו לעלות ליגות. אסור לנוח על זרי הדפנה ולחשוב שהצלחה רגעית, זה הטופ וזהו".

גילי ונאור, כאנשים מתוך המועדון, איך אתם רואים את המועדון בית"ר נורדיה ירושלים, על החזון שלו וההתפתחות שלו?
גילי: "טוב, לי זה קל, אני באמת מזוהה עם כל מה שקשור לבית"ר נורדיה מהיום הראשון. כאוהד בית"ר שלא חשב בזמנו על מעבר לנורדיה – יש לי את האהדה שלי לבית"ר, אבל זה לא דומה בכלום למה שהרגשתי לפני שש-שבע שנים. ברור שאני רוצה שגם בית"ר תצליח, אבל בראש שלי אני מחובר הרבה יותר לנורדיה ולחזון שלה כמועדון".

נאור: "בקלות. כי כמעט כל מה שיש בחזון של נורדיה, זה אני ביומיום. אני עובד בבית ספר יסודי, וכמעט כל העיסוקים שלי כרוכים בתקשורת עם ילדים, אז זה מסתדר עבורי".

גילי ונאור, איך אתם משלבים את החזון של נורדיה בעבודה מול השחקנים?
גילי: "השחקנים יודעים, מאמירות שאני אמרתי להם, שעל כל טעות שהם יעשו במגרש הכדורגל – יש להם סליחה. על טעויות שיעשו מחוץ למגרש לא תהיה להם סליחה. אני מוכן לספוג הכל על המגרש, כל טעות אפשרית, כל איבוד כדור, כל מסירה לגול לשחקן יריב – הכל. אבל אני לא מוכן לספוג כל מיני דברים שקשורים חס וחלילה לאלימות או לגזענות ודברים כאלה, הם יודעים שזה קו אדום אצלי, שחקן שיטעה בתחום הזה לא יהיה לו מקום אצלי וזה לא משנה מי זה."

נאור: "אנחנו די מסבירים למי שבא רק השנה או מי שלא יודע, מה זה נורדיה, למה ואיך היא קמה. הילדים כבר מכירים מה זה בעצם נורדיה, וכשמקום מצליח אז יש מין רצון ולהיות חלק מההצלחה. אז היום אין כמעט מקום בירושלים ואפילו בארץ שלא שמע מה זה בית"ר נורדיה או מכיר אותנו בצורה לא חיובית".

גילי ונאור, אתם מדברים עם השחקנים על האחריות שלהם להוות מודל לחיקוי לקבוצות משנתונים נמוכים יותר?
גילי: " כמובן, הם יודעים שאם הם רוצים שאני אתייחס אליהם כבוגרים שעתידים להיות שחקני בוגרים, הם צריכים להתנהג בבגרות. אנחנו הקבוצה הכי בוגרת במחלקת הנוער והם מבינים את האחריות הזו. אני חושב שאין לי בעיות משמעת בקבוצה. יאמר לזכות השחקנים שהכל מתנהל בצורה טובה. אולי חוץ מבמחזור הראשון שהשעיתי שחקן ממשחק לא נאלצתי לפגוע באף שחקן מבחינת משמעת. הם מדהימים, אין לי מילים".

נאור: "מדברים על זה, ואני גם בקשר עם המחנכים שלהם בבתי הספר".

זאת השקעה מאוד גדולה.
נאור: "כי זה נדרש. ברגע שנער מתבגר יודע שעוקבים אחריו, שיודעים מה הוא עושה, מתי הוא בסדר ומתי לא, אז זה מרתיע אותו. הכדורגל זו האהבה הכי גדולה של הנערים האלו, אז הם יודעים שהם מחויבים להתנהג כמו שצריך בבית-הספר.

מבחינתי, ההתנהגות שלהם חשובה יותר מהציונים, כי ההורים שלהם יכולים לדאוג לנושא הזה. מבחינתי, הם מייצגים את נורדיה, ולכן בכל מקום בו יהיו – בבית הספר, בקניון או עם חברים – חשובים שיראו שהשחקנים של נורדיה הם מחונכים ומנומסים. אני מאמין שזה כך אצל רוב המאמנים במחלקה, אם לא אצל כולם".

מהו טיב היחסים שלכם עם מנו דהאן – מנהל מחלקת הנוער, במה ניתן לראות את טביעת האצבע שלו באימונים ובמשחקים של הקבוצות?

גילי: "היחסים עם מנו מצוינים, אנחנו עובדים באידיליה, מדברים פעמיים שלוש ביום ומתכתבים. מנו מכיר את כל השחקנים בקבוצה שלי, יודע מה החזקות והחולשות שלהם, חלק מהשחקנים הוא אימן בעצמו והביא לקבוצה. הוא מגיע כמעט לכל האימונים, מסתכל , מעיר את ההערות שצריך. במשחקים הוא מסכם, נותן את ההערות והתדרוכים שלו. אני יכול הגיד שמההערות שקיבלתי ממנו היו הרבה דברים נכונים שלקחתי, אין ספק שזה עוזר שיש עוד דמות מקצועית מבחוץ שעוזרת ובוחנת את הדברים".

נאור: "תראי, עברתי חמישה-שישה מנהלים מקצועיים, אבל מנו הוא המנהל המקצועי הכי מקצוען שחוויתי. הוא גם נותן חופש, גם מביע דעה, גם מייעץ וגם זוכר להשאיר לך להחליט. במשחק האחרון, למשל, הוא פנייה אליי והאיר את תשומת ליבי לכך שהקו השמאלי של היריבה קצת יותר דומיננטי, ולכך שכדאי להעביר שחקן ימינה כדי לסתום שם חור. אמרתי שטוב הוא פה, כי הוא זיהה משהו שאני לא חשבתי עליו. יכול להיות שהייתי מנצח את המשחק גם בלי העצה שלו, אבל עשיתי את מה שהוא חשב, וזה באמת עזר. אני לא מתבייש להתייעץ איתו, כי הוא איש מקצוע נדיר. העבודה שלו מלאת תוכן, הוא מח כדורגל, ובעיניי העבודה איתו היא מבורכת. אני נהנה מכל דקה איתו".

אנחנו יודעים שיש לכם היכרות מוקדמת. ממתי אתם מכירים ומהו טיב היחסים ביניכם?
נאור: "אני ומנו חברים מילדות, גדלנו בשכונה ביחד בגילה. תראי, יש ויכוחים. אנחנו חברים מחוץ למגרש, אבל זה לא קשור למה שקורה על המגרש. כדי לקבל את הקבוצה הספציפית הזאת, התחננתי לא מעט. הייתי צריך להוכיח שאני עובד מאוד קשה בקבוצת ההכנה לליגה, כדי לקבל אותה. העובדה שאנחנו חברים, לא אומרת שהוא "צ'יפר אותי". גם לא הייתי רוצה שזה יהיה כך, משום שאני מאמין שכשאתה מקצוען וכשאתה חותר למקצועיות, תחפש התנהלות מקצועית ולא התנהלות של 'שמור לי ואשמור לך'".

נאור, מילה לאוהדים?
נאור: "אני מאד רוצה שאוהדים יגיעו למשחקים שלנו. בשל בעיות תאורה במגרשים של היריבות שלנו, שיחקנו בבית 10 מתוך 12 משחקים בסיבוב הראשון של הליגה. לכן, מעכשיו עד סוף העונה יהיו לנו רק משחקי חוץ, אז את הקהל יצא לי לראות רק באחד המשחקים האחרונים של הבוגרים".

גילי, ה"ראשון לכל כדור", יש לך מילה לאוהדים של נורדיה שתמיד אוהבים אותך?

גילי: "כן: אני אוהב אתכם אפילו יותר. אין לי מילים שיתארו את הקהל המדהים הזה. אני מגיע למשחקי הבוגרת ורואה את התמיכה ואת ההערכה לאנשים שגדלו במועדון ומזוהים איתו. זה באמת דבר מדהים, ואני ממש מדבר עכשיו בהתרגשות. יכול להיות שאני לא תמיד מראה את זה, אבל בפנים אני מאד נהנה מזה, כי זה משהו שלא רואים בנוף הכדורגל הישראלי.

אני קורא לקהל לבוא ולעודד את הנערים הנפלאים האלה, שעושים מסע מדהים, כדי לתת להם גב נגד הפועל ת"א בשני הקרוב. אין ספק שיש פערי רמות, אבל אנחנו מבטיחים לתת הכול על המגרש כדי להמשיך להיות הסינדרלה".

ביקשנו גם את התייחסותו של מנו דהאן, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער:

"גילי גור ונאור מחלב הם באמת מבין המאמנים המובחרים שיש לנו. שניהם מובילים את קבוצות חוד החנית של הנוער, כי העונה אין לנו שנתון נוער, כך שנערים א' ונערים ב' הן קבוצות הדגל. כשמסתכלים על הדרך שעברו הקבוצות האלה, על העשייה ועל כך ששתיהן חזק במרוץ, מבינים שמתנהל כאן משהו טוב. ההתנהלות מול הנערים מאוד מקצוענית, מאוד בוגרת, ומאוד אנושית, והתוצאות בהתאם. אפשר לראות את זה בכך שעוד ועוד נערים רוצים להצטרף למחלקה".

"באופן כללי, אני חושב שהמועדון בצמיחה, גם מבחינת תוצאות וחיזוק הערכים שחשוב לנו. לא סתם יש ביקוש רב למחלקה. הצוות מצוין, מסור ומשקיע מזמנו, וכמובן שיש לנו את העזרה של חברי הוועד מוטי פורת ואלית מזא"ה, שמאוד תורמים למחלקה".

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *