גוב(זה) האריות: ריאיון משותף עם ליאור היילה ואסי גובזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

ארבעה שערים בלבד כבשנו ב-9 מחזורי הליגה הראשונים – פחות כמעט מכל קבוצות ליגה א' דרום. מעל הכול נראה היה שחסר לנו חלוץ מטרה המסוגל לשחרר את משחק ההתקפה, לתת כתובת למסירות העומק ובעיקר לנצל מצבים ברחבה. לפני כחודש וחצי הגיע סוף סוף חלוץ בעל שיעור קומה שאנחנו גם מכירים היטב – אסי גובזה (26). שלושת השערים שכבש בשני המחזורים האחרונים עשו את ההבדל בדרך ל-6 הנקודות, ובעיקר הוכיחו שסוף סוף יש לנו בחוד מוציא לפועל אמיתי.

אבל גובזה לא פורח לבד. מי שתפס מחדש את המקום בהרכב במשחקים האחרונים, ובינתיים מחזיר בגדול על המגרש, זהו ליאור היילה (26). הקשר שהגיע בקיץ האחרון, מספר חודשים לפני גובזה, התחיל את העונה פצוע ולא ממש מצא את מקומו במחזורים הראשונים. אחרי שנוסה במספר עמדות שונות בקישור, תופקד במשחק האחרון נגד מכבי שעריים כשחקן החופשי מתחת לגובזה. וזה הוכיח את עצמו. התיאום הנהדר בין השניים ניכר שוב ושוב במהלך המשחק, וביתר שאת בבישול של היילה לגובזה בדרך לשער הניצחון.

צילום: ינון פוקס

התיאום הזה אינו מקרי: שורשיו נטועים עוד בימי העבודה המשותפת שלהם אשתקד בחלק הקדמי של עירוני קריית מלאכי. חשנו את זה על בשרנו בהפסד 2-1 לכתומים בטדי לקראת סיום הסיבוב הראשון של העונה שעברה, וכמובן שגם לאורך כשלושת החודשים בהם ראינו לקריית מלאכי את העורף. יחד הם הובילו את קריית מלאכי לעמדה בטוחה לקראת עלייה ישירה לליגה א', אך יחד גם חוו איתה את ההתרסקות רגע לפי קו הסיום.

צילום: אוסף אישי

אז עכשיו הם איתנו, שוב ביחד. אחרי שניצחו את שעריים, פגש אותם השבוע חבר העמותה אמיר אליהו לשיחה משותפת כדי ללמוד מהם כיצד נוצר החיבור שממנו אנחנו נהנים כל כך בימים אלו, איך הם חוו את הדרמה של העונה שעברה, מהם החלומות שלהם לעתיד, וכן, איך הם חווים, כשחקנים ממוצא אתיופי, את תופעת הגזענות בכדורגל הישראלי.

נתחיל איתך, אסי. ספר על עצמך: מה אתה עושה בחיים, חוץ מלשחק בנורדיה?

גובזה: "אני נהג חלוקה שעובד בשעות הבוקר. אני קם ב-04:00 ומסיים ב-10-11. אחרי זה אני נח כמה שעות ומתאפס על עצמי. אחר הצהריים אני הולך לחדר כושר, ואז אוסף את ליאור, את ירין (הלל) ואת (יניב) פינק. אני חוזר הביתה בערב עייף מאוד, אבל גם מרוצה. חוץ מזה, אני שוכר דירה עם חברה שלי ביבנה, ואנחנו מתכוונים להתחתן בקרוב".

מה איתך, ליאור?

היילה: "אני עובד בניקוי חלונות בסנפלינג בת"א. חוויה נחמדה, זה לא מפחיד אותי. גם לי יש כמה שעות לנוח לפני האימון כי אני מסיים לעבוד ב-10-11, אחרי שעבדתי משעות הבוקר המוקדמות".

הגעתם העונה לקבוצה עם קהל אוהדים גדול שמלווה אותה בכל משחק. איך זה משפיע עליכם?

גובזה: "כבר בשנה שעברה, כשראיתי את הקהל שלכם ואת כל מה שקורה בנורדיה, עם התחרות שהייתה לכם מולנו בקריית מלאכי, היה לי כיף לראות את זה. זאת קבוצה עם הרבה שירים וקהל גדול. כיף לשחק מול קבוצה כזאת וכיף לשחק עם קבוצה כזאת – למרות שכמובן שיש הבדל בין השניים".

גם בקריית מלאכי ליווה לכם קהל גדול.

היילה: "יש שם את את ה-200 הקבועים שמגיעים, ובאמת במשחק נגדכם לא היה מקום בכלל ביציעים. אבל אצלכם זאת חוויה שונה. גם אחרי שאנחנו סופגים גול, אתם מעודדים. האמת שלא ייחסתי לזה הרבה חשיבות בהתחלה, אבל לקראת המשחק נגד כפר קאסם, אליו הגענו אחרי 5 הפסדים רצופים, אמרתי לעצמי 'אם הם יבואו עכשיו – זה יהיה מדהים'. ואתם באתם, ופשוט נתתם הצגה. הייתי בשוק. כשהיינו מקבלים גול בקריית מלאכי, לא ייאמן אילו קללות היינו שומעים. אבל יש להם קהל טוב, אלו היו קללות של אנשים שכאב להם".

איך אתם מסבירים את מה שקרה לכם בקריית מלאכי בסוף העונה שעברה?

היילה: "האמת היא שאני הייתי מורחק לשלושה משחקים במהלך התקופה הקריטית, ככה שבהפסד נגד בית שמש פשוט ישבתי ביציע ובכיתי. גם בשאר המשחקים החזקתי אצבעות לכך שנצליח".

צילום: ינון פוקס

זאת הייתה זחיחות או משהו פסיכולוגי אחר? אנחנו בנורדיה כבר היינו בכוננות לכך שנלך לפלייאוף.

גובזה: "שחקנים לא עמדו בלחץ, אני אגיד לך את האמת. כלום לא הלך לנו – שחקנים לא הצליחו לעשות דברים שהם יידעו לעשות גם אם תעיר אותם ב-2 בלילה. תחשוב על זה: אתה מרגיש את המשקל עליך, הכול מתערבב, ואז משחק אחרי משחק אתה לא מנצח, ובשלב מסוים גם חוטף גול בצד השני".

היילה: "ירינו לעצמנו ברגליים".

הצמד היילה וגובזה, 'גובזהיילה' בשבילכם, החל לשתף פעולה בעונה שעברה, אבל בדרך לשם עבר כל אחד משני חלקיו מסלול שונה בתכלית: אסי (אסף) גובזה ("הכינוי שלי זה 'אמסי', השם המלא זה 'אסף'") גדל במחלקת הנוער של מכבי יבנה. בעונתו הראשונה כשחקן קבוצת הבוגרים (2011/12) עלה איתה ליגה ותפס יתד משמעותי. הוא המשיך עם יבנה בליגה הלאומית, אבל מיעט לקבל דקות משחק. "לא היה חסר לי כלום, המאמן האמין בי ונתן לי את הבמה, אבל בליגה הלאומית כבר יש תקשורת, כסף גדול ושחקנים שהגיעו מליגת העל, ואז אתה נשאר בצד בתור שחקן בית צעיר. שיחקתי פה ושם בתור מחליף, אך לא הרגשתי שמיציתי את הליגה. אחרי שנתיים אמרתי להם שאני רוצה לעבור למקום שאשחק בו יותר. היו לי הרבה הצעות, והלכתי לקריית מלאכי. הייתי שם ארבע שנים בשתי קדנציות. את העונה הזאת התחלתי ביפו, עד שהגעתי לפה".

צילום: אוסף אישי

מה הוביל לעזיבה שלך ולמעבר אלינו?

"הגעתי עם המדים של יפו למשחק נגדכם בטדי, שנגמר 0-1 ליפו. לא שיחקתי באותו משחק, אבל הסתכלתי עליכם ואמרתי 'הקבוצה הזאת בול בשבילי"'.

היילה: "כן, דיברנו וזה מה שהוא אמר".

גובזה: "משה התקשר אליי והיו עוד אנשים שניסו לתווך בינינו, אבל הייתי תחת חוזה ולא יכולתי להגיד למאמן אורי קרגולה שאני רוצה לעזוב. כיבדתי את המקום בו הייתי. אבל הדברים לא הסתדרו, והיו עליי הרבה לחצים להגיע לנורדיה, אז אחרי שהחלטתי עם עצמי בראש שאני רוצה לעבור, ביקשתי בכל זאת את רשותו של קרגולה. הוא אישר לי, אמר 'בהצלחה' ולא הקשה עליי".

צילום: אוסף אישי

עכשיו הוא בטח מתחרט על זה.

גובזה: "זה בסדר, הוא מנצח בינתיים…".

היילה: מאז שהגעתי לקבוצה ראיתי שחסרה פה הרגל המסיימת. בהחלה רצו לפנות לגובזה, אבל היה איזשהו עיכוב קטן, והוא כבר הלך ליפו, כי המאמן שאימן אותו ביבנה, אורי קרגולה, כבר פנה אליו וסגר איתו. האמת שמשה (בן ארוש) כבר שאל אותי לגביו, כך שהיה חסר ממש רגע כדי שהוא יגיע אלינו. אבל היה חסר חלוץ 9, אין מה לעשות. ראו את זה. אני מאמין שהקהל גם ראה את זה, ולא רק אני".

ליאור היילה הגיע בכלל מאזור הצפון. הוא שיחק שלוש עונות במדי הפועל חדרה בליגה א', ולאחר מכן המשיך לכפר קרא בליגה ב'. הנדנדה של היילה בין ליגות א' ו-ב' המשיכה כשעבר לאסי גלבוע מליגה א' צפון, ושנה לאחר מכן שב לכפר קרא. בתחילת העונה שעברה הגיע לקריית מלאכי. "הגעתי לקבוצה שכבר הייתה מגובשת ורצה שנתיים ביחד", הוא אומר. "היינו חדר הלבשה מאוד חזק, כשכולם חברים של כולם. מעל כולם היה הקפטן אוהד יוסף. הוא דמות להערצה".

למקרה שתהיתם, התיאום בין השניים לא הגיע כל כך מהר. "בשני המשחקים הראשונים היה לנו לא קל", אומר היילה. "לא היה את החיבור הזה. רבנו, היה לנו קשה ולא הסתדרנו. בהמשך כל אחד התאים את עצמו לשני. למשל, אני יודע שהיתרון שלו זה להיות סוג של קיר ולקבל כדורים, כשאני מצטרף מאחור. הוא יודע לנצל את כדורי העומק שלי. אני נותן את העומק שלי, והוא 'מביא את הכסף הביתה'".

אסי, חשוב לך שליאור יהיה זה שמשחק מאחוריך?

גובזה: "כן, הוא השחקן שקורא אותי הכי טוב. אני לא זוכר שחקן שהכיר אותי ככה. הוא הכי טוב כשהוא משחק ממש מתחת לחלוץ, כי הוא יודע איפה אני אהיה. אנחנו מאזנים אחד את השני: הוא יודע איפה אני אהיה, ואני לוקח ממנו הרבה תשומת לב. ראינו את זה גם במשחק הגביע".

יש לנו עוד כלים התקפיים: שי ניסים, אלי זיזוב, אופיר עמרם שאמור לחזור. אלא שבמשחקים האחרונים זה נראה כאילו ההתקפה של נורדיה זה רק שניכם.

גובזה: "אני חושב שאם נשחק ביחד, אנחנו וכל השחקנים שאמרת, נהיה קבוצה שמייצרת שערים בכל משחק בליגה הזאת".

היילה: "אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לכולם וכולם יצטרכו להתאים עצמם אלינו. זה עניין של תיאום. זאת קבוצה חדשה. כשיהיה קליק, זה יילך".

איך מתכוננים מבחינה פסיכולוגית למשחק נגד הוד השרון, שמגיעה אחרי 11 הפסדים?

היילה: "אולי זה סוג של פוסט טראומה, אבל אני בשנה שעברה למדתי שגם אם אני מגיע לבאר – עד שאני שותה, אני לא עוצר. זה משחק קשה, אין לנו מה לזלזל או מה להסתכל אחורה. כל משחק לגופו".

גובזה: "זה משחק קשה מאוד. על הנייר אנחנו כביכול חייבים לנצח, אבל בפועל נצטרך לעשות הכל בשביל זה. אנחנו חייבים את הנקודות".

בינתיים נס ציונה פתחה פער רציני, ומלבדה נוצרה ליגה שיש לה 'בטן' מאוד גדולה: יש פערים מאוד קטנים בין המקום השלישי ל-15; תנצח שניים-שלושה משחקים ותהיה בצמרת, תפסיד שניים-שלושה ותהיה למטה בתחתית. איך זה משפיע על המטרות שלנו?

היילה: "לעומת ליגה ב', זאת ליגה מאוד שוויונית. זאת ליגה שבה הראשונה יכולה לעשות תיקו עם האחרונה או אפילו להפסיד לה. זה שנס ציונה פתחה פער יחסית גדול ושאי אפשר להתקרב אליה כרגע, לא אמור לעניין אותנו. אנחנו צריכים להתרכז בנו".

גובזה: "אנחנו לא מסתכלים עליהם בכלל".

גם ויקטור גניש מקפיד להגיד שהוא מסתכל רק על המשחק הקרוב, ולא מעבר לכך. אלא שבתחילת העונה המערכת כיוונה לפלייאוף העליון. אתם חושבים שזאת הייתה טעות?

גובזה: "כן. אני לא יודע אם לקרוא לזה טעות, אבל צריך לזכור שנבנתה כאן בקיץ קבוצה חדשה".

היילה: "זאת קבוצה חדשה בליגה א', וקבוצה חדשה באופן כללי. נכון, הושקע פה כסף, אנשים מגיעים ויש פה טירוף מוחלט; אני באמת לא ידעתי שזה מה שקורה פה. ובכל זאת, כשמדובר בקבוצה חדשה בליגה א', שהיא ליגה מאוד קשה, צריך לקחת הכול בפרופורציה, להגיד 'בעזרת השם' ולבוא ממשחק למשחק כדי לעבוד. אין מה לעשות, ליגה א' היא ממש לא כמו ליגה ב'".

גובזה: "זה גם לא שהקבוצה עשתה רכש בדמות שחקנים עם ניסיון בליגה א' או כאלו שהם התותחים הכבדים של הליגה. יש כאן קבוצה צנועה".

היילה: "אני חושב שיש פה חומר טוב, עם שחקנים שמוכשרים לרמה של ליגה לאומית לפחות. אבל צריך לדעת לעבוד נכון עם החומר הזה. רק ככה נוכל לבוא לכל משחק כדי לנצח".

צילום: ינון פוקס

איך קיבלו אתכם השחקנים הוותיקים? התרגלתם להיות מהשחקנים המובילים בחדר ההלבשה, וכאן אתם חדשים.

גובזה: "אני הגעתי לפני חודש. בכללי, ברור שהיה לי קל יותר להתחבר לשחקנים שכבר שיחקתי איתם ושאני מכיר אותם. אני יודע כבר באופן אוטומטי למצוא את המקום שלי ליד ליאור, למשל, בחדר ההלבשה. לאט לאט אני מתחבר לשחקנים, אבל אני לא אחד שנפתח כל כך מהר. עדיין מנסים להוציא ממני את 'האני שלי'. אני חושב שצריכים להיות פה עוד ימי גיבוש, כולל הישארות מעבר לשעות האימונים. זה תהליך. וזה כמובן תלוי בניצחונות. באופן אישי, כמובן שזה שויקטור הגיע רק עוזר לנו, ואני מאמין שזה ככה גם מבחינת ליאור ופינק, שהוא ילד שמקבל ביטחון ושאפשר להרוויח אותו לכמה שנים".

היילה: "יש פה כמה שחקנים וותיקים: אביתר (ברוכיאן), ציון (זקן), שי ניסים. הם קיבלו אותי בחיבוק. ברור שככל שנהיה יותר מגובשים, זה גם יעזור לנו על המגרש. ככה כל אחד ייתן את התחת בשביל השני".

אסי, מה פשר החגיגה המיוחדת שלך אחרי הגול נגד שעריים?

היילה: "זאת החגיגה של בפטימבי גומיס, ששיחק בליגה הצרפתית. עכשיו הוא בגלטסראיי. ככה הוא חוגג".

גובזה: "אני כל משחק חוגג אחרת, אין איזה משהו קבוע. אין לי ריקוד קבוע, אני פשוט שמח ועושה מה שיוצא באותו הרגע. אבל נראה לי שאני אלך עד הסוף על החגיגה האחרונה, כי זה מה שמייצג אותנו: אני שומע את הקהל צועק 'אריות', אז אמשיך לעשות את התנועה של האריה".

שמענו במשחק האחרון את הקהל קורא לכיוונך קריאות גזעניות. אני מניח שזה לא הגיע רק מהקהל – ראינו שכמעט הלכת מכות על המגרש.

"האמת שמשחקנים עוד לא שמעתי קריאות גזעניות, גם כששיחקתי בליגה א' ובליגה הלאומית בשנים הקודמות. לגבי המשחק נגד שעריים, היריבים כבר מכירים אותי, הם יודעים שאני חי את המשחק, אז הם נותנים לי מכות שלא קשורות למשחק כדי שאני אתעצבן. זה גם קרה נגד קריית גת. זה לא קשור לקריאות גזעניות, פשוט נותנים לך מרפק. זה מעצבן אותי, כי אני גם רואה את המאמן של השחקן עוד מעודד אותו לעשות את זה. הוא גם לא מבקש סליחה אחרי המכה; אז אתה רואה לאן זה הולך. כולם אומרים לי 'אל תתייחס, תחזיר להם בגול', אבל מאוד קשה לי להתייחס למכות שלא קשורות למשחק.

לגבי הקריאות הגזעניות, שמעתי שבאמת היו כאלו מהקהל של שעריים. כן, לפעמים קהלים עושים דברים כאלו. זה לא קורה הרבה, אבל זה קיים".

צילום: יניב בן-חקון

המאבק בגזענות מאוד חשוב עבורנו בנורדיה. כדורגל הוא בבואה של החברה.

גובזה: "האמת שזה קורה יותר בחוץ מאשר בכדורגל. אבל גם בכדורגל קורה שאוהדים עושים את זה כדי להוציא איתך מאיזון. תשחק כדורגל, יש ילדים ביציע".

היילה: "אבל אתה חייב לשים את זה בצד. אם תתן גול, זא תהיה התשובה הכי טובה. אתה חייב לעשות את ההפרדה הזאת".   

יש הרבה שחקנים מהעדה שמגיעים לסף פריצה ובסוף זה לא קורה. משהו מתקלקל. זה משהו שקשור גם לאופי השקט של העדה?

גובזה: "אלו לא כולם, לא נכליל, אבל הרבה פעמים זה נכון. יש שחקנים שמפחדים להגיד מה שהם חושבים".

היילה: "יש ויש. אני לא אשתוק על משהו שאני חושב שלא צריך לשתוק לגביו, אבל יש כאלו שכן. סתם לדוגמא, הרבה שחקנים גדלים בקבוצת הנוער של מכבי חיפה, וכשהם מגיעים לעונה השלישית – שהיא הכי קריטית, כי בשלב הזה אתה צריך להשתלב בוגרים – הם מגלים שההבדל בין הנוער לבוגרים הוא שמיים וארץ. הם הולכים לאיבוד, כי הם רואים שהם לא עולים לבוגרים, אז הם מעדיפים לוותר. הם לא עושים את סוויץ' בראש".

לאה גורליק, שהיא אושייה בקריית מלאכי, ממשיכה ללוות אתכם.

היילה: "אני עובד איתה מאז שהגעתי לקריית מלאכי. היא מאמנת מנטאלית, אחרי שעברה קורסים לאימון מנטאלי עם איתן עזריה".

גובזה: "היא עשתה את זה מצוין עוד לפני כן".

היילה: "היא פשוט לא ידעה שהיא טובה בזה. עכשיו היא פשוט הפכה את זה למקצוע".

זה עוזר לכם?

היילה: "מאוד. בהרבה מקרים, אם היא לא הייתה שם… דיברת על עניין האופי החלש? אני ויתרתי לעצמי לפעמים, למרות שבסוף תמיד רציתי להוכיח את עצמי".

גובזה: "אצלי זה אותו סיפור. אני זוכר שכשהגעתי לקריית מלאכי מהליגה הלאומית, היא הייתה מנהלת הקבוצה. באחד הימים רציתי לקבל העתק של החוזה שלי, וביקשתי מאחד השחקנים שביקש ממנה בשבילי. היא שאלה אותי 'למה אתה מתבייש?'. לאט לאט נפתחתי אליה, היא ראתה את האופי שלי והבינה אותי. כמו שהיא התחברה לליאור, היא התחברה גם אליי".

היילה: "בוא נגיד שאם בשנה שעברה היו משתמשים בה בסוף העונה בקריית מלאכי, היינו עולים ליגה. זאת אחת הטעויות של קריית מלאכי".

גובזה: "עשו את ההפך".

היילה: "כן, העדיפו לא לפנות אליה. זאת הטעות הכי קשה".

אז אתם עובדים איתה באופן אישי?

היילה: "לא רק. אנחנו גם חברים טובים באופן אישי. אנחנו יושבים איתה לאכול, הולכים אליה, רואים אצלה כדורגל, מתאמנים במכון הכושר של בעלה. הכול".

אסי, עד ההגעה שלך, לא היה לנו חלוץ מטרה; היה ניסיון לשחק עם סוג של חלוץ 9 מדומה, וזה לא כל כך עבד. זה שיש עכשיו חלוץ 9 ירים את כל הקבוצה?

גובזה: "ברור, איזו שאלה. חייב שיהיה חלוץ. חוץ מברצלונה אני לא מכיר קבוצה שמשחקת בלי חלוץ, וגם בארסה משחקת עם חלוץ עכשיו. אתה צריך חלוץ 9 שייתן את הגולים, וגם אם לא ייתן את הגולים בעצמו – ימשוך את תשומת הלב".

היילה: "גם אם הוא לא ייתן את הגול בעצמו, יכול לבוא מישהו מהקו השני ולתת את הגול".

אסי, הבקעת שלושה גולים עד עכשיו, וכל אחד ביטא יכולת אחרת: אחד עם הראש, שני עם השתלטות וסבסוב המגן, ושלישי עם שילוב של כוח וטכניקה מרשימה. נמשיך לראות את היכולות האלו אצלך?

גובזה: "אני מקווה שאוכל להראות את כל היכולות שלי, כי בשביל זה באתי לפה. אבל כן, אני שחקן מגוון. שלא תתבלבלו, לקח לי זמן ללמוד את התפקיד הזה. אמנם שיחקתי '9' כל החיים, אבל רק בשנים האחרונות התחלתי להבין באמת את התפקיד הזה ואת מה שצריך לעשות בו, גם במצבי לחץ. בעבר אהבתי ללכת לקו ולרוץ עם הכדור, כאילו אני שחקן כנף. אף אחד לא אמר לי 'אתה חלוץ 9, אז עמוד פה על הבלמים, תקבל את הכדור עם הראש ותעשה להגנה בלאגן'. את הדבר הזה למדתי בעצמי. רציתי לקבל את הדקות שלי, אז עשיתי את השינוי הזה".

היילה: "מבנה הגוף שלו מאוד מטעה. אני משחק איתו, מכיר אותו, והוא מאוד טכני. כמו שהוא אמר, הוא למד להיות חלוץ '9'. בעבר הוא היה מתפזר, ועכשיו הוא מבין איך לשחק".

אז מה אתה עוד צריך לשפר כדי להיות יותר טוב?

גובזה: "מה אני צריך לשפר? אני לא ספרינטר, אבל יש לי מהירות. אני כן חושב שאני משחק הרבה עם הגב, ושאני צריך לדעת יותר טוב להסתובב עם הפנים לכיוון השער. אני רוצה לגרום למצב כזה שאני אגיע הרבה עם הפנים מול הבלם, ושלא אשחק כל הזמן רק עם הגב. האמת היא שבנורדיה אני רץ יותר לעומק. לאורך השנים שיחקתי כל הזמן כשחקן 'קיר', אבל ביפו התחלתי לשנות את זה, ועכשיו אני ממשיך בכיוון הזה".

חוץ מליאור יש לך פה עוד קשרים שיודעים למסור, ולראייה הכדור המדהים של רנדי בשער הניצחון נגד קריית גת.

גובזה: "כן, ברגע שראיתי את הסגל אמרתי לעצמי 'אתה צריך להתאים את עצמך'. זה לא רק מיקי, יש פה גם את אביתר, שי ונוספים. אז אני עושה את התנועה לעומק, וזה יותר קל לי ויותר קל לקבוצה. אני גם יותר מסוכן ככה".

ליאור, אותך אנחנו יכולים לשאול על התקופה שלפני כן: התחלת את העונה פצוע, לא שיחקת בהתחלה, ואחרי זה החלמת אבל עדיין לא השתלבת ברוטציה. איך הרגשת בתקופה הזאת?

היילה: "זה היה קשה, אני לא אשקר. עמית ברבש מאוד האמין בי, אבל הוא נתן לי להתבשל ולהתבשל. מה שקרה כאב לי בפנים, אני לא יודע איך להסביר את זה. הכדורגל תופס תפקיד משמעותי בחיים שלי, אני לוקח קשה כל הפסד. אפילו כשאני מפסיד באימון אני חופר לכולם על זה בנסיעה הביתה לאחר מכן. לפני המשחק נגד כפר קאסם, הרגשתי באופן אישי שאני מספיק בשל כדי לחזור לשחק, אבל זה לא קרה. לא רציתי שעמית יתפטר, הוא מאוד מקצוען, והוא מתלהב להעביר אימון כאילו הוא שחקן. בחיים לא ראיתי דבר כזה".

שיחקת באגף, נוסית כקשר 50/50, ועכשיו אתה מאחורי החלוץ. זאת העמדה שאתה מרגיש בה הכי בנוח?

"כשהגעתי לפה, הדבר הראשון שאמרתי לעמית זה שהתפקיד שלי הוא של השחקן מתחת לחלוץ. ניסינו את זה, אבל לא כזה הלך. ביקשתי מעמית שינסה לכוון אותי, וייאמר לזכותו שהוא היה עוצר כדי לכוון אותי. אני יכול לשחק בצד שמאל, שיחקתי ככה בנערים, אבל קשה לי להרוויח אותי בצד שמאל, כי העבודה שלי היא יותר באמצע. אני אחד שרץ למקומות שהכדור נופל בהם; איפה שיש חורים, אני נכנס. אני מתאים לשחק מאחורי החלוץ".

כשיש חלוץ…

"כן. חשוב לציין את זה – כשיש חלוץ".

מתי נראה אותך מבקיע יותר גולים?

"צריך את כל הקבוצה, ואני צריך את האקסטרה מגובזה. את הגולים אני אתן".

צילום: אוסף אישי

הייתה לך הזדמנות טובה ביום שישי, אבל הוא לא מסר לך.

היילה: "נכון. היה לנו על זה ריב מטורף…".

גובזה: "לא ראיתי"

היילה: "גם בשישי בערב הוא היה אצלי, ועדיין רבנו על זה".

ליאור, שנדבר על ההחמצה שלך בדקה ה-94 במשחק נגדנו בעונה שעברה?

היילה: "לא… אני לא אשכח את זה בחיים. נקודה".

גובזה: "אבל בסוף זה יצא לטובה. הנה, אנחנו פה…"

אבל אתה ספורטאי, היית צריך לנצח את המשחק הזה בזמנו.

גובזה: "ברור. מי ידע שנגיע לנורדיה?"

היילה: "ברור, אני בכיתי, עם דמעות… לא יצאתי מהבית. רק ביום ראשון יצאתי לאימון, וגם אז כאב לי בטירוף".

גובזה: "עשינו את אותה שבת ביחד".

היילה: "נכון, הוא בא אליי עם בת הזוג שלו. חשבנו לצאת לבלות, אבל ישבנו בבית, ראינו טלוויזיה ולא עשינו כלום. כיבינו את הטלפון. אני לא אשכח את זה בחיים".

גובזה: "על הפנים. שבת קשה מאוד. ראיתי את השידור החוזר…"

היילה: "והוא בא אליי עם השידור החוזר בטלפון ואומר: 'איך אתה מחמיץ?'"

גובזה: "איך אפשר להחמיץ דבר כזה? זה לא הגיוני".

אצלנו זה היה בדיוק ההפך. זה משחק שלא הפסקנו לראות.

גובזה: "לא, לא ראיתי את כל המשחק… כל החמצה שאני רואה שוב, זה עוד דקירה מבחינתי".

היילה: "כן, הוא היה מחזיר אחורה עד ההחמצה ואז רץ אליי עם זה. 'איך אתה מחמיץ', 'למה אתה לא בועט לפה'".

דיברנו על הגולים שאתה כובשים ושעוד תכבשו. אבל חשוב שגם תרוצו לקהל לאחר מכן.

גובזה: "ברור. עשית את כל הדרך עד לירושלים, לא תרוץ אליהם? אני תמיד ארוץ לקהל".

היילה: "זאת התודה שלנו. אין לי דרך טובה יותר להודות".

גובזה: "עוד לא הייתי עם קהל כזה. ביבנה, כשלקנו אליפות, היה קהל, אבל בסה"כ היו צועקים שם 'יש' בגול וזהו. בנורדיה, הקהל פשוט חי כל דקה את המשחק".

מה זה עושה לך כשחקן?

היילה: "כמו שאתם באים בציפייה שניתן עבודה על המגרש, אתם נותנים עבודה ביציע בעצמכם. זה נותן ים של כוח – אנשים רוצים להוכיח לכם".

גובזה: "זה משהו שאי אפשר להתרגל אליו".

היילה: "אם עכשיו תשלח אותי לשחק בקבוצה בלי קהל, זה יהיה לי מאוד קשה. ברמה של דמעות".

בואו נדבר על חלומות לעתיד: אתם רוצים לגדול איתנו, או שנורדיה זאת תחנה בדרך?

גובזה: "כל שנה אומרים שזה השלב להשתדרג, אבל אני מנסה ליהנות מכדורגל כמה שיותר. אני לא יודע מה יקרה עוד שנה-שנתיים, לא חושב על זה. אני חושב על הרגע; חשוב לי ליהנות מהכדורגל, לשמח את האוהדים ואת עצמי. פעם היית חושב 'מתי אפרוץ', אבל עכשיו זה לא מעסיק אותי".

כשאתם רואים שחקנים בליגות המובילות, שאלו המקומות עם הכסף והעניין, זה לא מדגדג לכם?

היילה: "קודם כל, אני שחקן כדורגל, ואף שחקן לא יכול להגיד לך שהוא לא רוצה את זה. החלום הכי גדול זה להגיע לליגת העל ולפרוץ, ומי שיגיד לך שלא, שקרן. בכל תחילת שנה – וזה משהו למדתי גם כן מלאה גורליק – אני מכין פתק מטרות, עם הציפיות שלי לקראת השנה. אם אתן עונה טובה פה, השמיים הם הגבול. גם יכול להיות שאמשיך עוד עונה. הכול תלוי איך נראה, איזו יכולת נציג".

אבל אתה לא רואה בנורדיה רק תחנת ביניים.

היילה: "לא, זה אחלה בית לכל שחקן. זה מקום עם תנאים שאני חושב שגם בליגה הלאומית אין".

גובזה: "גם בליגת העל".

היילה: "יש פה מתחם אימונים שגורם לך להתבלבל. לא תראה קבוצות בליגה א' מתאמנות בתנאים כאלו. אתה לא תאמין כשתראה באילו מגרשים קבוצות אחרות מתאמנות".

גובזה: "זה נראה כמו מחנה אימון בחו"ל. הכול פסטורלי וגם אין פה קליטה בפלאפון".

היילה: "יש פה גם אחלה אנשים. אין סיבה שזה יהיה סתם תחנת מעבר. אנחנו באים, נותנים יכולת על המגרש, נהנים, שזה הכי חשוב, ומספקים את הסחורה, או לפחות משתדלים. זה יכול להיות בית להרבה שנים. אני לא שולל את זה".

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

ספטמבר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *