"אנחנו מציעים מענקי הישארות יפים, אבל שחקנים בכירים מפחדים לבוא לקבוצה במקום האחרון" – ראיון עם יוסי גורדנה, מאמן עירוני הוד השרון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

לא פחות מארבעה מאמנים הספיקו לעבוד העונה בנועלת טבלת ליגה א' דרום, הפועל עירוני הוד השרון. את העונה פתח על הקווים מי שהצליח להשאיר את הקבוצה בליגה אשתקד, דודו חלף. עד להגעתו של מחליף קבוע עמד על הקווים עופר בכר, ומשזה לא סיפק את הסחורה נקרא אל הדגל יוסי גורדנה. השם גורדנה נשמע מוכר לרוב חובבי הכדורגל הישראלי. גם בזכות אחיינו של יוסי, רועי גורדנה, המשחק כיום בבני יהודה תל אביב, אבל גם בזכות יוסי עצמו, שגדל באותה בני יהודה ובהיותו בן 17 אף היה שותף לאליפות ההיסטורית של הכתומים בעונתו הראשונה כשחקן בוגרים. הוא שיחק בשישה משחקים ואף הבקיע שער אחד.

צילום : אוסף אישי

 

בחזרה במנהרת הזמן אל שנת 2017 ואל נועלת הטבלה מהוד השרון. מאזן מביך של 0 נקודות ושני שערי זכות בלבד גרמו לראשי הקבוצה, שתקציבה עומד על כ-1,400,000 שקלים, לפנות שנית אל גורדנה. אלא שגם לאחר שני משחקים תחת הדרכתו של גורדנה, מאזן הנקודות המאופס נותר ללא שינוי. הבשורה היותר חיובית מבחינתו נסובה סביב העובדה שהקבוצה הוסיפה למאזנה עוד שני שערי זכות ושבמשחקה האחרון, בו אירחה את הפועל מחנה יהודה, אף השכילה לחזור מפיגור ולאחר מכן גם לשלוט דקות ארוכות במגרש. אם תהיתם, גורדנה, כבר בן 45 ועם עבר עשיר כמאמן וכשחקן, לא אומר נואש.

איך האווירה באימונים שלכם, בהתחשב במצב?

"האווירה קצת קשה. זה בטח לא נעים להפסיד כל שבוע. בכל פעם מחדש אנחנו נאלצים לעבוד על הצד המנטלי ולהרים את המורל לשחקנים. חלקם מעט איבדו את האמונה, אבל אני עושה את המקסימום כדי שנעמוד בכבוד. אני מזכיר להם שהם צריכים לכבד את המקצוע, את עצמם ואת בני המשפחה שלהם, שממשיכים לבוא למשחקים. אסור להם להתנהג כמו לוזרים ולהניף דגל לבן. גם אם חלילה נגזר עלינו לרדת, נעשה את זה בצורה מכובדת. אף קבוצה שעולה מולנו לא משחקת עם שני ראשים או עם ארבע רגליים, ככה שזה הכל עניין מנטאלי".   

אפשר לומר שאתם כבר בשלב בו אתם מתכוננים לעונה הבאה?

"לא, זה עדיין מוקדם. אבל אני חתום עד סוף העונה עם אופציה לעונה נוספת. ההנהלה טוענת שהיא רואה את העבודה שאנחנו עושים, ולכן רוצה שאם וכאשר נרד, חלילה, אני אכין את הקבוצה במטרה לעלות מחדש בשנה הבאה. אבל כמו שאומרים, עד שזה נגמר, זה לא נגמר".

טוב, הליגה עוד לא בחצי הדרך והפער ביניכם לבין המקום שמוביל למבחנים הוא 11 נקודות. כבר היו דברים מעולם.

"הבעיה שלנו היא פחות באמונה. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים להביא שחקנים שוברי שוויון, כאלו שהם מעל הרמה של הליגה. אנחנו מציעים סכומים יפים של כסף, כולל מענקי הישארות לא נמוכים, אבל ברגע שאתה במקום האחרון שחקנים בכירים נרתעים מלהגיע. הם מעדיפים ללכת על בטוח".

ובכל זאת הבאת ארבעה שחקנים.

"נכון, ועם זאת רוב השחקנים הם עדיין שחקנים צעירים ממחלקות נוער שונות באזור. לרובו המוחלט של הסגל אין ניסיון של ממש בליגה א'. הבאתי את החלוץ אור גירו וגם את נדים עודה מכפר קאסם כדי שיעבה את האמצע. שחקן ותיק ומוכר יותר שלנו הוא ליאור ראובן, אך לצערי הוא פצוע וניאלץ להסתדר בלעדיו בשבועיים הקרובים. שחקן פצוע נוסף הוא ירין אליאב, אבל אין תירוצים. אנחנו עושים את המקסימום עם מה שיש".

יש טעם לנתח את מה שנבנה כאן לפני שהגעת?

"כשלא בונים טוב מהיסודות, קשה לגרום לכך שהבניין יעמוד ישר. כשאין עמודי תווך, זאת בעיה".

כלומר, הבעיה היא בכל מערכי הקבוצה. זה לא עניין של הגנה או התקפה.

"בדיוק כך. וחסרים לנו במיוחד שחקנים בעלי ניסיון. בליגה הזאת זה קריטי".

אם כך, למה שחררת את דוס סנטוס, החלוץ ברזילאי וותיק שהגיע אליכם מבית"ר כפ"ס?

"אני לא שחררתי. הוא התאמן אצלנו במשך שבוע בפגרה וכבר העברנו אותו בהתאחדות, אבל יום אחד הוא אמר שהוא לא יכול להגיע לאימון כי הוא צריך לשמור על הילדים שלו, ומאז הוא הפסיק להגיע לאימונים. פשוט נעלם. אז כן, בהנהלה ניסו ליצור אתו קשר, אבל אני לא יכול להתחיל לרדוף אחרי אנשים. מי שבא עם רצינות ואהבה למקצוע, הדלת פתוחה בפניו".

ובסיטואציה הזאת, איך אתה מתכונן למשחק נגד נורדיה?

"אני רואה אתכם בווידאו ומכיר טוב את ציון זקן. גם התרשמתי מאד מהחלוץ שלכם, גובזה. אני כבר אמרתי לפני חודש שהסגל שלכם הוא לא סגל של קבוצת תחתית. בכל מקרה, אנחנו נשחק את המשחק הרגיל שלנו, כי בסופו של דבר אם אנחנו רוצים לשרוד אנחנו לא יכולים לבוא לעשות בונקר. אשתדל להשתמש בכלים שיש לי בצורה הכי טובה שאפשר, למרות שהם לא איכותיים כמו שהייתי רוצה. אני בהחלט קונה תיקו".

תגיד, למה בעצם פתחת את העונה בלי קבוצה?

"אימנתי קודם לכן במשך שנתיים בלזרוס חולון מליגה ב'. עם תקציב של כ–170,000 שקל בסך הכול פספסנו פעמיים את הפלייאוף העליון בנקודה אחת. גם זכיתי שם בגביע המחוז. בדקו לי השנה כמה אופציות בליגה א' ודברים לא הסתדרו, ומצד שני גם בליגה ב' נסגרו הדלתות במחוז הזה. ויתרתי על הצעות ממחוז צפון בגלל הנסיעות, אז העדפתי לחכות. כשקיבלתי את ההצעה מהוד השרון ראיתי בה אתגר, למרות הסיכוי הנמוך להישאר. זאת הייתה הזדמנות לצבור ניסיון ולהכיר מחדש את ליגה א', אחרי שלא אימנתי בה במשך שבע שנים".

צפרירים גם הייתה התחנה האחרונה בקריירה העשירה שלך כשחקן.

"שימשתי שם כקפטן בליגה הלאומית, ואחרי שהקבוצה ירדה אימנתי אותה בליגה א'. סיימנו במקום השלישי, למרות שעמד לרשותנו תקציב נמוך מאוד".

מה הרגע הגדול ביותר שלך כשחקן?

"רגע חזק במיוחד הוא השער שלי ישירות מהקרן נגד בית שאן. זה מה שהעלה את מכבי קריית גת לליגת העל במחזור האחרון של עונת 2000/1. וכן, לשאלתך – ניסיתי להבקיע. עם זאת, הפסגה בקריירה הייתה ללא ספק האליפות בבני יהודה, הקבוצה שבה גדלתי, ושבתקופה ההיא הייתה באמת שייכת לשכונה. האנשים בשכונה היו חיים אותה ביומיום".

צילום: אוסף אישי

נו, ולא יכלו לסדר לך שם איזה ג'וב במחלקת הנוער?

"יכלו לסדר, אבל אני לא רוצה לקבל תפקידים בזכות קשרים כאלו ואחרים. אני לא רוצה שידחפו אותי ואחרי זה אהיה חייב למישהו אחד או לשני. אני רוצה שייקחו אותי לאור היכולת שלי".    

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *