"אנחנו מתייחסים למשחק מול נורדיה כמשחק על עונה שלמה" / ראיון עם אהוד כחילה, מאמן דימונה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אוהדי בית"ר צעירים ממני זוכרים את אהוד כחילה כלוחם וותיק, שבע קרבות ועתיר שברים בארובת העין, שגם בגיל מתקדם המשיך להתאבד על כדורים ולעמוד בפרץ כדי לחלץ את בית"ר מהתחתית. עבור הצעירים עוד יותר שלא הספיקו לראות אותו רץ על הדשא טרח במיוחד והעמיד יורש. ואני? אשריי שזכיתי להשתייך לדור של ילדים ונערים שעבורם היה כחילה גיבור על, אחד מ-11 המופלאים בהרכב הפותח של בית"ר מודל 96/7 , זוכי האליפות השלישית, שהגדירה את בית"ר ירושלים כקבוצה של המדינה תוך כדי שהיא מבצעת עדכוני גירסה למילה "סטייל".

21 שנים מאוחר יותר, נחמד לגלות שהאליל מתקופת ילדות, שנחשב כבר אז לאחד הצנועים שבחבורה, זה שכוח העל שלו אינו ברק אלא גבורת גוף ומסירות נפש, לא איבד מנועם הליכותיו. ואולם, משהו בכל זאת השתנה: כבר מעל לעשור שהירושלמי השורשי מתגורר בב"ש ומאמן קבוצות מהדרום. לפני שנתיים הגיע לדימונה ובחסות ראש העיר בני ביטון, המשמש יו"ר הקבוצה בפועל, לקח את מ.ס המקומית מליגה ג' עד לליגה א' דרום, כשבמקביל הוא מדריך את אחת מקבוצות הילדים של המועדון העירוני. בקיץ האחרון קיוו בדימונה לתקוע יתד בפלייאוף העליון, אבל סדרת תוצאות לא טובות ממקמת אותה כרגע במקום הלפני אחרון. לא הרחק משם נמצאת נורדיה עצמה, שביום ראשון הקרוב תדרים לדימונה למה שמסתמן כקרב תחתית לוהט. לרגל המאורע, שוחחתי השבוע עם כחילה.

חלק א': על הקווים בדימונה – מה לא עובד שם?

אהוד, למרות התקציב המכובד, פתחתם לא טוב את העונה.

"אני לא יודע מה זה אומר 'תקציב מכובד'. תקציב שחקנים שלנו לא מגיע לחצי ממה שיש להרבה קבוצות בליגה, ובכלל זה נורדיה. לאחר העלייה מליגה ב' שחררנו 13 שחקנים משמעותיים מאוד מבחינת הקבוצה, והבאנו שישה אחרים שעל הנייר היו אמורים לחזק את הקבוצה ולשדרג אותה. אמרתי לא פעם ולא פעמיים, כמי שהוא האוטוריטה הבלעדית מבחינה מקצועית ושעובד ישירות מול ראש העיר, שגם נתן לי השנה את כל מה שרציתי מבחינת רכש, שהאחריות היא עליי. כמו שקיבלתי מחמאות על זה שקידמתי את הקבוצה 40 שנה קדימה, אני יודע לקבל את האחריות כשלא הולך.

אז מה בעצם לא עובד בדימונה?

"דברים לא מתחברים. התיאום בין השחקנים החדשים לבין הוותיקים עדיין לא עובד מספיק טוב. למרות זאת, אני יכול להגיד שאנחנו מציגים כדורגל מהטובים בליגה".

איך אתה מסביר את זה?

"קח, למשל, את המשחק נגד הכח רמת גן. במשך 40 דקות היא לא עברה את האמצע והייתה ראויה לקבל 7 או 8 שערים. בכל זאת לא הבקענו, בעוד הכח הכניסה גול בבעיטה הראשונה שלה לשער. במחצית השנייה הכל הידרדר, עד שהפסדנו 3-0. דוגמא נוספת היא המשחק נגד בקעת הירדן: ישבנו על היריבה כל המשחק, כשהיא בעשרה שחקנים, ובכל זאת בדקה האחרונה בלם שלי עשה טעות קשה מאד בדרך ל-3-2 לבקעה, ובדקה ה-96 קיבלנו עוד אחד. מי כמוני יודע שמבחן התוצאה הוא הקובע, אבל הליגה עוד ארוכה".

ובינתיים אתם כבר משחררים שחקנים.

"שוחרר נכון לעכשיו רק דניאל דסאו. הוא לא שוחרר בגלל מצב הקבוצה, אלא כי הוא התקשה להתחרות על מקום בהרכב. הוא חשב כנראה שאם הוא בא מהליגה הלאומית אז הוא יקבל את חולצת ההרכב באופן אוטומטי, אבל אצלי זה לא עובד ככה. אצלי רק מי שמשקיע משחק".

השאיפה נותרה להגיע לפלייאוף עליון?

"אחרי פתיחה נוראית כזו קשה לדבר על פליאוף עליון. כרגע אנחנו מתייחסים אל עצמנו כאל קבוצת תחתית לכל דבר. המטרה היא לאסוף נקודה אחרי נקודה וכך לא להסתבך למטה. השנה הליגה מאוד מסובכת וצמודה, בניגוד לשנה שעברה, בה היה פער ברור כבר בתחילת השנה בין קבוצות התחתית והצמרת. אפשר לראות את זה גם אצלכם בנורדיה – ניצחתם בחוץ את הכח ושני מחזורים לאחר מכן הפסדתם למחנה יהודה".

אני מבין שאתה עוקב באופן רציני אחרי היריבות.

"אני עוקב אחרי כולן. מבחינתי, למרות שזו ליגה א', זו הליגה הראשונה בעולם".

צפית במשחקים של נורדיה?

"לא בכולם, רק במה שהצלחתי לראות. האמת היא שגם אנחנו, כמוכם, מצלמים את המשחקים שלנו. שלחתי למשחק הגביע שלכם נגד הכח נציג שלנו כדי שיעקוב. אני מכיר חלק גדול מהשחקנים שלכם, ובמיוחד את עאטף אבו בילאל, ששיחק אצלי מספר שנים ושתמיד הבאתי אותו לכל מקום אליו הגעתי. גם השנה הייתה על הפרק אפשרות שישחק אצלי, אבל הוא בכלל שקל לחזור לליגה הפלסטינאית. בסך הכול, יש לי הרבה חברים בנורדיה, כמו משה בן ארוש. אני שמח מאוד כשאתם מצליחים ומקווה שתמשיכו להצליח. חוץ מבמשחק נגדי…".

כיליד ירושלים, איך יצא שאתה מאמן בדרום וחי שם?

"קודם כל, התחתנתי עם באר שבעית במקור, וכשניתנה לי האפשרות ב-2004 לאמן את מכבי ב"ש בליגה הלאומית זה מאוד התאים לי. עם זאת, אני מדי שבוע מגיע לירושלים, חי את העיר ומבקר את ההורים וקרובי המשפחה. בזמנו גם הייתי מועמד לאמן את הפועל קטמון".

ובחזרה לדימונה, בעיתונות המקומית עוסקים בימים אלה החלטה שהתקבל כביכול במועדון לנקוט בסנקציות, כולל קנסות, כלפי שחקנים שיאחרו לאימונים. הרבה שחקנים גם נחשבים למי שנמצים על תנאי. למתבונן מבחוץ נראה שאתם בלחץ, ואולי גם מחפשים לערוך זעזועים.

"דימונה מקום מדהים, והרבה מאד אנשים מעורבים ומתעניינים בנעשה בקבוצה, וכמובן שלכל אחד יש מה להגיד. אני יכול לומר שבכל התקופה שלי בדימונה אף שחקן לא קיבל קנס על איחור לאימון. אנחנו מנסים לבוא לקראת השחקנים, וגם השחקנים כולם מקצוענים ומתאמנים כמו שצריך – אין אצלי עבירות משמעת. עם זאת, אם יש שחקן שיבוא אלי ויבקש לעזוב הוא ישוחרר במקום, אני לא אוהב להשאיר שחקנים בכוח".

כלומר, כל הפרסום הזה הוא עורבא פרח?

"שמע, מאז שעליתי לבוגרים של בית"ר בגיל 19 הפסקתי לקרוא עיתונים".

ובכל זאת, יש בוודאי מחשבות על שינויים כאלו ואחרים, לאור התוצאות.

"אני בהחלט רוצה לעשות מספר שינויים בקבוצה. יש לי תוכנית מגירה מסודרת, עם שמות שאני רוצה להביא ושמות שאני רוצה לשחרר. הצגתי אותה להנהלה, אבל הדברים קצת יותר מסובכים מבקבוצות רגילות. אם וכאשר הדברים יתאפשרו, נעשה זאת".

איך הדריכות לקראת נורדיה?

"ההתייחסות לזה היא כאל משחק על עונה שלמה. אנחנו חד משמעית באים לנצח, כמו שאנחנו באים בכל משחק".

חלק ב': בנימה אישית

בוא נדבר קצת על קריירת השחקן שלך. מי שחקן ההתקפה שהכי אתגר אותך כבלם?

"הייתי מציין שניים – דריקס וקוביקה. אבל אני יכול לומר שלא חששתי מאף אחד. כבר כשחקן, כמו שאני עושה כיום כמאמן, ערכתי עבודת תחקיר על כל שחקן יריב".

אז עוד הייתם שומרים אישית.

"הכדורגל השתנה מאז. לקראת סוף העידן שלנו, בתחילת שנות האלפיים, כבר עברנו לשחק עם שני בלמים באותו קו. כששיחקתי עם טרטיאק אני הייתי זה שנצמד יותר לחלוץ, והוא היה זה שקורא את המשחק בצורה פנומנאלית".

הסמל המסחרי שלך הוא ההגנה הבלתי מתפשרת. מצד שני, מיעטת מאד להבקיע בקריירה. זה משהו שהיה לך חסר? היית מקנא באלו שהבקיעו?

"אני באופן כללי לא בן אדם שמקנא. אני גם כל הזמן אומר לטל, הבן שלי, שלהבקיע זה בונוס וזה בכלל לא משהו שצריך להיות לו בראש. זה לא העיקר; העיקר מבחינתך כבלם זה שהקבוצה לא תספוג שערים, בטח שלא באשמתך".

והנה בשנה שעברה ראית את טל זוכה בגביע המדינה בטדי, דווקא במדי בני יהודה, והוא בשיאו. יש אולי קצת קנאה בבן שעל הדשא, כשאתה כבר לא יכול לשחק?

"תראה, אחרי הפרישה היו לי שנתיים מאד קשות. אף פעם לא הייתי שחקן של בילויים ומסיבות, הייתי מקצוען וכשפרשתי חסרה לי מאוד האפשרות לקום בבוקר כדי לקרוע את עצמי באימונים. אבל אני מעבר לזה. בטל בוודאי שאין לי קנאה. זכיתי שיש לי בן כזה, גם מבחינת האישיות שלו וגם מבחינת מה שהוא עושה על המגרש. אנחנו מדברים אולי 9 פעמים ביום ממוצע על כדורגל, אני מנסה לעזור לו בדברים הקטנים, ללמד אותו לעשות גם דברים אחרים ממה שאני עשיתי ולתרום לו מהניסיון שלי. בסך הכול הוא בדרך הנכונה. אם משהו צבט בכל זאת בגמר הגביע הזה, בו הוא נתן משחק אדיר, זה שאמנם המשחק נערך בטדי אבל טל לא היה במדי בית"ר".

המשפחה נשארה אוהדת בית"ר?

"אוהדי בית"ר שרופים. הדם שלנו צהוב, וזה לא דבר שיכול להשתנות".

אז אולי מזל שבית"ר לא עלתה לגמר ולא שיחקה נגד הבן שלך.

"אמרתי אז שאהיה מאושר אם בית"ר תהיה בגמר, ואז בכל מקרה אני אשמח מכל תוצאה".

טוב, אתה כבר לקחת מבית"ר גביע. ועוד עם הפועל.

"האבסורד הוא ששלושה חודשים לפני סוף העונה כבר סיכמתי עם אברהם לוי שאני חוזר בשנה שלאחר מכן לבית"ר, והיו אז הפגנות גדולות של אוהדי הפועל נגד האפשרות שאשחק בגמר. היו בטוחים שאמכור את המשחק".

אבל ניצחת ושמחת בלב שלם.

"כשאתה לוקח גביע האמוציות הן מאוד גדולות. שמחתי כשחקן שלוקח תואר. כשהגעתי הביתה הבנתי שאת התואר לקחתי מבית"ר. אבל זה הכדורגל".

מה אתה יכול לספר על בית"ר האדירה ההיא של שנות התשעים?

"היה לי הכבוד להיות חלק מהדבר הזה. הייתה לי הזכות להעניק אושר לכל כך הרבה אנשים ולהחזיר להם על האהבה העצומה שנתנו לי. אברהם לוי היה כמו אבא בשבילי. בכל ניתוח ובכל פציעה שעברתי הוא היה איתי. כשהייתי צריך כסף לחתונה אבל לא יכלו לתת לי את מה שהיו חייבים לי, הוא לקח הלוואה בעצמו כדי לדאוג לעניין עד שיארגנו את הכסף. בית"ר של אז הייתה משפחה".

אתה חושב שלבית"ר הנוכחית יש סיכוי לזכות באליפות כבר השנה?

"אין ספק שבית"ר של השנה מאוד כישרונית, אבל חסרים לה עדיין היציבות והיכולת להכריע משחקים שנמצאים אצלה בידיים. קח, למשל, את המשחק נגד קריית שמונה, שיכל להיגמר במחצית הראשונה ובסוף הסתיים בתיקו. אני מקווה שהקבוצה תמשיך להתקדם".

כמי שהתאמן אצל אלי כהן "השריף" במספר קדנציות ושקיבל ממנו את הצ'אנס הממשי הראשון בבית"ר, יש לך איתו קשר מיוחד. מה דעתך על האופן בו סיים את תפקידו בקדנציה האחרונה בבית"ר?

"דיברתי עם אלי לאחר הריאיון ההוא ב"ידיעות אחרונות". הוא לא התכוון בכלל לומר שהוא לא רוצה להביא לבית"ר שחקן ערבי. הוא הסביר שבשיקולי נזק מול תועלת, הבאת הצ'צ'נים הייתה טעות. אבל החליטו מה שהחליטו, וצריך לקבל את זה".

אז אלי כהן טעה?

"אלי טעה קודם כל בזה שלא התפטר ברגע שהביאו את הצ'צ'נים. לא חלילה משום שהם מוסלמים, אלא כי גאידמק הנחית אותם עליו מסיבות לא מקצועיות, במטרה ברורה להרוס את הקבוצה ולהתנקם באוהדי בית"ר על כך שלא הצביעו עבורו בבחירות לראשות העירייה, ואולי גם בשל אינטרסים כלכליים שהיו לו מול אנשי עסקים בצ'צ'ניה. אז אלי אמר מה שאמר בראיון, והדברים התגלגלו ויצאו מפרופורציה".

תשמע, אין ספק שזה נושא טעון בבית"ר.

"למי שלא יודע, יש מלא אוהדי בית"ר ערבים, דרוזים ובדואים. כל אחד מנסה למשוך את הדברים לכיוון שלו, אבל בסופו של דבר מי שקובעים הם בעל הבית והמאמן. ברור אם היום טביב יחליט להביא שחקן ערבי מסיבות מקצועיות, צריך לקבל את זה. ברור גם שאם בזמני דדש היה מביא שחקן ערבי, אף אחד לא היה עושה על זה רעש".

תחקיר: רונן שווידלר

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *