רטרוספקטיבה
איזה יום שישי היסטורי זה היה! המשחק שציפינו לו כל כך הרבה זמן, להגיע לחולון ולהראות להם מאיזה חומר קורצנו.
איזה יום שישי היסטורי זה היה! המשחק שציפינו לו כל כך הרבה זמן, להגיע לחולון ולהראות להם מאיזה חומר קורצנו.
שאלה פשוטה ובסיסית ששאל אותי אחד הבחורים שנשאר איתנו במגרש אחרי שהתבטל המשחק מול רחובות, גרמה לי לחפור לעצמי, חפירה
אז בסוף מצאנו את קריית עקרון. יצאנו לדרך בהסעה הירושלמית שלנו עם עמית הנהג הקבוע, שאחרי שלוש דקות נסיעה עשה
כבר אחרי אחת בלילה. בדיוק הסתיים דיון ארוך, מעניין וחשוב בוואטסאפ של נורדיה. מי בכלל יכול להירדם עכשיו? לכל אחד
את המשחק ביפו פספסתי, כולל שישה גולים ואחד שנפסל, ומה שמסתמן כאחת מתצוגות העידוד היותר מרשימות שהיו עד כה, אז
היה לי שבוע רווי בנורדיה מתחילתו ועד סופו. זה התחיל ביום שני באירוע "מדינת הכדורגל" אליו הגיעה גם נורדיה כדי
האתגר: לכתוב טור שבועי על נורדיה בלי ליפול למלכודת הקיטש הקבועה והמפתה כל כך. דרך הפעולה: הדרת מילים שהשורש שלהן
על יציע עץ רעוע, חורק ומתנדנד, במושב שכוח אל שאם לא הכדורגל אף אחד מאיתנו לא היה שומע עליו (לא
דמיינו לכם צמרמורות של אושר שמטיילות לכם בגוף, דמיינו לכם 11 שחקנים על המגרש שאפשר לראות את האנרגיות שלהם כמו
סוף סוף זה קרה, התאהבתי. כמה שניות אחרי שהכרנו שמעתי את הקליק הזה שכולם מדברים עליו, הרגשתי את אחד החדרים
חזון הקבוצה מבוסס על מועדון אשר ינוהל בשקיפות מלאה על ידי האוהדים, יחרוט על דגלו את ערכי המורשת הבית"רית ויפעל ברוחו של מייסד התנועה, זאב ז'בוטינסקי. קבוצה אשר תייצג נאמנה את הירושלמיות האותנטית, המשפחתית, החמה והאהובה שכולנו גדלנו עליה.