קיר הברזל – שי נובלמן משוחח עם ארטיום טרטיאק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

טרטיאק הוא שם מיתולוגי בכדורגל הישראלי בכלל והירושלמי בפרט. אני זוכר את הידיעה בעיתונות שבישרה על הגעתו לקבוצה של אחד, סרגיי טרטיאק, בלם אחורי, שאמור להכנס לנעליו של חנן אזולאי שנפצע ופרש שנתיים קודם לכן. דרור קשטן בקדנציה שניה בבית״ר ירושלים, הנחית בארץ את אחד הבלמים הגדולים ששיחקו פה ובכלל גדול בלמי בית״ר (לצידו של שאול המלך מזרחי) בכל הזמנים.

artium2

כמה משמח היה לגלות שלקבוצה החדשה ״בית״ר נורדיה ירושלים״, יש לא רק את סרגיי טרטיאק כמאמן, אלא גם בלם בשם טרטיאק, ולא סתם טרטיאק- הבן של אותה האגדה.

ארטיום טרטיאק, 26, גבוה וחסון, מספר 5 עם סרט הקפטן על זרועו, הוא אחד האחראים לממוצע הספיגה הנמוך של בית״ר נורדיה ירושלים עד כה. בתום הסיבוב הראשון של העונה הראשונה, רציתי לשמוע מה יש לכשרון להגיד, לשמוע קצת תובנות מקצועיות וגם להכיר את האיש.

טרטיאק ג׳וניור, שהתגלה כבחור חביב ביותר, סיים בדיוק משמרת עבודה, ופצחנו בשיחה.

אז איפה אתה עובד?
אני עובד בחנות אדידס בממילא ואני גם מאמן ילדים בבית הספר האנגליקני, ברחוב הנביאים, אם אתה מכיר. זאת קבוצה כדורגל מעורבת של ילדי שגרירים, ותיירים שמתגוררים כאן שהגיעו ממדינות שונות: צרפתים, ערבים, סקנדינבים. אני מתדרך אותם באנגלית.

זה ידוע ששחקני כדורגל בליגות נמוכות מחזיקים גם במשרה קבועה. וזה מאד מסקרן. כולנו יודעים שיוסי ועקנין הוא כבאי, אפילו שיר נכתב על זה, אבל מה עם שאר החברים?
אצלנו כולם עובדים. יש גם חיילים , כמובן, כמו יניב כהן או שלום דהן, ואפילו תלמיד כיתה י״ב – שקד זקן בן ה- 18.

במה עובד אמיר שווקי?
שוויקי מנהל את חנות הבגדים Celio בקניון מלחה, יוסי פרץ עובד בעירייה כמהנדס, גילי גור במשרד המשפטים.

אז יש לו ראש על הכתפיים
כן. כולנו עם ראש על הכתפיים. רובנו…

אם כבר מדברים על ראשים, נראה שלאחרונה הקבוצה בכלל עלתה בממוצע הגובה. שלום דאהן ואברמסון הצטרפו, מבשוב מקבל יותר דקות. קבוצה של נפילים.
( צוחק ) אם שמת לב, ההגנה שלנו הפכה עכשיו להגנה הכי גבוהה בליגה. האמת זה מצחיק, עכשיו בקרנות, כשאנחנו עולים כולנו להתקפה, הם(שחקני היריבה) מסתכלים ואומרים בפליאה : ״מאיפה באתם? מה אתם אוכלים שם?״ הם לא יודעים על מי לשמור, את מי לקחת.

בוא נוריד את זה מהשולחן כבר עכשיו , מה פרוש השם ארטיום?
אני אגיד לך את האמת, אני לא יודע. שאלתי את ההורים כמה פעמים וזה פשוט שם עתיק ברוסית. אין לזה פרוש. זה די נדיר להתקל בשם הזה, במיוחד באזור ירושלים.

איך זה להתאמן תחת אבא?
כולם אומרים לי ״בטח הוא עושה לך הקלות, מוותר לך״ אבל ההפך הוא הנכון. בגלל שאנחנו גרים ביחד, העיניים של אבא כל הזמן עלי, בודקות מתי אני הולך לישון. אני צריך לתת אקסטרא, פי שתיים יותר מעצמי , דווקא בגלל שאבא הוא המאמן.

הספקת לראות אותו משחק?
כילד קטן לקחו אותי לטדי, אבל לא אהבתי את זה, כי כולם היו עומדים ומסתירים לי. ילד קטן שלא רואה שום דבר, כל הזמן מנסה להציץ מאיזו פינה. לא יכולתי לראות את המשחק.

ליאור קן דרור סיפר לי שכשהיו פרסומים על מבחנים לשחקנים להצטרף לקבוצה החדשה , פנו אליך בלי סוף ,שחקנים בבקשות שתדבר עם אביך שיבחן אותם.
כן, הרבה פנו אלי ורצו להגיע. גם הרבה שחקנים לא מקצועניים, ילדים מהשכונה שלא היתה להם קבוצה. דווקא בהתחלה כשניסינו לגייס שחקנים, ודיברנו עם חברים שמשחקים בליגות הנמוכות כולם הרימו גבה, לא רצו או אמרו ״נחשוב על זה״.

אחרי הנצחונות במשחקי ההכנה, הם התקשרו בחזרה והודיעו שהם כן רוצים והיו מודיעים ש״ביום ראשון אנחנו באים לאימון״. היום זאת כבר קבוצה עם חשיפה מאד גדולה, ואנשים רוצים להגיע ולהיות חלק מזה.

artium1
צילום: לירן דורף

ארטיום טרטיאק החל את צעדיו המקצועיים במחלקות הנוער של בית״ר. הוא שיחק בקבוצות השונות עד שהגיע לקבוצת הנוער המיתולוגית שזכתה בדאבל. תפקידי הבלם היו תפוסים על ידי שמואל קוזוקין ומתן בראשי, כך שטרטיאק לא זכה לדקות משחק והחל במסע נדודים בשבילי הארץ. הוא שיחק קצת בנוער של אשקלון, עבר בנוער של הפועל ירושלים,שיחק בבוגרים של בקעת הירדן ונחת בסופו של דבר בהפועל קטמון.

כאחד ששיחק כבר בקבוצת אוהדים ועוד ירושלמית, אתה יכול לעשות השוואה בין השתיים?
קצת קשה לי להשוות. כשאני הגעתי לקטמון היא כבר היתה בליגה ב וקיימת מספר שנים. אז מן הסתם, מקצועית זה היה יותר מסודר. אבל ככה זה קבוצה חדשה שקמה. מבחינת האוהדים- גם בקטמון ראית את זה- אתה מקבל עידוד מהקהל, לא משנה מה התוצאה, מה קורה על המגרש, ממשיכים לעודד.

מה שכן, אני מרגיש שפה בבית״ר,אנחנו יותר קרובים לקהל, יותר חיבור איתם. אפילו יושבים בימי שבת על בירה בפאב של אמיל, דבר שלא היה לי אף פעם בקטמון. אמרתי לעצמי לפני שהגעתי לנורדיה, ״אם כבר לשחק איפושהו זה רק בקבוצת אוהדים. כי אחרת אין עניין. אם אין קהל- אין עניין״.

לקטמון היה כרוז?
אני חושב שלא. או לפחות לא כרוז כמוך, שמסתובב על המגרש ומכיר את כל השחקנים. אתה מכניס בנו מוטיבציה ולפעמים גם קורע אותנו מצחוק.

זה כי אני אוהב אתכם.
אוהבים בחזרה.

אז יכול להיות שאני הכרוז היחידי בליגות הנמוכות?
כן. זה בטוח. (צוחק) . אגב, החיבוק שאנו מקבלים מהאוהדים- גם אחרי התיקו מול גדרה, או אפילו מול רחובות, שזאת קבוצה שאני לא יודע איך לא הבקענו להם 6 או 7 – לא היה לנו , השחקנים, פרצוף לבוא אליכם אחרי המשחק. שתדעו שהתבאסנו בשבילכם.

אלו באמת היו משחקים שוברי לב. אתה יכול לנתח איך חטפתם את הגול השערוריתי מול גדרה בתוספת הזמן? חור בהגנה שלנו ושחקן שלהם שגם אם היה מנסה עוד חמישים פעם לבעוט הכדור לא היה נכנס.
אני חושב שזה היה גול טיפוסי לקבוצה שלא רגילה לליגה ג. כי אם תשים לב, כולם המשיכו לרוץ למעלה לתקוף ולנסות לתת את הגול השלישי, כשאם היינו עומדים כולנו מאחורה גם מאה שנה לא היה נכנס גול. זה מה שקורה בליגה הזאת, והספיגה היא תוצאה של חוסר נסיון של קבוצה.

אבל רובכם שיחקתם בליגות נמוכות. לא?
אני חושב שבהגנה, חוץ ממני, יוסי , גילי גור ומוטי כמובן, אף אחד לא שיחק בליגות האלה. שאר החבר׳ה הגיעו מקבוצות נוער או מליגות גבוהות יותר.
אבל אני חושב שכבר במשחק מול שמשון ראו שינוי. שהקבוצה למדה: עמדנו נכון, שיחקנו נכון טקטית, נתנו להם אשליה שהם שולטים במשחק כשאנחנו היינו בעצם אלה שקובעים.
זה היה המשחק הראשון שלנו בו השחקנים באמת הפנימו באיזה ליגה הם נמצאים ושיחקו חזק, פיזי, בלי פשרות.

אני מאד נהנה לצפות בכימיה שלך עם יוסי פרץ. הבלם הקבוע שלצדך
אני ויוסי שיחקו ביחד עוד בהפועל בקעת הירדן, יש לנו עבר משותף. אני מרגיש מאד נח לשחק איתו, אנו מכירים אחד את השני, מתואמים אפילו מבלי לדבר.

סכם לי את הסיבוב הראשון של העונה
אני חושב שבסיבוב השני תראו קבוצה הרבה יותר מאוחדת, לוחמת. הסיבוב הראשון היה השיעור שלנו, הלמידה, להכיר את הליגה. אנחנו גם התחברנו יותר כקבוצה: אם באימונים הראשונים של בית״ר נורדיה ירושלים היית רואה כל שחקן יושב בפינה לבד עם עצמו, אף אחד לא מדבר עם אף אחד, לא מכירים אחד את השני, אז היום זה כבר שונה. אנחנו קבוצה מגובשת ואני חושב שזה מתבטא כבר במגרש, אתה רואה משחק קבוצתי יותר, האימונים גם השתפרו ואני מקווה שנקרע את הליגה. מגיע למועדון הזה להיות במקום הרבה יותר גבוה.

מה הצבע האהוב עליך?
כחול.

מוסיקה
אני שומע הכל חוץ מרוק כבד. אבל בעיקר טראנס.

מי היה ז׳בוטינסקי?
התקלת אותי פה….(חושב) …זאב ז׳בוטינסקי….(חושב) …איזה פאדיחה…

ונסיים עם מסר לאוהדים.
שימשיכו לבוא ולעודד אותנו, ונקווה שנחגוג כולנו ביחד את העלייה בסוף העונה בפאב של אמיל.

אמן.

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

דצמבר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *