"ויתרתי על הצעות קוסמות יותר כדי להגיע לנורדיה" / ריאיון ראשון עם המאמן החדש שלומי עמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אנחנו נפגשים עם שלומי עמר בבית קפה לא רחוק ממקום העבודה שלו בעיריית ירושלים. השמועות על אופיו הקשוח כמאמן מקבלות צורה בלוק המוקפד שלו: בגדים מגוהצים, נעליים מצוחצחות, ופנים מגולחות למשעי. כבר אחרי כמה דקות של שיחה ניתן להבין משלומי שהוא מצטייר כמאמן כדורגל מאוד מגובש, אחד שיודע מה הוא רוצה ובעל דרך ופילוסופיה ברורה, שהגיע לבית"ר נורדיה כדי לתת לה קפיצה מקצועית.

שלומי, בוא ותעשה לנו היכרות איתך, כאדם וכמאמן
נולדתי וגדלתי בירושלים, אני איש ספורט בכל רמ"ח איברי. התחלתי לשחק בהפועל ירושלים מגיל 13, שיחקתי כפלימייקר ונחשבתי לשחקן מאד כשרוני. שיחקתי תשע עונות בקבוצה הבוגרת בין השנים 88 ל 96, בעיקר בליגה השנייה. סיימתי את הקריירה כשחקן יחסית בגיל מוקדם כי הבנתי שזה לא הולך למקומות שציפיתי, משום שנבניתי אך ורק על הכישרון.
מכאן הגיעה תובנה שתלווה אותי בהמשך גם כמאמן, והיא נכונה לא רק לתחום הכדורגל – באופן טבעי, כשמישהו נהנה מכישרון גדול, הדבר עלול לבוא על חשבון עבודה קשה. החכמה של המערכת היא בדיוק למנוע זאת. ההחלטה שלי כמאמן היא להתנהל למעשה בדיוק להיפך מאיך שהייתי כשחקן.
מיד עם הפרישה ממשחק הלכתי למכון ווינגייט כדי לעשות את הקורסים הרלוונטיים ולהתחיל לאמן. הייתי בין הראשונים בארץ שהוציאו את תעודת הפרו. עברתי בקריירת האימון שלי דרך חתחתים ולא קיבלתי שום דבר במתנה. עברתי בקבוצות, שימשתי כעוזר ובהמשך ניהלתי מחלקות נוער גם בהפועל ירושלים וגם בקטמון, ושימשתי כעוזר מאמן. היום אני כבר עשור ברציפות משמש כמאמן ראשי.

איזה הישג מקצועי תוכל לציין כמשמעותי ביותר בקריירת האימון שלך?
רוב הקבוצות שאימנתי עד היום היו קבוצות לא פשוטות מבחינת התקציב והיכולת להעמיד סגל ראוי, אם זו הפועל ירושלים, צפרירים חולון, מכבי שעריים או הפועל מרמורק. אימנתי בכל הליגות מלבד שתי הקצוות – ליגה ג' וליגת העל. הפילוסופיה שלי כמאמן אומרת שצריך להתנתק מכל המסביב ולהביא לידי ביטוי את הידע המקצועי שלי, ושהקבוצה היא גורם גדול בהרבה מסך חלקיה. היא זו שאפשרה לי לקחת קבוצות שהייתי צריך לבנות מאפס ולהביא אותן תמיד גבוה בהרבה ממה שהן ציפו. אני לא מאמין לא בתקציבים גדולים ולא בשחקנים יקרים, אלא באופק – שחקנים שרוצים להתקדם ושיש להם יכולת למידה. שחקנים שחושבים שהם כבר יודעים הכול לא יכולים לשחק אצלי. מי שיכנס לתלם שלי יקבל ארגז כלים מקצועי רחב מאד ויממש את הפוטנציאל שלו.

תוכל לציין שחקנים שעברו אצלך והגיעו לליגות גבוהות?
קח למשל את אופיר עמרם, שעבר אצלי במחלקת הנוער, היה שחקן מאד כשרוני. העברתי אותו סדרות חינוך לא קלות, אבל הוא לקח את זה למקומות טובים ובאופן יחסי מיצה את הפוטנציאל שלו, אף שלדעתי הוא יכול היה להגיע גבוה אף יותר.

ואיך הגיע החיבור שלך לנורדיה?
קודם כל אני ירושלמי, וכידוע אימנתי בשנה האחרונה גם כן בליגה א' דרום כך שאני כמובן מעורה במה שקורה סביב המועדון. מעבר לזה, אמנם וויתרתי על הצעות אחרות שאולי היו יותר קוסמות מבחינה כלכלית, אבל אני מאמין שיש לי פה הזדמנות להביא מעצמי את מה שאני יודע. אני מגיע לנורדיה בתקופה בה היא חזקה ובשלה מספיק בכדי לקבל ממני את אותו ערך המוסף שהיא צריכה כדי לעשות שדרוג מקצועי. נורדיה היא מועדון בתחילת דרכו שנמצא בשנתו החמישית. יש פה מעטפת רצינית, אני יכול להגיד שפגשתי פה בהנהלה אנשים ענייניים שבאים ממקום נקי בכדי לקדם את המועדון הזה, ובדיוק בשביל זה גם אני פה. אני חושב שמעבר למעטפת הקהילתית המחבקת, צריך להכניס כאן איזשהו רעל מקצועי. משהו קצת "רע" ואגרסיבי על המגרש, שלא צריך להיות סותר את מה שמסביב.

איך התרשמת ממה שראית מנורדיה בשנה שעברה כשפגשת אותה כמאמן שעריים?
קודם כל, אין ספק שהאווירה מסביב שנותן הקהל עושה טוב, זה שונה למשל ממה שהיה לי בשעריים, שם כשלא הולך יש הרבה רעל מסביב ובנורדיה זה שונה, תומכים גם כשלא הולך וזה חשוב מאד לשחקנים. ברמה המקצועית אני חושב שאפשר להכניס פה זרעים מקצועיים חזקים כדי לבנות משהו רציני לטווח הארוך.

נראה שבנית בשעריים קבוצה עיקשת, אבל כדורגל גדול לא ראינו ממנה. זה משהו שצפוי לנו גם השנה?
בוא נתחיל מלהעמיד את הדברים בפרופורציה הראויה: מלבד שתיים וחצי קבוצות בארץ, רוב הקבוצות הן חובבניות בהתנהלות שלהן. אין פה כדורגל גדול באופן כללי וזה נכון מן הסתם גם לליגה א'. הזכרת את המשחקים של שעריים נגד נורדיה, אבל גם במשחקים בשלב הפלייאוף לא ראית איזו איכות יוצאת דופן. זו ליגה קשה עם הרבה מגרשים שקשה לשחק עליהם. תוסיף לזה מיעוט של קהל ואווירה וזו התוצאה.

אמרת בעבר שאתה מעדיף תמיד לאמן קבוצות עם קהל
אם תראה משחק בין מכבי תל אביב להפועל ב"ש ללא קהל – תרגיש האווירה תהיה כמו באימון. כשיש קהל השחקנים נותנים יותר ומראים יותר מחויבות. מנגד, יש לי את היכולת להתנתק מהסביבה כשהקהל מלחיץ או מקלל. כל אחד עושה את העבודה שלו.

יצא לך שם של רס"ר באימונים
באופי הבסיסי שלי אני מה שנקרא זאב בודד. אני עובד עם הראש ועם הלב שלי, לא קיבלתי דחיפה מאף אחד. אני מעדיף להצליח לבד ולהיכשל לבד. אני מאד דוגל בכך ששחקנים צריכים להעריך את המאמן שלהם. אני חושב שאצלנו לפעמים קצת מתבלבלים בקטע הזה, לא אצלי. אני אף פעם לא אהיה חבר של שחקן, היחסים הם אך ורק מקצועיים. אם אנחנו מדברים על ליגה א', שם יחידות האימון קטנות יחסית – בסה"כ 6 – 8 שעות שבועיות – אז חשוב במיוחד להתמקד רק בעיקר ולהזיז החוצה את התפל, ואת זה אני מעביר לשחקנים טוב מאד. לצורך זה אני גם מחפש לבנות תמהיל עם שחקנים שידעו לעמוד בדרישות האלה. יש שחקנים שצריכים את החיבוק האישי. החיבוק שלי הוא מקצועי. אני יודע שאני נחשב למאמן קשוח וקפדן. אין לי שום סנטימנטים לשחקנים – אימנתי מאות וקידמתי עשרות ואין לי היום שום קשר לאף אחד מהם ברמה האישית. עם זאת, הגישה העניינית שלי לא באה מחוסר רגישות. אני פשוט בא במטרה להביא את הקבוצה להצלחה מקצועית. אם שחקן מסוים לא אוהב אותי ברמה האישית, אין לי בעיה עם זה כל עוד הוא מעריך אותי, מקבל את המרות שלי ומצליח לקדם את עצמו עם הדרך שלי.

יכול להיות שאם היה לך אופי אחר והיית יותר מחובר לאנשים היית מגיע יותר רחוק בקריירת האימון?
אין ספק שבכדורגל שלנו הקשרים החברתיים חשובים כדי להתקדם, ואני לא צריך לתת דוגמאות של מאמנים ספציפיים. מה שחשוב מבחינתי כשאני הולך לישון זה לדעת שהשיקול המקצועי שלי היה נכון, זה מבחינתי חשוב אפילו יותר מהתוצאה, כי התוצאה במשחק היא לעולם לא בשליטה שלנו במאה אחוז. מה שבשליטה שלי כמאמן ושל השחקנים זו הדרך והגישה ולכן הם החשובים ביותר. אני מאמין שכשאר התהליך הוא בריא – גם התוצאות בסוף טובות.

כמה זמן יוצא לך להשקיע בכדורגל?
המון. גם כשאני לא עובד פיזית, הראש תמיד עובד. הכול אצלי מסודר, אני יודע מראש איך יראה האימון בעוד חודש. מה שאני דורש מאחרים אני קודם כל דורש מעצמי – נאה דורש נאה מקיים. ברגע שאני עומד בסטנדרטים מסוימים אין שום סיבה שהשחקנים לא יעמדו בהם.

יש מאמן בארץ או בעולם שהוא מודל עבורך?
התאמנתי אצל המון מאמנים, ולצערי לא למדתי הרבה. אני אומר זאת בכאב. יכול היות שאם הייתי מקבל ערכים אחרים של ספורטאי הייתי מגיע למקומות אחרים. כל אחד בא עם מחשבה מסוימת על כדורגל. כשחקן לעיתים לא עשיתי מה שדרשו ממני ובכל זאת נתנו לי לשחק. אצלי כמאמן זה לא ככה. מאמן צריך לדעת איך הוא רוצה שהקבוצה שלו תיראה ועל סמך זה לבנות. לא פשוט לקחת 20 שחקנים ולבנות מהם קבוצה, כל אחד בא עם העניינים שלו, לכן המאמן צריך להיות חד, ברור ועקבי. אתה רואה כמה הדברים האלה קריטיים כשאתה מסתכל למשל על קבוצה כמו דימונה, שירדה ליגה עם תקציב גדול פי חמישה משהיה לי בשעריים. היו להם שחקנים טובים יותר משהיו לי, אבל כל מה שאני מדבר עליו בעניין הזה של דרך ותהליך פשוט לא היה קיים שם.

איך התחושה לעבור מהצד של הפועל לצד של בית"ר?
שוב, כיוון שאני לא עובד עם אמוציות, הדברים האלה לא משפיעים עלי. בגדול, מעולם לא אהדתי קבוצה מסוימת. העניין שלי בצפייה במשחקים תמיד היה ברמה המקצועית – להיכנס לראש של המאמנים ולנסות להבין למה עשו ככה ולא ככה. בכל אופן, לא חסרות דוגמאות למעברים חדים בין בית"ר להפועל. אפילו אורי מלמיליאן ויוסי מזרחי שהיו הכי מזוהים עם בית"ר אימנו בהפועל.

איך אתה רואה את העניין של קבוצת אוהדים?
כשקבוצה בנויה על אדם אחד, על פיו יישק דבר. פה יש מצב של מוסף לאהדה – כשאתה בא לתת למקום שהוא שלך באמת, העשייה וההתנדבות הרבה יותר דומיננטיות וזה גם יוצר אווירה אחרת.

מסר לאוהדים לסיום?
יש כאן מעטפת שהולכת וצוברת תאוצה. קהל שתומך שבא ממקום שלא אהבה לקבוצה. אני לא יכול להבטיח תוצאות, מי שמבטיח משקר את עצמו ואת האנשים סביבו. אני יכול להבטיח את מה שאני מבטיח תמיד – שתהיו גאים בשחקנים ובמחויבות שלהם למקצוע. לא יהיו כאן שחקן או שניים שסביבם תיבנה כל הקבוצה, וכל מי שישחק כאן ישחק אך ורק על סמך יכולתו המקצועית ומוסר העבודה שלו.

קרדיט תמונה ראשית: גיא בן זיו, אתר ONE

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

2 תגובות

  1. נראה מאמן ממש מצויין!
    כן ילכו וירבו כאלה מאמנים וככה הרמה של הכדורגל שלנו תעלה!
    חבל מאוד שמאמנים אלה לא באים לידי מודעות יותר ושיוכלו להגיע לקדמת הבמה!

    חשוב מאוד שהקבוצה הזאת תלך ותתקדם!
    אחרי שהבריחו את אלי טביב מבית"ר ירושלים ונראה שהמועדון הזה בדרך הבטוחה להתרסקות, חשוב שתהיה קבוצה שתלך ותשתבח כשהיא מתוצרת בית"ר ירושלים, ז'בוטינסקי וטרומפלדור!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *