נורדיה במכינה: חבר העמותה אורי קוטלרסקי חולק את חוויותיו מההרצאה בפני חניכי מכינת אדרת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

בערב יום רביעי, בירושלים הקרירה, נפגשנו אביב, ג'ניה ואני בכניסה ליער השלום לפני שיחה עם קבוצת מכיניסטים ממכינת אדרת. חמושים בפליירים חדשים במיוחד למטרה זו וחשוב מזה בהזמנות למשחק בית שניתן להמיר לכרטיס בקופות בטדי.

אחרי שהופתענו לגלות שהכניסה למתחם וכל השילוטים בדרך עד ה-"ספק אוהל ספק מבנה" שבו תואמה ההרצאה מעוצבים בצבעי צהוב שחור, ואחרי שלמכיניסטים לקח כמה דקות כדי לארגן את עצמם ב-70 מקומות הישיבה שהוכנו להם התחילה ההרצאה. יצא לי לצפות בהרצאה מהצד. הדבר הראשון שעלה לי לראש אחרי שכולם התיישבו בכסאות שלהם היה:"בוא'נה זה אשכרה 70 חבר'ה ואם נוסיף לזה את ה-60 שאלית דיברה איתם היום בצהריים בחטיבה בפלך זה 130 איש, ביום!".

שעה וחצי דיברו אביב וג'ניה מול המכיניסטים (חייב לציין שהופתעתי מאוד מרמת העניין והקשב שלהם). אביב סיפר על הסיפור האישי שלו, על איך התגלגל לנורדיה ומה היא בשבילו. במהלך כל דבריו של אביב עשה רושם שהשומעים די מרותקים, ואם היה לי ספק כלשהו אז הוא התפזר בסוף דבריו כאשר ביקש לשמוע שאלות. תוך שניות היה אפשר לספור מספר דו ספרתי של ידיים באוויר.

אחרי דבריו של אביב ונהר השאלות שהציף את המתחם דיבר ג'ניה. דיבר על ז'בוטינסקי, על בית"ר, על קבלת האחר ועל איך כל אלה באים לידי ביטוי במועדון לתפיסתו. גם בסוף דבריו צפו השאלות אחת אחרי השניה מהמכיניסטים שהיו צריכים לקום בשעת בוקר מוקדמת והדבר היחיד שמנע מהם לישון היה באותו רגע בית"ר נורדיה.

הופתעתי מהמכיניסטים, מעומק השאלות שלהם, מהחיבור שלהם לאקטיביזם, המחשבה הפתוחה על החברה, על הספורט, הגזענות והאלימות בספורט והמלחמה בהם.

אבל האופטימיות ששררה כל הערב הזו לא נעצרה כאן. מיד בתום ההרצאה אחרי שכל אחד קיבל עלון וכרטיס הזמנה למשחק בית יצאנו החוצה לדבר בזמן שהוגדרו למכינה זמנים. לפתע הגיח אחד משומעי ההרצאה מתוך המבנה במטרה להמשיך לדבר איתנו, אחריו הגיעו עוד כמה וכששוחררו המכיניסטים לשנתם הגיעו נוספים.

היו כאלה שרצו לשמוע עוד, היו כאלה שרצו לדבר, היו כאלה שלא מבינים צורתו של כדור מה היא אבל ביקשו לחזק. היו רבים שביקשו עוד כרטיס בשביל האחים הקטנים שלהם או ההורים והיו כאלה שביקשו מספר של מישהו מאיתנו כדי לשמור על קשר לקראת משחקים. אפילו אוהד קטמון היה שם שניכר היה עליו שהוא מאוכזב שנורדיה הגיחה לעולם אחרי יריבתה העירונית. רגע השיא היה כאשר נודע לנו שמי שהזמין אותנו למכינה היה היחיד בכל המכינה שהיה במשחק של נורדיה ובאותו רגע הבנו כמה משמעותיים מעגלי ההשפעה וכמה דלתות הם פותחים.

אמנם אינני בטוח שהצלחתי להדביק אתכם ברוח ההתלהבות והאופטימיות ששררה במפגש עם מכינת אדרת, אך מקווה שהצלחתי להעביר לכם לפחות מעט ממנה.

"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים".

יאללה בית"ר!

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

פברואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *