נורדיה פעם חמישים ושש / הבלוג של גלעד אימס

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

מוזר לנסוע לקריית מלאכי ועוד ביום חמישי בערב, לכן המשכתי לקריית גת. לא שזה פחות מוזר, אבל אם נורדיה משחקת שם זה מכניס קצת הגיון לסיפור. אז באנו. לא בהמונינו אבל רוב הגרעין הקבוע התייצב למשחק אימון ראשון לעונה.
המגרש נמצא במרחק שעה מתל אביב וממוקם בקצה שכונה די מוזנחת, שמזכירה במשהו את עקרון, אבל כיוון שאיש לא יודע איפה זה, אז אשווה אותה ללוד או רמלה, רק שכאן הדשא אמיתי, אין עמוד תאורה תקוע מול העיניים ויש יותר שורות ביציע, אם כי בקושי ניתן להבחין בהן מבעד לשכבת האבק העבה שמכסה אותן, וכעבור דקות אחדות גם אותנו. בהחלט אירוע לא מומלץ לאסתמטיים ולנמצאים בקבוצות סיכון כאלה ואחרות או לאנשים רגילים שחוששים לבריאותם.
המתקן הזה, שדומה לאתר בניה לפני הריסה עליו ייבנו יחידות דיור לזוגות צעירי הדרום, שברחו ישובי לכיש, ידע פעם זמנים טובים יותר. גם הקבוצה המקומית ידעה זמנים טובים יותר ובימי הזוהר שלה גירדה את תחתית ליגת העל. מאז הקבוצה זגזגה מעלה ובעיקר מטה עד שמצאה את עצמה צונחת בעונה האחרונה לליגה א' ולמשחק אימון נגד האריות מהבירה, שרגילים לאוויר הרים צלול ומתקשים עכשיו לנשום. אחרת אין הסבר מניח את הדעת ליכולתם החלשה של הצהובים. כלומר יש הסברים, חלקם אפילו הגיוניים. הסגל לא סגור, הקבוצה עדיין לא מגובשת, השחקנים לא בכושר, משחק אימון ראשון, השוער לא מבין עברית ועוד סיבות שונות ומשונות. אבל בינינו, זה לא נראה מעודד, במיוחד כשבעוד שבועיים עולים לגבעה לפגוש את הזאב במשחק גביע רשמי.
גם ביציע אין הרבה פעילות. אין תוף, אין עידוד מסורתי ושמח כמו שאנחנו רגילים. במקום זה יש שיעול טורדני ומציק ועיניים מגרדות. נראה שכולם משתדלים לא לזוז יותר מדי על מושבי הפלסטיק המתפוררים, בעיקר כדי למנוע מעננת אבק לעלות ולהפריע לשחקנים שלנו שרצים על הדשא ללא כיוון מוגדר, מוסרים לכתובת לא ידועה ובועטים סתם, כאילו רק כדי לצאת ידי חובה.
אפילו הערק לא מצליח להוציא מאיתנו שורה של שיר, שלא לדבר על פזמון. וכשלא מעודדים חוטפים. שער מקרי מפתיע את שתי הקבוצות ומעלה את המקומיים ליתרון. עד סוף המחצית התוצאה מוכפלת.
לפי ניסיון העבר, לפני שנה בדיוק בשלב זה התייצבנו באומץ נגד מרמורק, גם היא מליגה א'. הסיפור במחצית הראשונה היה דומה. אחרי ההפסקה התעורר האריה ובמשחק מדהים השווה את התוצאה.
עם תקווה זו החלה המחצית השנייה, שברגעים מסוימים נראה היה שהתסריט האופטימי ההוא חוזר על עצמו, אבל די מהר שקעו שחקני שתי הקבוצות במשיכת זמן מיותרת.
הערב החל לשקוע על הקריה. קרני שמש אחרונות התמסמסו לאיטן בין בתי השכונה וכדי לא להיכנס לחשכה מוחלטת, כיוון שאין תאורה במגרש, גאל השופט את הנוכחים וסיים את המפגש המאובק בניצחון קל למקומיים.
אני עולה על הכביש המהיר, מפעיל את הנהג האוטומטי ועוצם את העיניים. בפה עדיין טעם מר מהאבק, אבל גם קצת מהרמה. הגרון חנוק ויבש מהפגרה הארוכה. ארוכה גם הדרך חזרה למרכז, גם הדרך לליגה א' לא קצרה. אבל אנחנו נבוא, נשב על כל יציע שנתבקש, נעודד, נתמוך, נדחוף ונקווה לטוב. כי ככה זה כשאוהבים ללא תנאי.
אז אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון על המשחק הזה. לא משהו שנרצה להכריז עליו או לשמור לפנתאון. אפשר רק לסמן וי חלש ולהמשיך הלאה. מכאן אפשר רק לעלות.
.
אז יאללה בית"ר, נורדיה כמובן.

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

פברואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *