מאת: אבישי סלע 1. המצב בטבלה: בגדול, 9 מתוך 15 נקודות אפשריות זה הרבה, בוודאי לאור הציפיות שאיתן הגענו אל העונה הזאת. באשדוד ובכפר קאסם לקחנו

1 04:58. זו השעה המדויקת שבה קמתי ביום שישי. איכשהו תמיד בימים מתוחים ולחוצים אני קם הרבה יותר מוקדם ממה שאני צריך. עדיין שוכב במיטה.

יושב בשכונת התקווה ביציע, שוטף את העיניים בכחול ובצהוב, יפה בשכונת התקווה ביציע, אז.. איך זה ש לא מצליחים לתת פה גול באמת שהכל היה

יושבים שעות, מחכים שנורדיה תבואגובזה איש מפתח, רגלו בגול וכל גול בוענן סמיך על עיר הקודש ממלא זרקוריוסלע מסתכל בשעון ומפלבל בעיניומשרד בצפון, טיקולסקר בע"מ

ברגעים טרופים אלה, כאשר נדרש אוהד לסכם סיבוב משחקים, חייב אוהד לשאול את עצמו: לו היה פרופ' דוק בראון, עם הדלוריאן שלו, מגיע אליי אי

נפתח בקלישאה: לא, זה לא היה חוויה עוצרת נשימה כמו בשבוע שעבר. לא היו דמעות, לא חוויה חוץ גופית, לכל היתר קפיצה אקסטטית בגול של

פאסט פורוורד. זום אין. דקה 93. גובזה מוציא לאאוט. השופט שורק ומסמן לכיוון קו האמצע. אקסטרה זום אין. אני שם לב שהרגל והיד השמאלית שלי

חולצתי הקצרה עם הלוגו באמצע, צהרי יום שישי, והכנסת ברקע, כך ראית אותי ראשונה, תזכרי? והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים, כי אהיה בשבילך כמו