פתיחה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
בגיל 9 התחלתי לאהוד כדורגל.
הקבוצה הראשונה שאהדתי, הייתה כמובן בית"ר, כמו כל הילדים בבית הספר, כמו שאמי חינכה אותי.
אז כן, כמו כולם גם הייתי ילד קטן וטיפש, שקל לו להיגרר לשיר שירי נאצה לאנשים שבתכל'ס… הוא אפילו לא מכיר.
הייתי גזען וקיללתי – למרות שחונכתי טוב, לאהבת הבריות, אבל ככה זה – החברה מדרדרת את הפרט.
ואז התבגרתי, ולמדתי שלא כל מה שאומרים על מישהו, בהכרח נכון, ובאופן כללי – את כל מה שאני שומע, אני צריך לאמת. לראות כדי להאמין.
גיליתי שאני אוהב אנשים שתמיד "שנאתי" רק כי היו מהמוצא הלא נכון.
נגעלתי מהדרך שבה הלכתי, והתחלתי להשתנות למצב הנוכחי. התרחקתי מאנשים שהשפיעו עליי לרעה והתחלתי להכיר אנשים חדשים גם ובעיקר כאלו שכביכול לא אהבתי.
ובסוף, נגעלתי מהיחס לצ'צ'נים. התביישתי להיות אוהד בית"ר, כי זה מתייג אותך אוטומטית כ"ערס גזען", ומה לעשות, אני לא כזה!
ואז הגיע האירוע המכונן מבחינתי – זריקת האבנים על אריאל הרוש (שהיה והינו איידול מבחינתי, ודרך צפייה בו, למדתי עוד כמה דברים על תפקיד השוער).
באותו רגע החלטתי שנמאס לי, ואני מתנתק מהקבוצה גם אם זה יהרוג אותי.
ואז… גיליתי קבוצה של אנשים טובים. הם הזדהו תחת השם 'בית"ר נורדיה ירושלים' בעמוד הפייסבוק, תחת הלוגו ה"ישן" של בית"ר בתוספת כיתוב קטן "נורדיה".
התחלתי לקרוא קצת פוסטים בעמוד, וגיליתי פרויקט אדיר.
חבר'ה טובים שהתאגדו יחד כדי ליצור את הפרויקט ה… קדוש הזה, להקים מועדון אמיתי, בערכי בית"ר האמיתיים למען האוהדים ועל ידיהם!
זה נשמע לי קשה, אבל בר השגה. הרי רק לפני כמה שנים קמה קטמון, והאחים שלי נראים מרוצים שם!
אחרי זה, פניתי אליהם בהצעה לעזור במה שרק אפשר. הכרתי אותם אישית – פנים אל פנים או דרך הפייסבוק, והוזמנתי גם למסיבת העיתונאים בתור חבר עמותה.
הגעתי עם אבא שלי, אוהד הפועל קטמון ירושלים. אבא שלי אדם מבוגר, וסרגיי טריטיאק, הקואץ', ניגש אליו ולחץ לו יד בלי לחשוב פעמיים.
ראיתי את זה ונדהמתי מהאצילות שיש במאמן. הבנתי באותו רגע שאני במקום הכי טוב שיכול להיות – בבית.
יותר מדי אנשים קראו לי משוגע והזוי. אבל לא היה לי אכפת, אני הולך עם האנשים האלו, שעושים הכל כדי שאני אוכל להנות מכדורגל ולא לשנוא ולקלל.
אז כן, התאהבתי בנורדיה. התאהבתי באפשרות להיות במקום שכיף להיות בו. ביציע שלא מקללים בו ואפילו קללה הכי קטנה צורמת לכולם.
התאהבתי באפשרות להיות במקום שבו מכבדים אותי ואת דעתי גם אם לא מסכימים איתי. גם אם אני סתם איזה אידיוט, "ווירדו", "גזור"… או כל דבר אחר.
התאהבתי במחשבה שעוד כמה שנים, כשאתחתן ואביא ילדים, הם יחונכו לערכים של אהבה וטוב, ולא לשנאה ורוע.
התאהבתי בקהל האדיר הזה, במשפחה הענקית הזו שלי, כי הם המשפחה שלי. מה יותר כיף מלבוא ליהנות עם אנשים טובים ושרוטים (בקטע טוב), להריץ צחוקים, לשיר, ולקרוע את עצמי ולהיקרע מצחוק ושמחה 90 דקות?
התאהבתי בזה שגם בהפסד, גם בפיגור, אני מרגיש כאילו ניצחתי, כאילו אני מוביל. כי כל הקהל לא מספיק להתאבל על השער או ההפסד ומיד ממשיך לעודד.
בקיצור, התאהבתי.
אני אוהב אותך בית"ר.
בית"ר נורדיה.
הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

פברואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *