נורדיה בשבילי / רוני זבורוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

את לתמיד אצלי בלב

מהי נורדיה בשבילי?

 

ראשית – זוהי בית"ר נורדיה ירושלים.

לא סתם זהו שמה, יש בה את בית"ר – עבר מפואר שמבחינתי מתחיל אי שם בשנות השבעים, בהן הלכתי כילד עם אבי לימק"א; אח"כ שנות העדנה בהן שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", הרי הם מלמיליאן, נוימן ולוי כיכבו בקישור הקבוצה אשר הפכה להיות קבוצה השואפת מעלה ומככבת בעיקר בגביע (לרוב עד לשלבים הגבוהים אך מבלי לזכות) עד אשר חלה הפריצה עם הגעת היהלום שבכתר – אלי אוחנה. נכון שלפניו הקבוצה זכתה פעמיים בגביע (עונות 75/76 ו- 78/79), אך מרגע שאוחנה הגיע, הקבוצה פתאום נראתה אחרת ודיבור על תארים והשגתם לא היה רק בגדר דמיון.

ירושלים – הקבוצה שמה לה דגש על הקהילה בירושלים. אני יודע שיש שיאמרו שזה רק מליצה, אבל מי שמעורב בעשייה רואה את הפעילויות השונות שהמועדון שלנו עושה. אין ספק שיש הרבה יותר מה לעשות, העונה החולפת החלישה את כולנו בעיקר בגלל הקורונה, אשר הביאה עימה עוד חוליים רבים, בעיקר ניתוק הקהל מהמגרש תרתי משמע. עם עבודה של כולנו אנו נחזור הן למגרש והן לעשייה החברתית בירושלים.

ירושלים (פעם שניה) – ירושלים היא עיר מיוחדת, בה ערב רב של אנשים: יהודים ומוסלמים, חרדים דתיים לאומיים וחילוניים, אוהדי בית"ר והפועל (איך אפשר לאהוד את הפועל??) ועל כולנו לחיות יחד (נכון שאני כבר לא גר בירושלים, אבל רואה עצמי עדיין כירושלמי, רק ירושלמים יבינו זאת). ומי כמו בית"ר נורדיה ירושלים מייצגת זאת בצורה הברורה ביותר. במחלקות הנוער אני רואה כיצד ילדים מכל המגזרים משחקים ונהנים יחד, ולשמחתי אנו משתדלים ליישם זאת מידי עונה גם בבוגרת – מי שטוב משחק ולא מי שאמונתו היא באל כזה או אחר.

ו-נורדיה – זו הקבוצה שלנו. אנו האוהדים הקמנו אותה מאפס והפכנו לקבוצה לגיטימית בירושלים. זו קבוצה שאנו האוהדים מחליטים מה לעשות עם המועדון – אם זה פעילות של כלל האוהדים בגן סאקר עם הילדים (זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי למפגש שכזה, והפתיעה אותי החברותא בין כולם), אם זה איסוף מזון לכבוד החג, ואם זה פתיחת קבוצת פייבוקס ע"מ לרכוש עור לתוף שביציע. יש מי מאיתנו שהיו רוצים לקבוע "מי יהיו ההרכבים, מי יהיו השופטים ומי יהיו התוצאה" (מקווה שלא טעיתי בציטוט, כולל הטעות בעברית) – דבר שמדגיש עוד יותר את היותנו אוהדי בית"ר, אבל גם אם אנו לא מעורבים/מתערבים בהיבט המקצועי (ויש שיאמרו – טוב שכך), עדיין יש לנו לטוב ולרע יכולת להשפיע על איך תיראה הקבוצה בהווה ובעתיד. כל תוספת חבר עמותה אשר בעצמו גם פעיל במועדון יכול להביא לתגבורת של שחקן משמעותי במגרש. כל אוהד ביציע שמעודד ומדרבן את השחקנים, יכול להביא לנקודות כשחקן ה- 12 המשמעותי של הקבוצה (וכמובן שלהפך – העדר חבר עמותה/אוהד, מחליש את המועדון).

מה המשמעות "את לתמיד אצלי בלב"?            – אז ממש מילולית, המועדון מלווה אותי בכל מקום ובכל זמן. משרדי מעוטר בסמלים של הקבוצה (למשל בצמוד לתמונות משפחתי), בקבוק הבירה (הריק) של אביתר נמצא אצלי על השולחן במשרד, מסיכת הקורונה שלי (עד שאיבדתי אותה בתום מירוץ ירושלים) היתה אך ורק של המועדון – וכל זה מעורר שאלות ושיח של מי שנפגש איתי על מה זה "נורדיה" ולמה הקבוצה קיימת; וכן בזכות זה, מספר אנשים ביקשו שאעדכן אותם לגבי משחקי הקבוצה כדי שיבואו לפחות למשחק אחד.

ומה העתיד צופן לנו?

אין לי מושג. זה מה שיפה בספורט, אבל כמו שציינתי מעלה – זה תלוי בנו. בסופו של דבר יש לנו קבוצת כדורגל שאנו יכולים לעשות איתה הכל: יכולים לארגן ערבי אוהדים; יכולים לארגן סופ"ש באילת (שריינו את 24-26 לפברואר); יכולים לפנות לחבר ולהזמין למשחק; יכולים לפנות לבעל עסק קרוב ולהציע לתרום למועדון ו/או לתת חסות (יש לנו 9 קבוצות שניתן לתת להן חסות – בוגרים ומחלקות הנוער); יכולים להרים פייבוקס לכל מטרה שנרצה; ויכולים להגיע ליציע ולשיר כאילו אין מחר.

אני בטוח שאם נתגבר על העונה המסויטת שחלפה, ונחזק את היציע – אז תוך מספר שנים נהפוך להיות רלוונטיים גם לעליית ליגה וגם לדומיננטיות בעיר.

 

אז יאללה בית"ר!!! נורדיה ירושלים כמובן

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

ספטמבר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *