ז'בוטינסקי – עיתונאי, סופר ומחזאי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

ז'בוטינסקי גדל באודיסה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, וכבר מילדותו שלט ברוסית, יידיש, צרפתית, אנגלית ומעט עברית. הוא הכיר את מיטב ספרות העולם של אותם ימים (שייקספיר, פושקין ולרמונטוב).

בגיל 10 כבר שלח את ידו בכתיבת שירים ומכתמים ועוד כשהיה בן 16 פורסמה רשימה אקטואלית פרי עטו בעיתון היומי באודיסה.

ז'בוטינסקי הצעיר תרגם לרוסית מבחר קטעים משפות שונות ותרגום שעשה ליצירה "העורב" מאת אדגר אלן פו הגיע לידי עורכו של אחד העיתונים הגדולים באודיסה והוא מינה את ז'בוטינסקי לשליח העיתון בברן שבשוויץ

בברן הפך ז'בוטינסקי לציוני, ושם גם כתב את יצירתו הספרותית הציונית הראשונה, השיר "עיר שלום", ובסתיו של 1898 עבר ללמוד ברומא. 

איטליה והתרבות האיטלקית השפיעו על ז'בוטינסקי יותר מכל תרבות אחרת. 

הוא למד את השפה האיטלקית , למד לאהוב את האמנות החזותית והפך לבן בית בנבכי המוסיקה התיאטרון והשירה האיטלקית.

מאיטליה שלח ז'בוטינסקי, תחת שם העט "אלטלנה", מאמרים רבים לעיתונו באודיסה ובהמשך פרסם מאמרים בעיתונים בסנט פטרסבורג ובאיטליה עצמה. 

בשנת 1901 כשסיים את לימודי המשפטים ברומא הוצעה לו משכורת גבוהה כדי לעבוד בעיתונות באודיסה במשרה מלאה והוא קיבל את ההצעה ושב אל אודיסה.

באודסה של אותה שנה, כשהיה בן 21, הוצג המחזה "דם", המחזה הראשון שכתב ז'בוטינסקי לתיאטרון, ובשנה שלאחר מכן הוצג מחזהו "לאדנו" ("הכל בסדר"), והוא המשיך ביצירתו ובכתיבתו העיתונאית העניפה.
בגיל 23 יצא לבאזל אל הקונגרס הציוני השישי ואחריו עבר לסנט פטרסבורג שם הצטרף למערכת העיתון הציוני 'ראזסוייט' ('השחר'), ז'בוטינסקי היה לאחד מהבולטים שבכותבי העיתון וטורי הדיעה שלו פורסמו בו על בסיס קבוע. במקביל כתב גם בעיתון הרוסי הרדיקלי "רוּס" ולמרות הכחשותיו את העניין, ז'בוטינסקי נחשב כעומד בשורה הראשונה של עיתונאי רוסיה של אותם ימים.
ב-1907 יצא אל וינה ובה הרחיב עוד את השכלתו הספרותית, למד גם צ'כית וקרואטית ושיפר את יכולותיו בעברית, ומשם עבר לאיסטנבול ושימש בו זמנית כעורכם הראשי של 4 עיתונים ציוניים (שניים בצרפתית, אחד בלאדינו ואחד בעברית). אחרי שנתיים חזר אל רוסיה ובה תרגם מעברית לרוסית את שירי ביאליק, קובץ שהפך לרב מכר. בשנים אלה הפך ללוחם בעד השפה העברית והכללתה כשפת הלימוד בבתי הספר במזרח אירופה.
עם פרוץ מלחמת העולם נסע ז'בוטינסקי מערבה כדי לסקר את החזית המערבית של המלחמה עבור עיתון "חדשות מוסקבה", מהמכובדים שבעיתוני התקופה. במשך שיטוטיו משטוקהולם ועד תוניסיה ומליסבון ועד פאריז פרסם ז'בוטינסקי רשומות רבות ותרגם לעברית מבחר משירי המשורר בן פרואבאנס פרדריק מיסטראל. בהמשך הקים ביחד עם יוסף טרומפלדור את הגדודים העבריים בצבא האנגלי והקדיש את עצמו למלחמה בצד בעלות הברית ושהה בעיקר בא"י ומצרים.
בארץ לאחר המלחמה נמנה ז'בוטינסקי על מערכת עיתון "הארץ" ובו פרסם שלל מאמרים. לאחר פרעות תר"פ (1920) נעצר לאחר שארגן כוח מגן להגנת יושבי הרובע היהודי בירושלים וישב בכלא עכו למשך שלושה חודשים. בכלא תרגם את אחת היצירות הקאנוניות של התרבות האיטלקית – "הקומדיה האלוהית" של דאנטה. בתרגומו הצליח ז'בוטינסקי לשמור הן את החרוז, הן את המשקל והן את מבנה היצירה – חריזה משולשת.

לאחר שחרורו עבר לוינה וממנה לפריז, אליה העביר את מערכת עיתון 'ראזסוייט' שהפך לשופר התנועה הרוויזיוניסטית וככזה פורסמו בו מאמרים רבים פרי עטו.

בפריז פתח ז'בוטינסקי  יחד עם העיתונאי והמתרגם ד"ר שמואל פרלמן את הוצאת הספרים "הספר" בה פורסמו בין היתר האטלס העברי הראשון וכן תרגומים לספרי שרלוק הולמס ועוד…

האטלס העברי הראשון, 1925.

לאחר הפיצול בציונות והקמת הציונות הרוויזיוניסטית הוחרם ז'בוטינסקי על ידי רוב עיתונות התקופה, בזמן זה פרסם כספר את הרומן "שמשון" (שבמקור פורסם בהמשכים בעיתון 'ראסזוייט').

הפעילות הציונית העניפה שנשאב אליה ז'בוטינסקי בשנות השלושים לא מנעה ממנו להמשיך ולפרסם, בשנת 1933 הוא הוציא לאור את הרומן השני שלו "חמשתם".

ז'בוטינסקי הותיר אחריו כמות עצומה של מאמרים וכתבות, חלקם בנושאים אקטואליים וחלקם בנושאים כלליים של פרוזה או של תרבות כללית, שני רומנים ותרגומים משפות שונות לעברית ולהיפך.

בנוסף לכתיבתו העיתונאית והספרותית ושלח ז'בוטינסקי את ידו גם בכתיבת שירה, בין המפורסמים שבשיריו הם שיר בית"ר, שיר הנדר, שיר אסירי עכו, שיר אל-על ועוד.

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

אוקטובר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *