והוא בא בדיוק בזמן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אז בסוף מצאנו את קריית עקרון. יצאנו לדרך בהסעה הירושלמית שלנו עם עמית הנהג הקבוע, שאחרי שלוש דקות נסיעה עשה לנו הפתעה ושם לנו את "המרוקאים". אמנם הגירסא הפחות אהובה עליי (מהקזינו) אבל מרוקאים זה מרוקאים אז התחלנו חאפלה תוך כדי נסיעה, שכללה צעיפים על הצוואר, על המותניים וכאלה שהתנופפו באוויר.
היה חשמל במגרש והיה חשמל ביציע, תפסתי לי מקום במרכז הגוש (טיפה למעלה כדי שאני אוכל גם לראות משהו, בכל זאת כבר מזמן לא מטר תשעים) ומצאתי את עצמי שרה ומקפצת עם כולם, ובעיקר- נהנית מכל שנייה. זהו, החיבור הגיע וכולם מסביבי הם חברים שלי, כאלה שמסתובבים אליי בגול ומזנקים עם חיבוק. היציע של המשוגעים הפך לקומפורט זון שלי פתאום, לנקודה של אנשים ורעש שאני מתמגנטת אליה בלי שליטה.
איפה היינו? אה, בחשמל. אז היה חשמל והיו ניצוצות והיו שלושה גולים ושלושה מבקיעים שרצו אלינו והיה אפשר לראות בקלות כמה שהם שמחים לגרום לנו לנחת.

אבל השיא, שמבחינתי שבר את כל שיאי השמחה והעונג היה בסוף המשחק. לראות את לי-אור מזנק על הגדר ורוקד כאילו משהו בו התפוצץ, אמיר שהדליק את כולנו עם שיר שלוש, מוטי שקפץ על הגדר וניער אותה כאילו אין מחר, אביתר ויניב רוקדים על הדשא, ורגע השיא- הקפטן מבקש שנשיר את המרוקאים ושר איתנו את כל המילים.
אני לא יודעת איך לתאר את זה במילים מדויקות, אבל זה הרגיש כמו שילוב של היי ואקסטזה שמרטיטה כל שריר בגוף וממיסה אותו.

סופי שבוע תמיד היו החלק האהוב עליי בשבוע, אבל עכשיו לראשונה ימי שישי גוברים על ימי שבת בעיניי. אני מצפה לימי שישי האלה בציפייה חסרת סבלנות, לראשונה בחיי מבינה מה זו שביזות יום א' וחווה סוג חדש של אהבה שכמו כל אהבה מתחילה עם חששות וחוסר ודאות יחד עם התרגשות עוצרת נשימה, ואחר כך הופכת לכזאת שכבר קיבלה מקום של קבע בלב, והיא רגועה, שלמה ומרגשת.

תודה לך נורדיה, תודה לכם אנשי נורדיה שאימצתם אותי לחיק המשפחה ושאתם מלמדים אותי כמעט כל יום מחדש שני דברים:
1) שמשפחה אפשר גם לבחור.
2) שאין גבול לכמות הקלישאות שאנחנו יכולים להשתמש בהן כשאנחנו מדברים/ כותבים על נורדיה.

ועכשיו… איך מעבירים את השבוע כדי שיום שישי יגיע יותר מהר?

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

מרץ 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

2 תגובות

  1. קצר וענייני, ובעיקר מדויק. כל יום שישי כבר בנסיעה הביתה אני נכנס לקריז, וכמה שתתחמק מהקלישאות בהקשר של בית"ר נורדיה – אין סיכוי לא ליפול בהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *