איפה הכסף? ארז טיקולסקר מסכם ניצחון 1-2 על שמשון כפר קאסם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

מאת: ארז טיקולסקר

המחזור החמישי בליגות הנמוכות אמור היה להיערך בסוף השבוע. אמור היה. אז למה לא נערך? כי מחוזיאדה, או הסתדרותיאדה, נערכה במקומו, זה למה. בזק נגד אגד, מוניות הדר לוד נגד הסגל הזוטר של אוניברסיטת תל-אביב, והדרבי שכולם ציפו לו – נמל אשדוד נגד ועד עובדי קניון סטאר סנטר.

לכן, המחזור נדחה ליום שני. והמשחק שלנו, לא פחות, לא יותר, לא שעה מוקדם ולא רבע שעה מאוחר – ליום שני בשלוש וחצי פי.אם.

בן אדם חייב מבנה אישיות מיוחד על מנת ללכת למשחק ליגה א', ביום שני, ב-15:30. הוא חייב להיות אינפנטיל, זאת אומרת. וכך, התייצבו להם אוהדי נורדיה – אנשים בגירים במראם אך דפוקים בראש בכל היתר – במגרש "אבו חמיס", כפר-קאסם, למשחק מול שמשון המקומית. 

אז לא, גידי דמתי לא עלה בהרכב. גם יואל מסוארי לא. נדמה לי שגם מקומו של משה "קיש" רומנו נפקד הפעם. מי כן עלה? לא מעט. אל יקל הדבר בעיניכם. שלומי ארבייטמן, הוא ולא מלאך. סיראז' נסאר, הוא ולא שרף. מחמוד עבאס, הוא ולא אבו מאזן. כי זאת יש לדעת: שמשון כפר-קאסם היא, כך השמועה, סעיף נכבד בדו"ח הרווח וההפסד של איזו נסיכות, או אמירות, או משהו כזה. "איתחאד" היא הספונסר, וכדי לספור את המשכורות, כך שמועה נוספת, נדרש רקע של חמש יחידות מתמטיקה.

וממול, ממול עלתה למגרש נורדיה הצנועה שלנו, עם משכורות שגם תלמיד שלוש יחידות כושל, כמוני נגיד, מחשב בנקל ללא הטקסס-אינסטרומנט שלו, זה עם הנורות האדומות.

זה התחיל רע. בעיטה חופשית של נסאר נהדפה מהחיבורים על-ידי אמל חאיכ שלנו. אגב, אמל זה תקווה בערבית. סתם, שתדעו. עוד כמה כדורים שרקו, חלפו בסמוך, איימו ושאר פעלים. עד שהגיע הגול של אותו נסאר, והוריד את הקבוצות למחצית, כמו שאומרים, בתוצאה משקפת. אולי אפילו כזו שעשתה חסד עם בחורינו. נראה היה שהכסף עומד לנצח.

ואז, אז עלינו למחצית השנייה כמו מלוע, טוב, נחסוך את זה. עלינו מצוין. במקום מסירות ארוכות ששוהות באוויר זמן ממוצע של טיסה לאוסטרליה, התחלנו לשחק על הארץ. גול אחד של אמסי גובזה שלנו ממבצע חביב במיוחד שהשאיר אותו במצב נוח בתוך הרחבה, איזן (דור קונסטנטינוס, המכונה "קוסטה", החל במהלך, ויעקב מזרחי, המכונה "יעקב מזרחי", בישל). פתאום זה הרגיש כמו משחק שלנו. וזה היה משחק שלנו. דניאל טסאו, ווינגר במקצועו, פרץ באגף ימין, הגיע למצב מצוין, אבל העדיף לפרגן. לא היה חסר הרבה שיצטער על כך. אדי דדון, לוחם סיירת במשלח רגלו, וקצב, תרתי משמע, בכל יתר הזמן, הגיע אל כדור הרוחב, אך גמר אומר להחמיץ, ויהי-מה. הוא באמת ניסה. הגיע לכדור בתנועה לא הכי טובה, גלגל אותו במהירות של דה-שבו נטולת מצבר ובלי כבלים, התחנן לשוער שיעצור, אך לבסוף כבש. נדמה לי שזה היה עם המעי הגס.

הקבוצה הצנועה ניצחה את השקים של הכסף. הבחורים של שלומי עמר וציון זקן הוציאו עוד שלוש נקודות שהיו הכל, רק לא צפויות. תשע מחמש עשרה. כמו ששם נהנינו, לא סבלנו שנים.

יוראי מליח והחברים חוגגים עם הקהל בסיום (התמונה מתוך סרטון של תאאר זארו)

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

ינואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *