רן & רול / ריאיון עם הקפטן רן רול

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כשרן רול הצטרף לבית"ר נורדיה ירושלים, הוא ראה בכך סוג של סגירת מעגל. אמנם הוא לא נמנה על שחקני הקבוצה שגדלו בבית"ר (הוא גדל בכלל בהפועל חיפה), אבל עבור רול בית"ר ירושלים תישאר תמיד הקבוצה שמולה רשם את אחד מרגעי השיא בקריירה שלו כשחקן: ב-26.1.2015, כשחקן מכבי נתניה, הבקיע נגדה את שערו היחיד בליגת העל, בדרך לניצחון 0-2 (ליחצו פה לצפיה בשער).
הרבה מים זרמו בירדן מאז אותו שער שהבקיע רול. בקיץ האחרון, בגיל 31 ואחרי מספר עונות בליגה הלאומית ועוד אחת מוצלחת בליגה א' אשתקד, שהסתיימה בעליית ליגה יחד עם הפועל אום אל פאחם, הוא הגיע לעיר הבירה. תחת שרביטו של המאמן ארז בנודיס, שכבר כמה שנים מנסה לשכנע את רול לשחק אצלו, הקשר הוותיק לקח במהרה את המושכות, ואף מונה לאחד הקפטנים של הקבוצה.

שלום רן, ספר קצת על עצמך
אני בן 32 בחודש הבא. נשוי לאתי ואבא לאלמה, תינוקת חדשה בת 3 שבועות, אני במקור צפוני שגר כבר 10 שנים במרכז, כרגע גר כבר 3 חודשים בנתניה.

אתה נוסע כמעט כל יום מנתניה, 4 אימונים בשבוע ומשחק. נסיעה ארוכה איך אתה עושה את זה?
4 אימונים ומשחק כל שבוע, זו נסיעה ארוכה מאד. מתלווה אלי חן ראובן שמגיע מחדרה, ואנחנו אוספים את נבו מזרחי בתל אביב. ככה יש לנו אוטו נחמד ומשעשע בזכות נבו.

איך המתקן בעמק הארזים?
המתקן מדהים. עברתי כמה מועדונים, והתנאים במגרשים ובחדר ההלבשה הם תנאים של ליגת על. יש את האנשים היקרים שהם האוויר של המועדון. פסו שהוא בן אדם מדהים, אמיר אליהו האפסנאי שהוא חלק מאיתנו – שניהם דואגים שלא יחסר לנו דבר, אני חייב להודות שהגעתי למקום נפלא, עם מערכת שעוטפת את הקבוצה, וזה משהו מאד ייחודי בנוף של הכדורגל.

עברת הרבה קבוצות במהלך הקריירה אין ספק שגולת הכותרת היא מכבי נתניה.
היו לי שם שנתיים מדהימות, הגעתי למכבי נתניה בליגה הלאומית, עליתי איתה לליגת העל כשחקן מפתח בהרכב, ולא פספסתי אף משחק. שיחקתי תחת יוסי מזרחי והגענו לגמר גביע המדינה.

הבקעת בדרך שער נגד בית"ר ירושלים
נכון מאד, זה גם משהו סמלי בהגעה שלי לנורדיה, כי יש לי שער בליגת העל והוא נגד בית"ר ירושלים. שנה אחרי שהגענו כקבוצה בליגה הלאומית, לגמר גביע המדינה נגד קריית שמונה, עלינו ליגה. המשכתי עם נתניה בליגת העל תחת יוסי מזרחי, ובאמצע העונה הגיע רוני לוי וגם תחתיו שיחקתי כשחקן הרכב קבוע.

אנחנו שמחים שאתה איתנו, אבל מעניין לדעת למה אתה פה עם רזומה כמו שלך, לא המשכת בליגת העל או לפחות בליגה לאומית?
בעיקרון הגעתי לנורדיה בגלל ארז בנודיס. בשנים האחרונות ארז דיבר איתי בכל פגרה, וניסה לשכנע אותי לבוא לשחק תחתיו, וזה לא הסתדר כי היו לי הצעות יותר אטרקטיביות, כולל מהליגה הלאומית. אבל בוא נשים את הקלפים על השולחן, כרגע נותנים במה בעיקר לשחקנים צעירים בגלל החוק שכולם מכירים. אני חושב שהחוק פחות טוב לכלל הכדורגלנים, כי יש עוד שחקנים שעברו את גיל 23 שלא מוצאים את מקומם, ובגלל החוק הזה יורדים לליגה יותר נמוכה. רצו לחוקק חוק שישרת את הצעירים, אבל אני חושב שעשו את זה בפזיזות ולא חשבו עד הסוף.
אז כך מצאתי את עצמי בליגה א', ואני לא מצטער על זה כי אני בשנה שעברה היתה לי חוויה מדהימה באום אל פאחם. השנה ארז ביקש ממני להיפגש עם ראשי המועדון – אני מודה על שלא הכרתי את נורדיה לפני הפגישה, אבל אני יכול להגיד לך שאחרי שעה שישבתי עם ראשי המועדון, כבר חתמתי על החוזה. הבנתי בפגישה הזאת שנורדיה היא מקום עוטף וחם, ואלה דברים שחשובים לי אישית. היו לי הצעות אחרות עם שכר גבוה יותר, למרות שגם בנורדיה אני משתכר יפה, אבל באמת האנשים והרעיון בנוסף לארז שרצה אותי כל כך הרבה שנים ולא הצלחנו לשתף פעולה, גרמו לי לחתום על החוזה ולהיות השנה צהוב שחור.

בוא נדבר טיפה על בנודיס, מה אתה חושב על שיטת האימון שלו?
מדובר במאמן שעלה ליגות ועשה עבודה מצוינת. אני חושב שלמועדון כמו נורדיה, ארז הוא האדם הנכון בזמן הנכון והוא האדם שהכי מתאים לתפקיד הזה. ארז הוא מאמן שנותן גב לשחקנים שלו, השיטה שלו היא קודם כל, לפני הכדורגל, לבוא ולתת את הלב והנשמה. כלומר, כשאתה יורד מהמגרש אחרי משחק, ולא משנה התוצאה, ואתה יודע שנתת מאה אחוז, זה מה שארז מחפש. כמובן שבמקביל הוא הביא שחקנים שיש להם קבלות ואמורים לעזור לקבוצה לעלות ליגה, אבל הדברים האלה מסביב הם לא פחות חשובים לארז כמאמן.

הקבוצה פתחה נהדר את משחקי האימון בשיטת היהלום שבה למעשה יש 7 שחקני התקפה כולל המגינים. שיחקתם ככה גם במשחק הגביע הראשון נגד הכח. ואז מגיעים לליגה ורואים שזה לא פשוט והשיטה לא מתאימה לליגה קשה כמו א' דרום.
כל מה שאמרת נכון, וזה משהו שקשה להסביר אותו. מבחינה מקצועית, שיטת היהלום פחות עבדה, הצוות המקצועי זיהה את זה ועברנו לשחק בשיטה אחרת, עם כנפיים. דרך אגב, אני שמח שעברנו לשחק בשיטה החדשה, כי בשיטת היהלום שיחקתי קשר 50-50 וזה לא התפקיד שלי, כשחקן כנף, שזה התפקיד הטבעי שלי, אני יכול לבוא יותר לידי ביטוי ולעזור לקבוצה.
אין ספק שאנחנו רוצים לשחק כדורגל שמח, לשחק כדורגל אטרקטיבי, כי אנחנו רוצים שהאוהדים יהנו, ישמחו ויהיו גאים בקבוצה. אבל זה לא יקרה כל משחק כי מה שהכי חשוב זה להשיג 3 נקודות. אני חושב שאנחנו כבר נראים יותר כמו קבוצה, ומראים המון אופי כשאנחנו כבר שני משחקים חוזרים מפיגור ומבקיעים 3 שערים. ראו את זה במשחק מול מרמורק: בסוף המשחק, במיוחד אחרי שבר הורחק ושיחקנו עם 10 שחקנים, ראו את הלב והנשמה של השחקנים וכמה אכפת להם. נתנו את הדם כדי להשיג ניצחון שלישי, במיוחד מול מרמורק, והוכחנו שיש לנו מה למכור.
אנחנו צריכים להישאר צנועים, אבל אני חושב שיש בנורדיה קבוצה מצוינת, חזקה עם צוות מקצועי מצויין, עם שחקנים מדהימים, עם חדר הלבשה בריא, עם הנהלה מדהימה ואוהדים שתומכים, אני חושב שזה מתכון מדהים להיות בצמרת בסוף השנה.

הפועל מרמורק מקום ראשון בליגה, 12 מ12 נק', כל יומיים מחתימים שחקן חדש, עם תקציב של ליגה לאומית. אני חושב שעשיתם להם שם בית ספר בעמידה טקטית, חוץ משני הגולים, הגיעו לנו שני פנדלים שלא נשרקו ועוד מצבים קורצים גם אחרי שבר הורחק, כיצד אתה מסכם את הניצחון?
הגענו למשחק הזה מוכנים ומפוקסים והעמידה הטקטית שלנו הייתה ברמה מאוד גבוהה. הגענו למצבים גם כשהיינו בעשרה שחקנים, יצאנו יפה מאד למתפרצות, שיחקנו בכלים שהיו לנו, עם עשרה שחקנים, כי שיחקנו 4-5-1.

איך אתה מגדיר את התפקיד של נבו במערך של 4-5-1?
בהתקפות כשהוא מצטרף הוא חלוץ שני, אבל במערך שסומן יוסי הוא חלוץ מטרה, נבו מאחוריו, אני בצד ימין וניסן דנון בצד שמאל. בעמידה הטקטית הזאת, נתנו לבלמים שלהם להניע את הכדור בלי לנסות ללחוץ אותם, ובעצם הקבוצה עמדה צפופה באמצע המגרש, וכך היינו יכולים ללחוץ את שחקנים שנכנסים לאזור חצי המגרש, ומצד שני, כמובן, לצאת להתקפות מהירות כשאנחנו חוטפים את הכדורים. למזלנו ולשמחתנו הצלחנו במחצית הראשונה להבקיע ככה שני שערים מהירים שהכריעו את המשחק.
הראינו לליגה שאפשר לנצח את מרמורק ואני שמח שעשינו את זה וחזרנו לעניינים. מציחיק אותי לומר "לחזור לעניינים" כשאנחנו רק במחזור החמישי. האמת שהשחקנים הרגישו לחץ מסביב לקבוצה. קיבלנו ריקושטים ששחקנים לא נותנים מאה אחוז, ולא מבסוטים מהם. אבל אחרי ארבעה מחזורים זה קצת מצחיק אותי. הליגה כל כך ארוכה, והיא כמו ריצת מרתון, שרק בסוף רואים את התוצאה. קצת הדהים אותי שאנשים מסביב מדברים על כך ששחקנים לא מתאמצים.

אז אם כבר נגענו בביקורת, בוא נדבר פתוח על הביקורות שהוטחו בקבוצה וגם בך אישית, המשחק החלש שלך בשכונת התקווה נגד יפו ובחצי הראשון נגד קרית גת כשאיבוד הכדור שלך כמעט עלה בשער השני (פגע בקורה במצב של 1:0 לקרית גת).
לגבי קרית גת, ב-15 שנות קריירה בקבוצות בוגרות בכדורגל, אני חושב שזו הייתה המחצית הכי חלשה שהייתי שותף לה כקבוצה והיא לא שווה התייחסות. אני כן רוצה להתייחס למשחק נגד יפו, זה משהו שאני מספר כאן לראשונה: לפני המשחק לא ישנתי יומיים, כי הבת שלי נולדה לפני המשחק, והייתי עם אשתי בחדר הלידה. ארז אמר לי שאחליט בעצמי אם אני יכול לשחק, מכיוון שהקבוצה חשובה לי והמועדון חשוב לי ואני אף פעם לא בורח מאחריות, החלטתי לשחק. אני לא מתרץ, כי בסוף אני משחק, וההחלטה לשחק היא שלי וצריך לנקות ממנה את כל הדברים מסביב כמו עייפות וחוסר שינה. ניסיתי לעשות את המקסימום במשחק נגד יפו, ויכול להיות שהביקורת של האוהדים נכונה במקרה הזה, אבל יש דברים מאחורי הקלעים שאנשים לא יודעים. זכותם של אוהדים להעביר ביקורת, אני לא מטאטא את הדברים מתחת לשטיח ומבין אותם, אבל שחקן כדורגל הוא בסופו של דבר בן אדם וצריך להבין גם את הדברים האלה.

עוד ביקורת שעולה נוגעת לשחקנים שבנודיס הביא איתו: שהוא שומר עליהם "בצמר גפן", הם תמיד בהרכב, הם לא מוחלפים. אתה מרגיש שהתחרות בקבוצה פתוחה והוגנת לכל שחקני הסגל?
אני לא יודע אם הספקת להכיר את ארז, אבל אצלו מי שראוי משחק. אני לא אומר שאלה שלא משחקים לא ראויים, אבל יש תחרות בכמה עמדות.כשמאמן בונה שלד, הוא חייב לתת לו לרוץ כמה משחקים, גם אם יש משחקים פחות טובים. יש שחקנים שארז מאמין בהם וחושב שהם צריכים להיות בכל נקודת זמן על המגרש, כי הם השחקנים המובילים, הם השחקנים שהוא הביא כדי להצעיד את המועדון הזה קדימה. אם היינו אחרי מחזור עשירי, הייתי מבין את הטענות האלה, אבל אנחנו רק בתחילת העונה.

יש לנו חוליית התקפה מבוגרת, אתה חושב שזה בעוכרינו?
ממש לא. יש בזה לדעתי יתרון עצום כשיש לך שחקנים עם ניסיון שחצו את גיל 30, זה בא לידי ביטוי במשחק. למשל יוסי אסייג שעם כל הניסיון שלו מחצי מצב עושה גול, אני לא חושב ששחקן צעיר יכול להגיע לדברים כאלה.

היה לך משחק מצוין מול מרמורק, התקפית ובעיקר הגנתית כשעזרת לליאור אסמרה מול הקיצוני אולי הטוב בליגה, אוהד אדלשטיין.
קודם כל אני שמח שיש אנשים שרואים את הדברים שהם לא גולים או בישולים, אלא עבודה ועזרה. אני שחקן שמביא קודם כל את האכפתיות, את העבודה, את העזרה לחברים שלי לקבוצה, לפני החשיבה שלי על גולים ובישולים. זה אפיין אותי בכל מקום שהגעתי אליו במהלך הקריירה, ויכול להיות שגם לי לקח קצת זמן להניע, כמו שאומרים. אבל ממשחק למשחק, אני חושב שאני מראה שאני שחקן שנכנס למשחק דרך העבודה, דרך חילוצי הכדור והעזרה, ואני שמח שרואים את זה.

יש הרבה מנהיגים בקבוצה. סרט הקפטן הוא אצלך ואצל אלסברי, אבל זו קבוצה מאוד בוגרת מנטלית, איך את הרואה את כל נושא המנהיגות בקבוצה כזו?
ראשית זדה הוא הקפטן הראשי, הוא איש יקר, בן אדם ענק ושחקן מצויין. הסרט נמצא אצלי, אצל בר ואצל זדה כשהוא משחק. וכשחקן שנמצא לא מעט במועדון, אני חושב שהכבוד כולו שלנו שהוא הקפטן שלנו.
לשאלתך, אני חושב שמנהיג לא צריך את הסרט. מנהיג הוא מי שלוקח אחריות ואכפת לו, זה מי שדואג ומכוון. אני חושב שאם יש לך כמה שחקנים שיש להם את כל האלמנטים האלה שהזכרתי, זה רק יכול לעזור, וזה פלוס גדול למועדון שיש לו שחקנים כאלה. זה דבר מבורך בקבוצה, שיש בה הרבה מנהיגים והרבה שחקנים שראויים להיות קפטנים. ארז בחר יותר מקפטן אחד, אז כנראה שיש משהו בקבוצה הזאת.

מתוך 13 שערים שנורדיה הבקיעה, אסייג כבש 9. אנחנו לא יכולים לאורך זמן לסמוך רק עליו, צריך מספרים גם משחקנים אחרים.
מסכים במאה אחוז שאני וגם שחקנים אחרים שמשחקים בהתקפה, צריכים להביא שערים ולהיות יותר דומיננטיים. אני שמח שנמצא איתנו החלוץ הטוב בליגה, ושיוסי מביא את המספרים שלו בקצב מצויין. אני בטוח שאנחנו נביא את המספרים שלנו. מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית, אני ממש לא לחוץ מזה

מה עם משחק ההגנה? אנחנו סופגים שערים מצחיקים ולא מחויבים במציאות
צריך לזכור שגם אם השוער או הבלם או המגן עושים טעות, משחק ההגנה שלנו מתחיל מהחלוץ, ולא משנה מיהו. נגד מרמורק כשעברנו לשחק יותר טקטי, שיחקנו צפוף ולא היו מרווחים בין הבלם לחלוץ, ראו את זה מצויין, ופחות נחשפנו לטעויות. הבלמים, היו יותר קרובים לקשרים, והקשרים היו יותר קרובים לחלוצים ולהיפך. נראינו אחרת, והיינו קבוצה שהיה יותר קשה להגיע מולה למצבים. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך ככה, ואז כמות השערים שאנחנו נספוג תרד, וגם כמות הטעויות תרד.

בין קרית גת למרמורק, הגיעה הדחה כואבת בגביע כשאתה הבועט היחיד שהחמיץ פנדל
אף אחד לא בא למשחק במטרה להפסיד. הגענו למשחק עם הארכה ופנדלים, ומאוד רצינו לנצח. אני חושב שגם במשחק הזה נראינו טוב יותר מאשר במשחקי הליגה שקדמו לו, אבל לצערנו הפסדנו. אני לא אוהב להפסיד, אבל אני חושב שמה שקורה, קורה לטובה, ועכשיו התפנינו רק לליגה וכל האנרגיות שלנו מכוונות לשם. שורה תחתונה – כולנו התבאסנו כשהפסדנו, במיוחד אני, כי החמצתי את הפנדל, וזה הפנדל הראשון שאני מחמיץ בקריירה שלי.

בשישי הקרוב משחק בית קשה נגד אשדוד, קבוצה חזקה עם הגנה שלא ספגה גול עד עכשיו.
זו אכן קבוצה חזקה. שיחקתי עם משה בן לולו בשנה שעברה באום אל פאחם, ועם שריקי במכבי נתניה, ועל אבירם ברוכיאן לא צריך לדבר – כולם יודעים מיהו ומה הוא יכול לתת לקבוצה. יש להם גם הגנה מאד חזקה. אני חושב שזה יותר קשה מהמשחק נגד מרמורק.

ואנחנו באים עם הרכב חסר, בר מורחק, גובזה בחוץ לתקופה ארוכה, חן ראובן יעדר, אסייג בספק גדול למשחק, אתה בעצמך לא בשיא הכשירות.
נכון, אנחנו באים קצת חבולים למשחק. אבל אני אשחק! שום דבר לא יעצור אותי. לגבי השאר לא משנה מי ישחק, הוכחנו שיש לנו מה למכור, אנחנו באים ומסתכלים לאשדוד בגובה העיניים. אנחנו משחקים בבית, ובאים בשביל לנצח, אני לא מתבייש להגיד את זה.

סוגיית המגרש – איפה אתה מעדיף לשחק בארזים האינטימי או במקדש הכדורגל בטדי?
אני חושב שנחמד לשחק בעמק הארזים וזה אחלה מגרש. במשחק מול מרמורק הייתה אווירה מדהימה, כשהקהל קרוב לדשא ומרגישים אותו יותר. בטדי זה יותר מרוחק ופחות אינטימי, אבל בסופו של דבר מבחינתי האישית, רק טדי, זה מקדש כדורגל ולשחק בטדי משחקי בית זה לא מובן מאליו.
מבחינה מקצועית, צריך להבין שעשינו תפנית, בגלל שיטת המשחק הטקטית שעברנו לשחק בה. באמת קודם, בכל פעם שאיבדנו כדור, נחשפנו להתקפה מסוכנת של היריבה. אבל המשחק נגד מרמורק, הוכיח שאנחנו אולי יוצאים לדרך חדשה, כשעמדנו בצפיפות מאחורי הכדור ואני חושב שיהיה יותר קשה לכבוש מולנו ולהגיע למצבים גם בטדי.

מי מהיריבות לצמרת ימשיכו איתנו עד הסוף?
זו שאלה קצת מורכבת כי במהלך עונה יש תקופות יותר טובות ופחות טובות. אני יודע שבליגות האלה יש מועדונים שברגע שיש תקופות פחות טובות, הם משחררים שחקנים, ורוצים לחשוב יותר לכיוון הפיננסי כדי לחסוך כסף, אז קצת קשה להגיד. אני חושב שאנחנו, מרמורק, אדומים אשדוד וכפר שלם – הן הקבוצות שיאבקו על המקום הראשון.

איך זה לשחק עם מטרה ברורה של עליית ליגה? מרגישים משקולות על הרגליים?
ידעתי למה אני נכנס. שיחקתי כבר בכמה קבוצות שזו היתה המטרה וידענו שיהיה לחץ. זה היה ככה במכבי נתניה, באום אל פאחם, בהפועל חיפה וגם בקריית אתא. אני חושב שאם כשחקן אין לך את האתגר הזה, ואת רצון להיות בקבוצה ששואפת להיאבק בצמרת ולעלות ליגה, חסר לך לחץ שאני קורא לו לחץ חיובי. זה כולל את האוהדים והתקשורת שמתמקדת בנורדיה כמועמדת לעליה, ואני חושב שזה הדרייב האמיתי בכדורגל. ההישגיות, הרצון הזה לנצח כל הזמן. לחוות עליית ליגה זה דבר מרגש ומספק.

אתה מודע לרקע להקמה של נורדיה?
אני מודע לסיבות להקמתה של נורדיה, ואני חושב שמדהים שאנשים מחליטים לעזוב את הקבוצה שהם אוהדים מילדות, ולהקים קבוצה שמראה על ערכים וקבלת האחר לא משנה מאיזה דת, גזע או לאום הוא. לדעת לקבל את האחר, ולהסתכל על אדם ולא לשפוט אותו על פי צבע העור שלו, או אם הוא נוצרי,מוסלמי או יהודי. חבל שקרה מה שקרה כשהגיעו שני שחקנים מוסלמים לבית"ר ירושלים, זה דבר שפוגע בחברה הישראלית, כי אנחנו נמצאים במדינה שיש בה הכל מהכל.
שיחקתי בקבוצות כדורגל ערביות – סח'נין, אח"י נצרת, ובשנה שעברה באום אל פאחם. אני יכול להעיד שבשנה שעברה בסגל של 18-19 שחקנים, 14 שחקנים היו יהודים. אום אל פאחם נחשבה הרבה שנים מקום מסוכן ליהודים, אני לא יודע אם בצדק או לא, ואני לא נכנס לפוליטיקה, אבל האנשים באום אל פאחם והשחקנים – הוכיחו אחרת. הוכחנו שבהחלט יש מקום לדו קיום ולאנשים משני הצדדים שרוצים לשתף פעולה, כי בסך הכל בשורה התחתונה, אנחנו בני אדם, ולא משנה אם אנחנו מוסלמים או יהודים, וצריך להסתכל על אדם באשר הוא. אז מצד אחד עצוב מה שקרה, ומצד שני נורדיה קמה וזה מסמל משהו מדהים ומבורך.

לסיום כמה שאלות ותשובות קצרות: אילו קבוצות אתה אוהד בארץ ובעולם?
אני מאוד אוהב כדורגל, יוסי אסייג אומר שהוא לא ראה שחקן שאוהב כדורגל כמוני. צוחקים עלי שאני כל הזמן מחכה לאימונים ומשחקים, ואין אצלי דבר כזה להוריד את הרגל מהגז. החיים שלי סובבים סביב הכדורגל גם בבית, אבל בארץ אין קבוצה שאני אוהד שלה. בחו"ל אני אוהד של מילאן מגיל צעיר. אני תמיד עוקב אחרי הקבוצה וצופה במשחקים שלה, גם בתקופות הפחות טובות.

מי הקשרים שהם מודל עבורך?
הם לא משחקים בתפקיד שלי, אבל אין ספק שמילאן בשנים הגדולות שלה עם פירלו, גאטוסו, קאקה, סיידוף ושבצ'נקו, היתה קבוצה אחת בדור. קשה שלא לציין את מסי ורונלדו, שהם שחקנים שגורמים לך לאהוב את המשחק.

במשחק האחרון היה לך מהלך "מסי" כזה שעברת את אותו שחקן פעמיים בהתקפה אחת.
אני מאמין שככל שהזמן יעבור, אתם תראו עוד מהלכים כאלה וגם גולים, וזה רק ילך וישתפר.

מה רן רול רוצה להיות כשהוא יהיה גדול? לחזור לליגת העל או לגדול איתנו בנורדיה?
קודם כל, רן רול רוצה להיות אבא טוב ואחרי כך להצליח העונה. אני אדם עם רגליים על הקרקע, אני רוצה להצליח השנה עם נורדיה ולהוכיח שמגיע לי להישאר במועדון הזה. אם וכאשר נשיג את המטרה, ברור שאשמח להיות חלק מהקבוצה גם בעונה הבאה, אבל כרגע העונה הזאת היא החשובה, ואנחנו מסתכלים על השנה הזאת רוצים שתהיה הכי מוצלחת שהיא יכולה להיות.

נסיים בכמה מילים לאוהדים לקראת אשדוד.
אני חושב שהקהל שלנו מגיע ותומך, ראינו את העידוד המדהים של הקהל במשחק האחרון, ואנחנו החזרנו על הדשא. מצפה לנו משחק מאוד מעניין ולא פשוט, אבל אנחנו ניתן את כל כולנו כדי להשיג 3 נקודות, גם בחום הצפוי בזמן המשחק. מקווה שנשמח את האוהדים שיגיעו וגם את האוהדים שיצפו מרחוק. אני קורא לכל האוהדים להגיע למשחק ואני מבטיח שהם יהנו מכדורגל טוב, ובעזרת השם מניצחון ועוד 3 נקודות.

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

ינואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *