רוקדים עם זאבים: אבישי סלע על ניצחון והמשחק המצוין מול גבעת זאב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

מה שמוזר בניצחון הזה, הוא שאין לו ארומה של ניצחון במשחק גדול. אין שם איזה רגע מיתי כמו השער של מזרחי בי"א. ואף על פי כן, ולמרות הכל, זה היה משחק גדול. גבעת זאב של פתיחת העונה הזאת היא צלע שלישית חזקה במשולש הצמרת (שלאט לאט גם מתחיל לברוח ליתר הליגה), קבוצה שעשתה ועוד תעשה בעיות. ומשחק כזה היה לכל הפחות אתגר. ועברנו.
ההיסטוריונים שיום אחד יכתבו את דברי הימים של בית"ר נורדיה יהיו חלוקים בדבר השאלה – כיצד בית"ר נורדיה עלתה למשחקי גב-לקיר? האם העונה הראשונה נחשבת? כי שם כל "משחקי העונה" נגמרו בהפסדים? האם ההפסד לגדרה בתחילת העונה שעברה נחשב הפסד במשחק גדול או לא? מי ידע בכלל שגדרה הולכת להיות כזו יריבה לצמרת? וגם העונה: האם הניצחון באשדוד נחשב כמשחק על, ואולי זה דווקא המשחק נגד קרית מלאכי שהכתיב את אופי הצמרת עד עכשיו – וכנראה עוד הרבה זמן?
מה שבטוח הוא שלמשחק טריקי כזה, מול יריב חזק, נורדיה באה לטרוף. עם שיניים חשופות. באה להתנפל. אפשר לדבר הרבה על הבליץ של 14 הדקות הראשונות, אבל משהו בי התרשם דווקא מ-76 הדקות שבאו אחריהן. כי להבקיע שני שערים תוך 14 דקות זה יפה (בטח לקבוצה שלנו שלא מרבה לכבוש בדקות הראשונות, ולוקח לה זמן "להתניע"), אבל אחרי הדקות האלה הדרך הייתה פרושה לגמרי לזאבים של מורדי ועקנין לתת שער אחד. שער אחד שיכול היה לשנות הכל. להכניס את הנראזורי לעניינים ולהוציא אותנו מפוקוס, להפוך את התמיכה הבית"רית האדירה לסוג של לחץ. וזה לא קרה. נורדיה עמדה יציבה מול ניסיונות ההתקפה של הגבע"זים, וגרמה לכך שגם שלושת הכובשים המצטיינים שלהם – פרנקו, אלקסלסי ומעל הכל ניצ'קו – לא הגיעו למצבים אמיתיים שסיכנו את בן אור.
מי שבלט במיוחד הוא פרדי ציון. קשה היה לשפוט עד עכשיו, כי לא ראינו אותו הרבה (ובצדק, כי הציוות אפרים-זקן עבד כל כך טוב), אבל אין ספק שסגולותיו נראות כהלכה בשני המשחקים האחרונים. יציב, נקי, עושה כל מה שבלם אמור לעשות – ולדעתי אפילו בלי עבירה אחת. שווה כל שקל ששולם עליו. נורדיה הצליחה להתגבר יפה על האלתור המסוים של רנדי/מנצור במרכז ההגנה ליד פרדי (בעקבות חסרונו של אלקבץ – שאמור לחזור בשבוע הבא), ושניהם גם כן תפקדו לא רע שם.
אפשר לציין גם את ציון זקן, ששוב הוכיח כמה המהלך של החתמת אלקבץ משמעותי – לא רק בעצם קיומו של אלקבץ בהרכב, אלא בהזזתו של זקן קדימה, כמנהיג אחראי בקישור שמחזק את כל חלקי הקבוצה; את אליאור משלי, עם שער רביעי בחמישה משחקים (וגם במשחק שלא הבקיע – בישל שער ניצחון); ואת שי נסים, שהיה כמעט בכל מקום ולא הפסיק להניע את ההתקפה. למעשה, כל הרביעייה ההתקפית – נסים, דרעי, משלי ומזרחי – סיפקו היום משחק מצוין. וכשהם אפקטיביים, נורדיה עולה על הלוח מהר וגם מצליחה לנצח.
ועדיין, מבט על תוצאות שאר העולם מראה ששוב קרית מלאכי מנצחת (ובקלות יחסית – הפעם 0-3 את בית"ר יבנה). זה יהיה קרב של "מי ממצמץ ראשון", עד למפגש השני בין שתי הקבוצות, בעיירה הדרומית, מחזור אחד לסיום הליגה הסדירה (והמפגש הזה בכל מקרה צפוי להיות קריטי, למעט תסריט בלתי סביר של התרסקות מצד אחת הקבוצות). זה הולך להיות מאבק לא פשוט, אבל מהמשחק הזה יצאתי אופטימי לגבי מה שתלוי בנו – יש קבוצה טובה שהולכת ומתחדדת, ומציתה את הדמיון כל שבוע מחדש.

ובהיעדר תקציר מצולם אנחנו ממליצים לכם להיכנס לסיקור המשחק המלא עם כל המהלכים וכמובן ריאיונות פוסט משחק עם השחקנים והמאמן משה סלמי באתר הכתב של אמיר ליברמן בלינק הזה

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

ינואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *