וקראתם דרור: ריאיון עם דרור ניר, השחקן המצטיין של הסיבוב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

מאת: אמיר אליהו

(צילום תמונה ראשית: גלעד אימס)

25.10.19, היכל הכדורגל המפואר של אזור. הפועל המקומית ובית"ר נורדיה ירושלים האורחת נפגשות למשחק במחזור השביעי של עונת 2019/20 בליגה א' דרום. הדקה ה-90 כבר יוצאת לדרך, כשהתוצאה מאוזנת: אזור 3, נורדיה 3. למרבית השחקנים על כר הדשא כבר נגמר האוויר בריאות, והסיכוי לחלוקת נקודות הולך וגובר. ואז זה קורה: עמית שפירא מנורדיה שולח כדור עומק לרחבה. דרור ניר, המגן השמאלי של הצהובים-שחור, חותך מהקו למרכז, משתלט על המסירה של שפירא ומוסר כדור רוחב נהדר לנבו מזרחי, שממשיך לרשת. 3-4 דרמטי, נורדיה שלנו חוזרת לירושלים עם 3 הנקודות. 

הרגע הזה היה אולי תמצית הסיבוב הראשון המצוין שניר סגר השבוע: הוא מבשל (באזור רשם אסיסט משחק שלישי ברציפות, ובסיבוב כולו בישל במישרין 5 שערים והיה מעורב בשערים נוספים), לא מפסיק לרוץ גם אחרי משחק שלם של מאמץ בלתי נגמר, ולא מסתפק בתנועה עד קצה קו האורך והגבהה לרחבה, אלא גם יודע לחתוך למרכז ולהגיש לחלוצים מסירות שלא יוכלו להחמיץ אפילו אם הם ממש יתאמצו. אלא שניר בולט לא רק בצד ההתקפי: לאורך כל הסיבוב, הראה לנו מס' 23 בצהוב-שחור שגם בצד השני של המגרש יש על מי לסמוך, כשהפך לאימתם של הרבה שחקני אגף ימין והקפיד להפגין משחק הגנה אחראי.

היציבות של ניר, שבלטה במיוחד על רקע חוסר היציבות של רוב הקבוצה בסיבוב הראשון, לא נעלמה מעיני הקהל, ובשבוע החולף הוא נבחר במשאל אוהדים לשחקן המצטיין של הסיבוב בשורות נורדיה. לרגל זכייתו בתואר, חבר העמותה אמיר אליהו שוחח איתו השבוע כדי לשמוע ממנו על הדרך הארוכה שעבר מאז ימיו במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, על ההסברים שלו לכך שעדיין לא הגיע לליגה גבוהה יותר, על הקשיים שעמה התמודדה הקבוצה מתחילת העונה ועל האופטימיות שלו לקראת ההמשך.  

הבחירה שלכם לשחקן הסיבוב. ניר במגרש בעמק הארזים (גלעד אימס)

דרור, ספר לנו על עצמך.
"אני בן 26, רווק, אבל יש לי חברה, ויש לנו קשר רציני. היא גם באה למשחקים. אני גר בחולון, ולומד במקביל לכדורגל תואר ראשון במכללת ויינגייט. אני עושה את זה כי אני רוצה להרחיב את האופקים, מתוך מבט לעתיד, כי בסוף הכדורגל ייגמר. מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול? לא יודע, אני מכוון גבוה גם מבחינת הכדורגל, ומצפה להתקדם בכיוון הזה".

ראינו את בני המשפחה שלך בחלק מהמשחקים. הם מאוד מעורבים, בעיקר אבא שלך.
"כן, כל אחד אוהב להשוויץ בילדים שלו…".

ניר גדל במכבי תל אביב. הוא שיחק גם בקבוצת הנוער, תחת הדרכתו של עמיר תורג'מן, ואף התחיל להתאמן עם קבוצת הבוגרים, אבל לא השתלב שם בסופו של דבר. ב-2012/13 רשם עונה ראשונה בבוגרים במדי בית"ר כפר סבא בליגה א' דרום. לאחר עונה אחת עבר להפועל מרמורק, שם שיחק תחת מיודענו ארז בנודיס, שכבר אז זיהה את הכישרון הצעיר. העונה המוצלחת נתנה את אותותיה, ובקיץ 2014 ניר חתם בלא אחרת מהפועל תל אביב. אלא שפציעה שעבר קטעה את התכניות שלו. במהלך עונת 2014/15 הוא עבר למחוז צפון, כדי לשחק במדי הפועל נשר. אחרי חצי עונה הוא השתדרג לליגה הלאומית, כשעבר למכבי הרצליה, אך עם זאת הוא מיעט לשחק בשורות הצהובים. לקראת עונת 2016/17 ניר חזר למרמורק ולליגה א', שוב תחת שרביטו של בנודיס, והיה גורם מרכזי בעלייתה של הקבוצה לליגה הלאומית. אלא שדרור עצמו נשאר בליגה א' גם בעונה שלאחר מכן, ויחד עם בנודיס עבר להרצליה – הפעם כדי לשורות הפועל המקומית ממחוז צפון. בעונה שעברה הוא עלה ליגה בפעם השנייה בקריירה, והשנייה תוך שלוש שנים, הפעם עם הפועל אום אל פאחם מליגה א' צפון. הקיץ הוא הגיע לבית"ר נורדיה לעונתו השביעית בליגה א', והרביעית אצל בנודיס – מאמן הקבוצה עד לפני שבועיים וחצי.

הרקע של דרור מלמד שהוא מקפיד להשלים עונה שלמה בקבוצה שבה הוא משחק, אך גם שמעולם הוא לא המשיך לעונה שנייה ברציפות באותה קבוצה: "חשוב לי מאוד לסיים משהו שהתחלתי, ואני תמיד משתדל לעשות את זה. למה אני לא נשאר בדרך כלל בקבוצות? יש הרבה גורמים שיכולים להשפיע על הדבר הזה, וזה לא רק אני בסיפור הזה. תמיד יש בתמונה קבוצות שונות, מאמנים שונים ושאיפות שונות. דברים פשוט מסתדרים בצורה מסוימת, ולפעמים הם לא מסתדרים כמו שאתה רוצה. יכול להיות שאם הייתי מקבל החלטות אחרות, הייתי מוצא את עצמי היום במקום אחר; יכול להיות שלא הייתי צריך לעבור ממכבי תל אביב ישירות לליגה א'. אבל להסתכל על זה בדיעבד זה טריקי ובעייתי. להתעסק ב'מה היה קורה אם…' זה לא נותן כלום. אני מעדיף להסתכל קדימה. אני אמנם מסתכל גם אחורה, כדי ללמוד ממה שעשיתי טוב ומה שעשיתי לא טוב, אבל אני משתדל תמיד להביט קדימה".

איך זה שעוד לא פרצת והגעת לליגה גבוהה יותר? אתה מגן שמאלי קלאסי, וזה תפקיד שמאוד חסר בכדורגל הישראלי.
"זאת שאלה טובה, ואני גם שואל את עצמי הרבה לגבי זה. אני באמת מנסה למצוא את הפתרון בעניין הזה. זה לא עניין של נוחות, להפך – אני מאוד שואף לליגת העל. ממה זה נובע? אולי החלטות לא נכונות, אולי זה מזל, אולי אני צריך מישהו שיסדר אותך ויכוון אותך למקומות הנכונים. יש הרבה גורמים". 

   
"למה לא פרצתי בליגה גבוהה יותר? גם אני שואל את עצמי". במדי הפועל מרמורק (קרדיט: הפועל מרמורק)

אז איך הגעת דווקא לנורדיה בקיץ האחרון?
"זה התחיל מארז (בנודיס), שרצה להביא אותי, אבל אז זה התקדם גם דרך חברים. שמעתי וביררתי על המועדון ועל האנשים שנמצאים בו, וראיתי שבאמת יש פה חיבור. אני אוהב להגיע למקום שאני רוצה להיות בו. בתור התחלה, זה נשמע לי מעולה".

נראה שהליגה הזאת קטנה עליך. זה גם מתבטא במספרים – אתה מבשל בכמות מרשימה, ולא פספסת אף שניית משחק.
"קודם כל, מחמיא לי מאוד לשמוע את זה. אלה דברים שנבנו עם השנים, מעבודה שאני עושה מגיל קטן, גם מול עצמי. אני גם יודע לתת לעצמי ביקורת עצמית בונה, מכיר בדברים לא טובים שעשיתי ומנסה לתקן אותם. זה בא עם השנים, בא עם מאמנים, ומחייב אותי לדעת להקשיב וללמוד. אני מנסה כל הזמן ללמוד מאנשים, ממי שרק אפשר, וליישם בהתאם. אני מאוד שומר על עצמי. אני מתאמן טוב ומקפיד על חיים ספורטיביים. כשצריך, אני מוסיף אימונים ו'אקסטרות' שיאפשרו לי להגיע למקום שבו אני אמור להיות". 

מה לגבי שערים? כבשת רק שער אחד בכל הקריירה (במדי בית"ר כפ"ס ב-2013/14). זה חסר לך?
"כן, אני מאוד רוצה להבקיע, ואני מנסה לשדרג את עצמי בעניין הזה, אבל צריך לזכור שרוב המגנים בעיקר מבשלים, וכובשים רק לעיתים רחוקות. אני רוצה לשדרג את הנתונים שלי, אבל מבחינתי גם לסדר גול למישהו אחר זה כמו להבקיע".

אפרופו לסדר לאחרים, רואים שיש לך תיאום מצוין עם יוסי אסייג.
"כן, שיחקנו ביחד, אני מכיר אותו ואנחנו בקשר מצוין. לשמחתי זה גם בא לידי ביטוי במגרש".

בוא נדבר על הקבוצה. משחק ההגנה לא ממש עובד, ואנחנו מדורגים רק במקום השמיני. אתה מאוכזב מהסיבוב הראשון?
"כן אני מאוכזב. ציפינו כולם שזה ייראה אחרת – מההנהלה, דרך המאמן ועד השחקנים וגם אתם".

יכול להיות שיצרנו רף ציפיות גבוהות מדי בקיץ, אחרי משחקי ההכנה המוצלחים ומשחק הגביע נגד הכח? אתם, השחקנים, הרגשתם משקולות על הרגליים?
"לא, אני לא מסתכל על זה ככה. היינו מודעים לכך שאלה משחקי אימון. תמיד קבוצות משתפרות ומתחזקות תוך כדי תנועה. גם קבוצות אחרות עורכות משחקי אימון, כך שכולם משתפרים. תמיד יש במשחקי האימון פן אחר. לא תמיד התוצאות שאתה משיג במשחקים האלה, אלה אותן תוצאות שתשיג אחרי זה בליגה. לפעמים משתמשים במשחקי האימון בשביל לעשות רוטציות וניסויים, ובינתיים שחקנים נכנסים ויוצאים. אני לא חושב שפיתחנו ציפיות גבוהות מדי. אני יכול להעיד על עצמי שבאתי לכאן כדי לעשות משהו, ובמטרה להביא את נורדיה לאן שציפו. לא סתם הגיעו שחקנים איכותיים, גם מחוץ ירושלים. יש מטרה שצריך להגיע אליה". 

מה לא עבד עם ארז? אנחנו יודעים שהוא עבד קשה, אבל לא הצליח למצוא את הנוסחה המנצחת.
"אין ספק שארז רצה מאוד והשקיע מאוד. הוא ניסה לעשות כאן משהו שיצליח. אבל לא תמיד מה שאתה רוצה גם מסתדר בפועל. זה נכון גם בחיים הפרטיים, ולא רק כאן. היה לו רצון מאוד גדול להצליח, הביאו אותו בשביל מטרה מסוימת, אבל לצערנו זה לא הסתדר".

למרות שאתם נהנים פה מתנאים מצוינים וממעטפת מאוד חזקה, זה לא הצליח מקצועית – גם מבחינת התוצאות וגם מבחינת היכולת שהצגנו במרבית המשחקים.
"עשינו סיבוב שלם, כך שיש כבר מה לסכם, ואני מבין מה אתה אומר; גם אני ראיתי את הדברים כמוך. אבל בסופו של דבר אנחנו לא משחקים נגד עצמנו, יש עוד קבוצות בליגה. ידעתי שתהיה ליגה חזקה ולא צפויה, יש כמה קבוצות שהצהירו מלכתחילה שהן רוצות ללכת עד הסוף, והן השקיעו הרבה כספים. זאת ליגה שבה כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה, וזה אתגר שכולם מתמודדים איתו".

איך אתה מרגיש שחדר ההלבשה מתפקד?
"יש לנו חדר הלבשה חבל על הזמן, עם אנשים טובים. יש כימיה טובה בחדר ההלבשה. כולם ביחד, אין לנו בעיות אגו. יש לנו הרבה שחקנים שיכולים לקחת את המושכות ולנווט. אלה מנהיגים חיוביים, שיודעים למשוך את כולם אחריהם".

גם העונה, נורדיה שלנו נעה בין שני מגרשים ביתיים – עמק הארזים וטדי. בעוד בעמק הארזים השגנו בסיבוב הראשון 4 נקודות מתוך 9 אפשריות, בטדי רשמנו ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים. עם זאת, קשה להתעלם מכך שמרבית המשחקים בטדי היו נגד קבוצות התחתית, בעוד שהמשחקים בעמק הארזים היו נגד שלוש מקבוצות הצמרת. אז היכן השחקנים מרגישים יותר בנוח? "ברור שמבחינתנו טדי עדיף. אנחנו קבוצה שבנויה על שחקנים שמשחקים את המשחק, שמתבססים על הנעת כדור ועל יכולות אישיות, ובמגרש כמו טדי זה יכול לבוא יותר לידי ביטוי, בזכות המשטח הגדול. טדי הוא אחד האצטדיונים הכי טובים בליגה, אז ברור שהוא יתרון מבחינתנו".

הבעיה הגדולה העונה היא משחקי החוץ, ואנחנו מתמודדים כרגע עם רצף של ארבעה הפסדי חוץ.
"חלק ממגרשי החוץ קשים יותר עבורנו, ביחס למה שאנחנו רגילים אליו. אבל אני מודה שאין לי יותר מדי הסברים למה אנחנו מנצחים במקום מסוים ולא במקום אחר. הנה, שיחקנו עכשיו באצטדיון רמת גן, ואי אפשר להגיד שזה לא אצטדיון טוב, שאפילו דומה לטדי".

נגד הכח היינו מאוד קרובים לכבוש, כולל מצבים נהדרים מתוך הרחבה. מה היה חסר?
"יש איזשהו דפוס מסוים: אנחנו משחקים טוב, מגיעים למצבים, אבל חסרים את הגרוש ללירה ולא נותנים את הגול. זה מה שקרה גם נגד הכח. לצערי גם חטפנו את הגול. זה משחק שיכול היה ללכת לכל כיוון – במחצית השנייה הגיע לנו לכבוש את ה-0-1. אם היינו מצליחים, האווירה הייתה שונה עכשיו: היינו 6 נקודות מהכח, והכול יכול היה להתחבר. גם עכשיו זה עוד יכול להשתנות.
כמו ביחס קריירה האישית שלי, גם כאן אני מעדיף להסתכל קדימה, ולקוות שכל המצבים הנהדרים שאנחנו מגיעים אליהם יתחילו להיכנס. עד עכשיו זה לא כל כך עבד לטובתנו, ולכן קבוצות שהן לא יותר טובות מאיתנו נמצאות מעלינו בטבלה כרגע. לא תמיד הקבוצה היותר טובה היא זאת שמצליחה להביא את הנקודות. אני מקווה שמכאן הדברים יאירו לנו פנים יותר, ושהמשחק הטוב שלנו יבוא יותר לידי ביטוי גם בתוצאות".

הדשדוש המקצועי נתן את אותותיו, ולקראת סיום הסיבוב המאמן בנודיס התפטר מתפקידו, כשבמקומו מונה ליאור זדה. שני המשחקים הראשונים, שכללו ניצחון 0-5 מוחץ על עירוני אשדוד והפסד 1-0 בחוץ למוליכה הכח רמת גן, העידו על שיפור מסוים. "האמת שזאת פעם ראשונה שאנחנו נפגשים", אומר ניר. "פגשתי אותו כמאמן של קבוצות יריבות, אבל לא הכרתי אותו אישית. אני מאוד מקווה שהדברים יתחילו להתחבר".

בתקופת בנודיס שיחקנו במערך של יהלום, כך שלא היה שחקן קישור איתך באגף. במערך החדש כן יש מישהו כזה. זה משהו שהיה חסר לך?
"זאת שאלה שלא אני צריך לתת עליה את התשובה. תמיד נוח שיש מישהו איתך על הקו, כך שהוא יכול למשוך את המגן ואני יכול לצאת קדימה ולבלבל את ההגנה. מצד שני, זה גם יכול להיות הפוך: כשכל הקו פתוח, זה נותן לי עוד אופציות – אני יכול לרוץ על כל הקו. כמו שאני נהנה כשיש איתי עוד מישהו על הקו, אני יכול ליהנות כשאין איתי מישהו על הקו, כי זה משאיר לי שטחים פתוחים. משני המערכים אני יכול להרוויח".


"מבחינתי, לבשל שער למישהו אחר זה כמו להבקיע בעצמי". חוגג עם אסייג (ינון פוקס)

אילו מגנים בעולם הם מודל לחיקוי עבורך?
"ברור שמרסלו וג'ורדי אלבה הם מגנים מעוררי השראה, ואלה השמות המובילים היום. וכמובן שרוברטו קרלוס הוא האגדה שלי עוד מתקופת הילדות. היו לו בעיטות מפחידות ברגל שמאל, הרמות מדהימות, ומה לא".

איך הכדורגל משפיע עליך?
"מי שלא מכיר את זה, לא יכול להבין את זה. זה משהו שאי אפשר להסביר. אני יכול להגיד שכל המשפחה שלי וכל המשפחה של החברה שלי נכנסה לזה. כשאתה מתחיל בזה אתה מגלה שזה כמו חיידק, אין מה לעשות. זה אמנם לא הכול בחיים, וצריך לדעת לעשות את ההפרדה, אבל זה משהו שיכול לתת סיפוק אדיר. כשטוב, כשהולך, כשאתה עולה ליגה למשל, זה שמחה וכיף מסוג אחר. גם לאוהדים יש השפעה מטורפת. זה גם ענף ספורט שנגיש לכולם – כל אחד היום יכול לקחת כדור ולהתחיל לשחק. לא צריך יותר מזה. כמובן שהדרך להצלחה היא לא פשוטה, וכאן נוצר תמיד הפער בין השחקנים לבין הקהל. אם הדברים היו עובדים טוב בקלות כמו בפיפ"א, זה היה מצוין, אבל המציאות היא אחרת. כשבעטנו לקורה נגד הכח, לא היה מחשב שיזיז את הכדור כמה סנטימטרים הצידה".

מהן המטרות שלנו לקראת הסיבוב השני?
"קודם כל, יש לנו השבוע משחק נגד בקעת הירדן, וזה יהיה משחק קשה. שיחקתי במגרש במושב תומר, וזה מגרש לא פשוט. באופן כללי, אנחנו צריכים להתרכז רק בעצמנו, לשמור על השקט, לחשוב תמיד רק על המשחק הקרוב, לנצח, ומשם להמשיך הלאה למשחק הבא. ברור שאתה צריך לדעת מול מי אתה משחק בהמשך, אבל אם תדע לחשוב תמיד משחק אחד קדימה ותנצח אותו, אתה גם תעלה ליגה. ככה אתה אוסף נקודות".

אז אני מבין שאתה לא חושב שהעונה אבודה, חלילה.
"שום דבר לא אבוד, והכול יכול לקרות. פשוט צריך להתגלגל ממשחק למשחק. לבוא, לקחת את 3 הנקודות לכיס, ולהמשיך הלאה. אין שום בעיה עם הצהרות; זה בסדר גמור שראשי המועדון, שבאו והשקיעו המון מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות, יבואו ויגידו 'אנחנו רוצים לעלות ליגה'. זאת מטרה בת-הישג. גם מהפלייאוף אפשר לעלות – יצא לי לעשות את זה פעם אחת. גם צריך לזכור שהעונה יש רק משחק אחד בהתמודדות מול הקבוצה מהליגה הלאומית בשלב האחרון. אם אתה מסתכל על ההיסטוריה שלי, אתה רואה שתמיד שיחקתי בקבוצה שהייתה בצמרת. גם תמיד היינו חזקים בפלייאוף; גם כאשר לא עלינו בסופו של דבר, היינו חזקים במשחקי הפלייאוף. למשל, בעונה שלי בבית"ר כפ"ס הגענו לשלב האחרון בפלייאוף, מול הקבוצה מהליגה הלאומית. זה אפשרי לגמרי. זה בר-הישג מכל הכיוונים".

אתה מכיר את הרקע להקמה של נורדיה? זאת לא קבוצה של איזה בעל בית 'משוגע', אלא של הרבה אנשים שעובדים יחד, רובם המוחלט בהתנדבות מלאה ועל חשבון זמנם הפרטי.
"כן, ואני מקווה שזה ימשיך, אבל גם שיגיעו יותר אוהדים. ונעשה את ההשתדלות כדי לעמוד במטרה שלנו ולעלות ליגה, ואני מקווה שזה גם יעזור להביא עוד אנשים".

יש תחושה שהעונה יש פחות קשר בין הקהל לבין השחקנים. זאת קבוצה חדשה לגמרי.
"כן, אבל אין מה לעשות, כשאתה רוצה ליצור קבוצה חזקה, אתה צריך לבצע שינויים משמעותיים, ואז נוצרת תנועה של הרבה שחקנים חדשים. שני הצדדים צריכים לפעול כדי לחזק את הקשר, גם הקהל וגם אנחנו השחקנים".

אנחנו רואים שגם במשחקים שנגמרים בהפסד אתה ניגש לקהל ומודה לכולם. נראה שיש כאן חיבור חזק מבחינתך.
"כן, אני מאוד שמח על הפרגון וההערכה שלהם אני זוכה. אני מודה על זה מאוד. שום דבר לא מובן מאליו מבחינתי – ולכן אני מגיע אחרי משחקים כדי להגיד תודה וללחוץ ידיים. אני נוהג להוקיר תודה לאנשים שעושים דברים טובים. זה גם חשוב לי וחשוב לקבוצה כולה שיהיו לנו אוהדים כאלה. אני מקווה שנצא לסיבוב שני שיהיה הרבה יותר טוב ושיענה על הציפיות של כולנו, שלשמן הגענו לכאן. אני מקווה שכולנו נשמח ונחייך, וגם שאני אמשיך לעשות את מה שראיתם ממני עד עכשיו. מה שנשאר זה רק להמשיך ולהשתפר". 

אם זה יצליח, אתה רואה את עצמך נשאר עוד שנה בנורדיה?
"הכול יכול להיות. אני אשמח, אבל קודם כל אני רוצה שנתקדם צעד-צעד: קודם כל בוא ננסה להצליח, ואולי גם לעלות ליגה, בין אם זה דרך הפלייאוף ובין אם ממקום הראשון. אחרי זה נעשה את החושבים ואת כל השיקולים. אם יש מקום טוב, שמעריך אותך ואוהב אותך, זה בונוס חשוב. זאת נקודת זכות גם לאותו מקום וגם לך. אני מאוד אוהב את האנשים כאן, ומקווה שזה ימשיך ככה".

"חשוב לי להגיע לקהל אחרי משחקים כדי להוקיר תודה" (גלעד אימס)

הירשמו לניולטר
הערוץ של נורדיה
נורדיה באינסטגרם
תנו לנו לייק
לוח השנה הרשמי

ינואר 2021

ב ג ד ה ו ש א
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *